אזור הנגב המערבי מצטיין בפעילות חקלאית ענפה, שמהווה נדבך חשוב בתזונה של תושבי ישראל. אך לפעילות החקלאית הזאת יש גם תוצרי לוואי: כמויות אדירות של פסולת חקלאית, שהטיפול בה לקוי, ולכן יוצרת מפגעים סביבתיים, ובעיקר זיהום אוויר משריפת הפסולת שמכילה גם פלסטיק וחומרי הדברה, ומפגעים נופיים.

בשנים האחרונות גיבש אשכול רשויות נגב מערבי תוכנית לטיפול בפסולת חקלאית, שחלק עיקרי בה הוא הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת החקלאית. בהתאם לכך, לפני כחודש פרסם האשכול קול קורא להקמת אתר קצה אזורי לטיפול בפסולת חקלאית צמחית, באמצעות תהליך עיכול אנארובי או תרמי.

הקול קורא מציע תמיכה של עד 40 מיליון ₪, ולא יותר מ-40% מעלות ההשקעה. כלומר נדרשת השקעה של לפחות 100 מיליון ₪ כדי למצות את מלוא תקציב הקול הקורא. על המתקן להיות בעל קיבולת של לפחות 150 טון פסולת צמחית ליום מישובי אשכול רשויות נגב מערבי, כלומר כ 45,000 טון פסולת בשנה. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל, בקנה מידה המדובר, של טיפול בפסולת צמחית.

המימון החלקי מגיע דרך המשרד להגנת הסביבה, במסגרת תוכנית אדום-ירוק לשילוב היבטים סביבתיים בשיקום חבל תקומה (עוטף עזה) לאחר המלחמה. המתקן מיועד לקום בשטח המועצות האזוריות אשכול או שדות הנגב.

ניתן להגיש בקשות לקול הקורא עד ל-17.5.24. קישור לקול הקורא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מענק למתקני טיפול בפסולת חקלאית, 11.09.2023
2. קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת חקלאית, 8.9.2022
3. הושק מתקן גזיפיקציה להפקת חשמל מפסולת חקלאית, 09.07.2023
4. קרן הניקיון אישרה תקציבי עתק בחודשים האחרונים, 29.6.2022
5. חקיקה חדשה לטיפול בפסולת חקלאית, 25.02.2019
6. מידע נוסף על  שריפת פסולת | infospot

טיפול לקוי בפסולת חקלאית צמחית

לפי הערכות של המשרד להגנ"ס משנת 2019, בישראל נוצרים מדי שנה כ- 1.4 מיליון טון פסולת צמחית. אלה לא נתונים מדויקים, אלא חישובים שמבוססים על מקדמים לפי גודל השטח וסוג הגידול.

כאמור, באשכול נגב מערבי יש פעילות חקלאית ענפה, שלפי הערכות של האשכול מייצרת יותר מ- 170,000 טון פסולת צמחית מדי שנה. כמו ביתר חלקי המדינה, הטיפול בפסולת החקלאית לא מוסדר, כך שחלקה נותר במערומים בשולי שטחים חקלאיים, חלקה נשרף בצורה פיראטית או מורשית (משרד החקלאות מעניק היתרים לשריפה פסולת חקלאית), וחלקה כן מטפל באופן מוסדר.

הפסולת החקלאית כוללת גם פלסטיק שנותר מכיסויי חממות, שקים, צנרת מים ועוד. בנוסף לכך חלק מהפסולת החקלאית מכילה חומרי הדברה בהם נעשה שימוש בעת הגידול. העובדה שבפסולת החקלאית הצמחית יש גם פלסטיק וחומרי הדברה מחמירה את זיהום האוויר שנוצר בעקבות שריפת הפסולת.

בשנת 2019, המשרד להגנ"ס פרסם טיוטת תקנות להערות הציבור למניעת שריפת פסולת חקלאית (פסולת גזם ופלסטיק) בשטחים פתוחים. במסגרת הפרסום, המשרד להגנ"ס העריך כי 70% מהגזם ו 44% מהפלסטיק שבפסולת החקלאית לא מטופלים כראוי. אך תהליך החקיקה לא הושלם עד היום.

באותו פרסום, הסביר המשרד להגנ"ס כי הדרך הרצויה ביותר (מבחינה סביבתית) לטפל בגזם חקלאי היא ריסוק הגזם ושימוש בו לחיפוי קרקע בתוך השטח החקלאי בו הוא נוצר, דבר המפחית את הצורך בשינוע ובעל תועלות סביבתיות וחקלאיות. כמו כן, ניתן להשתמש בגזם בדרכים אחרות, למשל, ייצוב קומפוסט, ייבוש בוצה במתקני טיפול בשפכים, שימוש כרפד בבתי גידול לחיות משק, ועוד.

כמו כן יש אפשרות לפינוי הגזם למתקן קומפוסטציה או עיכול אנארובי. בעדיפות נמוכה יותר מבחינה סביבתית, נמצאים מתקני השבה לאנרגיה (טיפול תרמי - שריפה תוך כדי הפקת אנרגיה), ובעדיפות הנמוכה ביותר -  הטמנה.

בשנים האחרונות, משרד החקלאות פרסם מדי שנה מסלול תמיכות לרכישת ציוד לטיפול בפסולת חקלאית, אך מדובר בקנה מידה קטן ומקומי יותר מאשר הפרסום הנוכחי, שמיועד לצורך הקמת מתקן קצה אזורי.

מאפייני המתקן: סוג הפסולת, קיבולת, טכנולוגיה, מחיר כניסה

הקול הקורא להקמה או שדרוג של מתקן אזורי לטיפול בפסולת חקלאית צמחית של אשכול נגב מערבי, מגדיר את התנאים בהם נדרש לעמוד מגיש הבקשה והמתקן. להלן תמצית התנאים:

קיבולת: על המתקן להיות בעל קיבולת קליטה של פסולת חקלאית צמחית בהיקף של לפחות 150 טון ליום, מישובי אשכול נגב מערבי.

סוג הפסולת: פסולת  רטובה ו/או יבשה הכוללת שאריות מבתי גידול (גזם חממות), בתי רשת, גבעולים, שיירי פרי וירק, עלים, ענפים, גדמים, גזעים ובתי שורים שמקורם במטעים ופרדסים. כמו כן, הקול הקורא מדגיש כי הפסולת עלולה להכיל שאריות פלסטיק, חוטי הדליה, וחומרים אנאורגניים דוגמת חול, אדמה ועוד.

הטכנולוגיה: תהליך תסיסה/עיכול אנאירובי תוך יצירת ביוגז המנוצל להפקת אנרגיה ו/או תהליך תרמי. המתקן או הטכנולוגיה המוצעים כבר קיימים בארץ או בעולם, פועלים לפחות שנתיים בסדר הגודל המופיע בבקשה ומתאימים לטיפול בפסולת חקלאית צמחית, כולל גזם חממות.

מחיר כניסה: המבקש חייב להגדיר מחיר כניסה שבכוונתו לגבות עבור הטיפול בפסולת, ולהתחייב כי מחיר זה לא יעלה על המחיר המרבי שמפורט בקול הקורא: 75 ₪ לטון פסולת צמחית קצוצה, 100 ₪ לטון פסולת צמחית לא קצוצה ו-110 ₪ עבור פסולת חקלאית שלא הופרדה ואין בה חוטים מתכלים. היזם מתחייב גם לא להעלות את המחיר במהלך 5 השנים הראשונות לפעילותו של המתקן, וב-5 השנים שאחריהן יוצמד המחיר למדד.

לוחות זמנים: להקים ולהריץ את המתקן תוך שנתיים מיום קבלת היתר הבניה, ו-3 שנים מיום קבלת אישור הזכאות לתמיכה מוועדת המכרזים.

המיקום / הקרקע: בשל תופעת נימבי, אחד החסמים העיקריים להקמת מתקן טיפול בפסולת הוא רכישה/חכירה של קרקע מתאימה. לכן, הקול הקורא דורש כי למגיש הבקשה יהיו זכויות בקרקע בשטח באחד הישובים במועצות האזוריות אשכול ו/או שדות נגב המוגדר כישוב מיישובי עוטף עזה שעליה הוא מבקש להקים את המתקן

הוצאות מוכרות לתמיכה: התמיכה תיענתן עבור הוצאות על תכנון הנדסי, תכנון והקמה של תשתיות הנדרשות למתקן ורכישת ציוד נדרש להפעלתו. לא תינתן תמיכה עבור שירותים נלווים שלא קשורים ישירות לטיפול בפסולת חקלאית, או עבור ארגות, מיסים, היטלים וכו'.

אשכול רשויות מקומיות הנגב המערבי כולל 11 רשויות מקומיות ואזוריות: אופקים, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית בני שמעון, מועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית לקיה, מועצה אזורית מרחבים, נתיבות, רהט, מועצה אזורית שדות נגב, שדרות ומועצה אזורית שער הנגב.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בנושא: "טיפול בפסולת חקלאית הוא אחד היעדים המרכזיים של התוכנית 'דרום ירוק' שהמשרד להגנת הסביבה מוביל לשיקום ופיתוח סביבתי של חבל התקומה. המשרד ימשיך להשקיע גם במתקנים לפסולת חקלאית צמחית וגם במתקנים לטיפול בפסולות חקלאיות אחרות במטרה לייצר מנגנון כלכלי ויעיל לטיפול בפסולת החקלאית. כולנו פועלים במשותף להחזיר את חבל הארץ היפה הזה לנקי וירוק עבור התושבים, חבל פורח".

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן, אמר: "הנגב המערבי הוא האסם של ישראל, וישנה חשיבות רבה ברמה התפעולית והאסטרטגית שהאתר הראשון בארץ יוקם בעוטף. זוהי בשׂורה חשובה בעת הזאת. כמי שחי את המרחב הכפרי ושומר על המרחבים הירוקים באזורנו, רואה בחקלאות חשיבות רבה, אני מאמין שהקמת מתקן קצה לפסולת חקלאית היא מהלך חיוני ומשמעותי למרחב שלנו,  וביתר שאת בימים אלו. השדות הירוקים יפרחו שוב למגינת ליבם של אויבינו. נמשיך לפתח ולדאוג לריאה הירוקה של מדינת ישראל – כאן, בעוטף ישראל.  כולי תקווה שיזמים רבים יגישו הצעות לקול הקורא וישקיעו בהקמת מתקן חשוב זה, שיסייע בשמירה על איכות הסביבה ויסייע לחקלאים היקרים שלנו להתמודד עם האתגרים הרבים".

ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, הוסיף: "מדובר בצעד משמעותי מאוד בדרך ליצירת פתרונות אמיתיים לפסולת החקלאית הנוצרת במרחב. אתר קצה פעיל יאפשר לנו להסדיר את כל שרשרת הטיפול בפסולת זו, מרגע היווצרה אצל החקלאי ועד קיצוצה והעברתה לאתר קצה, באמצעות השירות הייעודי שהקמנו באשכול רשויות הנגב המערבי. אני מאמין שבאמצעות סגירת המעגל נוכל לשפר לטובה את המרחב ונמנע יצירת מפגעי פסולת. מגיע לתושבים שלנו לחיות בסביבה בטוחה, נקיה וירוקה".

-------

מסמכים רלוונטיים: