מחקר שביצעה חברת אקוטריידרס עבור המשרד להגנת הסביבה בחן את הקשר שבין מיקום פליטות המזהמים לאוויר בארץ לדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. מהממצאים עולה כי היישובים החשופים ביותר לזיהום אוויר הם בדירוג חברתי-כלכלי 7-6 עם אוכלוסייה ממעמד הביניים.

הסיבה העיקרית לכך הייתה שהאוכלוסייה ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי 7-6 נמצאת בסמיכות לאזורי תעסוקה, חלקם תעשייתיים, זאת לעומת אוכלוסייה חלשה יותר בדירוג 4-1 שלידה אין אזורי תעשייה ותעסוקה רבים.

רמת פליטות נמוכה נמצאה גם ביישובים החזקים ביותר - בדירוג 10-8,  בין היתר משום שערך הנדל"ן הגבוה בישובים אלה דוחק פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים. בנוסף, בישובים אלה מתגוררת אוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להתגורר רחוק מאזורי תעשייה או מקורות פליטה או לפעול לסילוק מקורות פליטה משטחה.

המחקר חילק את הרשויות המקומיות בארץ לסוגים: מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ועיריות. לגבי כל סוג בדקו החוקרים את רמות הפליטות לאוויר לפי נתוני שנת 2018 של מצאי הפליטות, בהתאם לעלויות החיצוניות המשויכות למקורות הפליטה, ובחנו את הקשר שלהן לדירוג החברתי-כלכלי של היישוב.

שתי תחנות הכוח הפחמיות – אורות רבין בחדרה עם עלות חיצונית של כ-2.5 מיליארד ₪ ורוטנברג באשקלון עם עלות חיצונית של 753 מיליון ₪ לא נכללו במחקר כדי לא להטות את התוצאות בשל העלויות החיצוניות החריגות.

מקורות הפליטה לאוויר שנבדקו היו מגוונים: תעשייה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים, שריפת פסולת צמחית, שריפת פסולת עירונית ומט"שים ומטמנות.

קישור למחקר בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ראיות לקשר בין זיהום אוויר בעבר לתחלואת סרטן בחיפה, 2.8.2022
2. קנסות על שריפת פסולת, 31.7.2022
3. בעירות פנימיות באתר פסולת בחדרה כובו לאחר שנים, 23.6.2022
4. היחידות הפחמיות המזהמות בחדרה ייסגרו רק ב 2024, 21.6.2022
5. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

הפליטות הרבות ביותר: במועצות אזוריות

המחקר מצא כי רמת הפליטות הגבוהה ביותר בארץ הייתה במועצות אזוריות בדירוג 7-6. במועצות אזוריות חיים כ-780 אלף תושבים. 58% מתוכם ברשויות בדירוג 6 ו-7.

ההסבר לכך שבתחומי המועצות האזוריות רמת הפליטות גבוהה יותר מזו שבעיריות ובמועצות מקומיות, היה ששטחן נרחב יותר ולכן הן מכילות פעילות תעשייתית וחקלאית נרחבת. רוב הפליטה נובעת מתעשייה ומייצור חשמל, כשליש מגידול בעלי חיים וכ-15% משריפת פסולת צמחית.

עוד מצא המחקר שביישובים במועצות האזוריות שהדירוג הסוציו-אקונומי שלהם נמוך יותר (4-1) או גבוה יותר (9) סובלים מפחות פליטות.

ביישובים החלשים – מפני שלא קיימים בהם אזורי תעסוקה שמהווים מקורות פליטה. רוב הפליטות שכן מתרחשות ברשויות אלה נובעות משריפה לא חוקית של פסולת עירונית וגידול בעלי חיים.

ביישובים החזקים -  מפני ששוק הנדל"ן דוחק מאזורים אלה פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים. בנוסף, לאוכלוסייה המתגוררת בהם יש כוח כלכלי המאפשר לה לבחור להתגורר במקום מרוחק יחסית ממקורות פליטה, למנוע הקמה של מקורות פליטה חדשים בקרבתה ולפעול לסילוקם של אלו הקיימים.

המצב בערים: הפליטות הגבוהות ביותר ביישובים בדירוג 7-4

בערים, רמת הפליטות הגבוהה מתרחשת ביישובים בדירוג 7-4, גם כאן משום שהאוכלוסייה בהם מתגוררת בסמוך למקומות תעסוקה ולא יכולה להרשות לעצמה להתרחק מהם. חלק משמעותי מהפליטות בערים הללו נובע מהתעשייה ומענף ייצור חשמל. בכלל העיריות בישראל חיים כ-6.6 מיליון תושבים, 50% מתוכם חיים בעיריות בדירוג חברתי כלכלי 7-4.

בפרט, יש רמת פליטה גבוהה בערים בדירוג 4: רמלה, דימונה, עכו, ערד, קריית גת, מגדל העמק, טבריה וטירה. בערים אלו יש אמנם מרכזי תעסוקה ותיקים מבוססי תעשייה המספקים עבודה לתושבים, אך הם מהווים מקורות פליטה לאוויר.

בערים בדירוג נמוך יותר – 3-1 – רמת הפליטות נמוכה משום שיש פחות מרכזי תעסוקה ומקורות פליטה. חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות בעיריות אלה הן שריפה לא חוקית של פסולת עירונית ושריפת פסולת צמחית.

גם בערים החזקות בדירוג 9-8 רמת הפליטות נמוכה, אם בשל שוק הנדל"ן שדוחק מאזורים אלה פעילויות מזהמות ומעודד שימושים שאינם מזהמים, ואם בשל הכוח הכלכלי של האוכלוסייה לבחור להתגורר רחוק ממקורות פליטה.

מועצות מקומיות: רמת פליטות גבוהה ביישובים החלשים ביותר

אף שרמת הפליטה במועצות מקומיות  (ישובים קטנים שאינם ערים) נמוכה יחסית למועצות האזוריות ולערים, ניכר כי ככל שהדירוג חברתי-כלכלי נמוך יותר (4-1), כך רמת הפליטה גבוהה יותר. הגורם המרכזי לפליטה הגבוהה בדירוגים הנמוכים הם שריפה לא חוקית של פסולת עירונית, לרוב ביישובים ערביים שבהם תשתיות הפסולת רעועות. במועצות מקומיות חיים 1.2 מיליון תושבים. 63% מתוכם במועצות בדירוג 4-1.

חברת הייעוץ אקוטריידרס המתמחה במדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה ליוותה את הכנת המחקר עבור המשרד להגנת הסביבה, הדר זר אביב מחברת אקוטריידרס הרחיבה על תוצאות המחקר: "ממצאי המחקר חושפים את חוסר השוויון העצום המאפיין את השפעות זיהום האוויר בישראל על קבוצות שונות באוכלוסייה. מדובר במחקר חשוב המעלה את המודעות לנושא בעל השפעה מרחיקת לכת על איכות החיים והבריאות של אזרחי המדינה, ומעמיק את ההבנה של מרכיבים קריטיים בהתמודדות עם זיהום האוויר והשלכותיו, ושל סדרי העדיפויות הראויים."

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הקשר בין מפגעי סביבה ובין מדדים חברתיים-כלכליים ידוע זה שנים ומעסיק את העולם. בישראל הוא חשוב במיוחד בשל הפערים החברתיים העמוקים והשונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על המיקומים והמדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשייה (פליטות גבוהות בערים בדירוג 4) וכן מצביע על הפגיעוּת הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר (דירוג 3-1) לזיהום משרפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה וצמצום של זיהום אוויר מתעשייה, ייצור חשמל ושרפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחיי הישראלים".

---

מסמכים רלוונטיים: