משרד החקלאות פרסם סבב נוסף לקול הקורא למענקים לניהול פסולת חקלאית ולטיפול בה, הפעם עם תקציב של 7 מיליון ₪ להשקעה במבנים ובציוד שישמשו לטיפול בפסולת גזם, פסולת פלסטיק, פגרים וזבל בעלי חיים.

מטרת התוכנית היא למנוע מפגעים מפסולת חקלאית, להפחית את ההטמנה שלה ולהגביר את המיחזור. כמו כן נועדה התוכנית לעודד טיפול בפסולת בקרבה למקום הייצור לשם חיסכון בשינוע והפחתת סכנת ההפצה של גורמי מחלה.

בסבב הקודם של הקול הקורא לטיפול בפסולת חקלאית, שפורסם בשנת 2022, זכו כל החברות שניגשו ועמדו בתנאי הסף. מתוך 170 בקשות שהוגשו אושרו 110 בקשות (65%). המגישים שזכו קיבלו תמיכה של 6 מיליון ₪ עבור הקמת מתקנים מסוגים שונים כגון: מרסקת גזם (מטעים, הדרים), מתקן קומפוסטציה משקי לפגרים ועוד.

ניתן להגיש בקשות עד לתאריך 30.10.2023. קישור למסמכי התוכנית מצורף בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת חקלאית, 8.9.2022
2. הושק מתקן גזיפיקציה להפקת חשמל מפסולת חקלאית, 09.07.2023
3. קרן הניקיון אישרה תקציבי עתק בחודשים האחרונים, 29.6.2022
4. מרבית הפליטות לאוויר בישראל - ביישובי מעמד הביניים, 24.8.2022
5. מידע נוסף על  שריפת פסולת | infospot

היקף התמיכה הכספית במתקן טיפול בפסולת חקלאית

ניתן להגיש בקשה לתמיכה החל מסכום העולה על 15,000 ₪. כאמור, התמיכה תינתן עבור השקעה במבנים ובציוד, אך לא תממן הוצאות שוטפות.

שיעור התמיכה לא יעלה על 40% מההשקעה. היקף ההשקעה המרבי עבור מתקן טיפול משקי לא יעלה על 1 מיליון ₪, ועבור מתקן טיפול מרכזי לא תעלה ההשקעה על 5 מיליון ₪. למען הסר ספק, תשלום עבור רכישת/השכרת הקרקע לא ייחשב כהוצאה המזכה בתמיכה.

סוגי הפסולת: פלסטיק, מטעים, שאריות צמחיה, פגרים וזבל בע"ח

ניתן להגיש בקשה לתמיכה עבור סוגי הפסולת החקלאית הבאים:

• פסולת פלסטיק - מתקנים משקיים לטיפול בפסולת פלסטיק או אמצעים לתפעול מתקני מרכזיים לטיפול בפסולת חקלאית כגון דחסנים לפלסטיק מהחקלאות.
• גזם מטעים - מתקנים לטיפול בגזמי עץ לרבות מרסקות גזם קטנות וגדולות, ובלבד שקיים פתרון קצה לשבבי הגזם.
• גזם ושאריות צמחיות מבתי צמיחה ומשדות - מתקנים לטיפול בגזם מבתי צמיחה, שאריות צמחיות משטחי גידולי שדה וירקות, שאריות צמחיות מבתי אריזה ובתנאי שיש פתרון קצה לתוצרי הרסק )שבבים).
• פגרים וזבל של בקר, עופות, דגים, צאן וחזירים - מתקנים לאצירה וטיפול בפגרים ובזבל, טכנולוגיות לכילוי פגרים.

תנאי הסף להגשת בקשה כוללים בין היתר דרישה שהתמיכה המבוקשת תהיה רק עבור טכנולוגיה או מיכון שטרם נרכשו או מבנה שטרם החלו בבנייתו. מקבל התמיכה יתחייב להפעיל את המתקן למשך 5 שנים לפחות.

מי רשאי להגיש בקשה לתוכנית?

להלן הגורמים שרשאים להגיש בקשה:

• אדם פרטי
• שותפות
• אגודה שיתופית
• חברה בע"מ
• רשות מקומית

זאת בתנאי שהם עומדים בהגדרה של "יצרנים חקלאיים" לפי התוכנית. כלומר, מגדלים תוצרת חקלאית ובעלי מערכות ומתקנים המשמשים לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית, לרבות מיון, אריזה וקירור.

לפני שנה: משרד החקלאות תמך במתקני טיפול בפסולת חקלאית

משרד החקלאות פרסם לפני כשנה קול קורא להקמת מתקנים לטיפול בפסולת חקלאית. התקציב הכולל עמד אז על 20 מיליון ₪ והיקף התמיכה בכל מתקן היה עד 40% מההשקעה.

הקול הקורא שפורסם אז דומה מאוד לתוכנית התמיכה הנוכחית, לרבות הדמיון בסוגי המתקנים וזרמי הפסולת שמכסה התמיכה, גובה התמיכה ועוד.

לפני חודשיים: מתקן גזיפיקציה לטיפול בפסולת חקלאית

לפני חודשיים דיווחנו על השקה של מתקן ראשון מסוגו בישראל - מתקן גזיפיקציה לטיפול בפסולת חקלאית שהוקם בנגב, מטפל בפסולת חקלאית יבשה – גזם גידולי עגבניות שרי – ומייצר ממנה חשמל.

מתקן הגזיפיקציה מחמם את הגזם הצמחי לטמפרטורה גבוהה של 1,200 מעלות. זו הופכת את הגזם ממוצק לגז, ומהגז מפיקים חשמל שיפעיל גנרטורים במט"ש קציעות המטפל בשפכים באזור. בתקופת הפיילוט יטפל המתקן בטון פסולת ליום בערך וייצר כ-50 קוט"ש ומעל ל-1,000 קילווואט ליום.

---

מסמכים רלוונטיים: