משרד החקלאות פרסם לאחרונה קול קורא להקמת מתקנים לטיפול בפסולת חקלאית. התקציב הכולל עומד על 20 מיליון ₪ והיקף התמיכה בכל מתקן יהיה עד 40% מההשקעה. מטרת הקול הקורא היא לעודד את המגזר החקלאי למנוע מפגעים, למחזר פסולת, לטפל בפסולת בקרבה למקום היווצרותה ולקדם את הטיפול בפסולות גזם, פלסטיק, פגרים וזבל בעלי חיים.

הקול הקורא הוא תגובה לריבוי שריפות פסולת חקלאית ופגיעה בזיהום אוויר בין היתר. לפי דוח המפל"ס לשנת 2019, שריפת פסולת לא חוקית הייתה הגורם המרכזי לפליטת חומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים לאוויר. שריפת פסולת חקלאית (המכילה פלסטיק) היוותה 15% מכלל שריפות הפסולת.

אפשר להגיש בקשה לתמיכה עד לתאריך 30.10.2022. מסמכי הקול הקורא בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. קרן הניקיון אישרה תקציבי עתק בחודשים האחרונים, 29.6.2022
2. מרבית הפליטות לאוויר בישראל - ביישובי מעמד הביניים, 24.8.2022
3. קנסות על שריפת פסולת, 31.7.2022
4. GES זכתה במכרז להקמת מתקן טיפול בפסולת אורגנית, 17.2.2022
5. מידע נוסף על  שריפת פסולת | infospot

המטרות של הקול הקורא

המטרות שמשרד החקלאות מקווה להשיג באמצעות הענקת תמיכה כספית להשקעה במבנים ובציוד שישמשו לטיפול בפסולת חקלאית הינם: עידוד המגזר החקלאי לטיפול בפסולת חקלאית למניעת המפגעים הנוצרים ממנה, עידוד לשימוש בתוצרי הלוואי בחקלאות כבמשאב, טיפול בקרבה למקום ייצור הפסולת לשם חסכון כלכלי וסביבתי בשינוע הפסולת והפחתת סכנת ההפצה של גורמי מחלה, ולבסוף - קידום טיפול בזרמי הפסולות גזם - כולל שאריות הגידול מבתי צמיחה, פסולת פלסטיק, פגרים וזבל בעלי חיים.

מי רשאי להגיש בקשה לתמיכה?

לפי מסמכי הקול הקורא, רשאים להגיש בקשה אדם פרטי, שותפות, אגודה שיתופית, חברה בע"מ או רשות מקומית, זאת בתנאי שהם מהווים "יצרנים חקלאיים", כלומר:

1. מגדלים תוצרת חקלאית
2. בעלי מערכות ומיתקנים המשמשים, כולם או בעיקרם, לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית, לרבות מיון, אריזה וקירור

אחד מתנאי הסף הוא התחייבות של מגיש הבקשה לפיה הוא יפעיל את המתקן לפחות 5 שנים. תנאים נוספים כוללים ישימות טכנולוגית של המתקן המתוכנן, כלומר הוכחה כי מתקן דומה קיים בארץ או בעולם, פועל בסדר הגודל המופיע בבקשה ומתאים לטיפול בסוגי הפסולת הרלוונטית. עבור מפחמה על המבקש לעמוד בדרישות חוק אוויר נקי

סוגי הפסולות שהטיפול בהם כלול בקול קורא

התמיכה במסגרת הקול הקורא תינתן לפסולת פלסטיק חקלאית, לגזם ולזבל בעלי חיים לפי הפירוט הבא:

1. פסולת פלסטיק: מתקנים משקיים לטיפול בפסולת פלסטיק או אמצעים לתפעול מתקנים מרכזיים לטיפול בפסולת חקלאית כגון דחסנים לפלסטיק מהחקלאות.
2. גזם מטעים: מתקנים לטיפול בגזמי עץ לרבות מרסקות גזם קטנות וגדולות, כל עוד קיים פתרון קצה לשבבי גזם. על המתקן לעמוד בתקני הפליטה של הגנת הסביבה.
3. גזם ושאריות צמחיות מבתי צמיחה ומשדות (פסולת ירוקה): מתקנים לטיפול בגזם מבתי צמיחה, שאריות צמחיות משטחי גידולי שדה וירקות, שאריות צמחיות מבתי אריזה, כל עוד יש פתרון קצה לתוצרי הרסק (שבבים).
4. פגרים וזבל של בקר, עופות, דגים, צאן וחזירים: מתקנים לאצירה וטיפול בפגרים ובזבל, טכנולוגיות לכילוי פגרים.

שיעור התמיכה במתקן בודד

שיעור התמיכה יעמוד על 40% מההשקעה. היקף ההשקעה המקסימאלי לציוד ומבנים עבור מתקן טיפול משקי, לא יעלה על 1 מיליון ₪, ולמתקן טיפול מרכזי לא יעלה על 5 מיליון ₪. למתקני פיילוט יהיה אפשר להקצות עד 1.5 מיליון ₪.

בנוסף, משרדי החקלאות והגנת הסביבה יבחנו את האפשרות לתמוך במספר מתקנים אזוריים לטיפול בפסולת בעלי חיים בהיקף השקעה של עד 20 מיליון ₪.

---

מסמכים רלוונטיים: