המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לטיפול בפסולת חקלאית באזור עוטף עזה, זאת בהמשך להחלטת ממשלה שהתקבלה להענקת סיוע לאזור בתקופת החירום. סכום הקול הקורא הוא 61 מיליון ₪, והוא יוקצה מהקרן לניקיון לטובת 3 פרויקטים מרכזיים:

1. פינוי מפגעי פסולת חקלאית מיישובי העוטף
2. הקמה ושדרוג של מתקני טיפול בפסולת חקלאית באזור העוטף
3. הקמת מתקן טיפול מרכזי לטיפול בפסולת חקלאית צמחית מהאזור

מאחר שהקול הקורא מיועד רק ליישובי עוטף עזה, יש שני גופים בלבד שיכולים לגשת אליו: איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון ואשכול רשויות נגב מערבי.

ניתן להגיש בקשה לתמיכה עד לתאריך 4.7.2024. מסמכי הקול הקורא מצורפים בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. התקבל אישור להקמת מתקן טיפול בפסולת אורגנית, 29.5.2024
2. קול קורא למתקן לטיפול בפסולת חקלאית, 15.5.2024
3. תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה, 6.5.2024
4. משבר הפסולת כאן. מה הפתרונות? 2.5.2024
5.  למידע נוסף על פסולת | infospot

כך יחולקו 61 מיליון השקלים של התמיכה

היקף התקציב שהקרן לשמירת הניקיון הקצתה לטובת קול קורא זה הוא כאמור 61,000,000 ₪. התקציב יחולק בין 3 הנושאים העיקריים שנקבע כי הוא יתמוך בהם, באופן הבא:

1. 7 מיליון ₪ לפינוי מפגעי פסולת חקלאית באזור/יישובי עוטף עזה.
2. 18 מיליון ₪ להקמה ושדרוג של מתקני טיפול בפסולת חקלאית באזור עוטף עזה וביישובי עוטף עזה.
3. 36 מיליון ₪ להקמה של מתקן טיפול מרכזי אחד לטיפול בפסולת חקלאית הנותן מענה לפסולת צמחית שמקורה בבתי צמיחה באזור/יישובי עוטף עזה.

באשר לפינוי מפגעי פסולת חקלאית, התמיכה תינתן עבור ניקוי של מפגעי עבר של פסולת חקלאית שהצטברו בשטח ללא טיפול. הטיפול יכלול מיון, ניפוי ומיחזור מקסימלי של החומרים שניתן למחזר וכן שיקום אתרים על ידי ייצוב, איטום וסגירה שלהם.

באשר להקמה ושדרוג של מתקני טיפול בפסולת חקלאית באזור עוטף עזה וביישובי עוטף עזה, התמיכה תינתן עבור שדרוג מתקני טיפול קיימים או הקמת מתקני טיפול חדשים, לרבות טיפול מקדים. כל מתקן יידרש להיות מסוגל לטפל ב-200 טונות בשנה לכל הפחות.

המתקנים, שאמורים לקום בתוך שנתיים, יכולים להיות מכל מיני סוגים. למשל, מאפייני מתקן לטיפול בגזם יהיו הפקת גזם מקוצץ או מוצרים אחרים מגזם - לחיפוי הקרקע, לרפד או מספוא לרפתות ולולים ולקומפוסטציה – והעיקר שיהיה יעד שישתמש בתוצרים. ניתן גם לייצר מהגזם כופתיות ביומסה או RDF, בתנאי שיהיה להם שימוש. כמו כן, ניתן לטפל בגזם בעזרת קומפוסטציה בריאקטורים סגורים, קומפוסטציה בערימות סטטיות מאווררות במבנים סגורים או בעיכול אנאירובי והפקת אנרגיה. אפשרות נוספת היא לטפל בגזם באמצעות טיפול תרמי דוגמת שריפה או גזיפיקציה להפקת קיטור או חשמל או ייצור ביו-פחם (ביוצ'אר) במתקני פירוליזה.

יש אפשרות שהתמיכה תינתן גם למתקנים לטיפול בפלסטיק (פסולת חקלאית מכילה גם פלסטיק). ניתן יהיה לטפל בפלסטיק במסגרת התמיכה בטיפול תרמי ובמתקנים להכנת פלסטיק למיחזור, כולל מתקני ניקוי, גריסה, דחיסה, גלילה ואריזה.

באשר להקמה של מתקן טיפול מרכזי אחד לטיפול בפסולת חקלאית, התמיכה תינתן בכפוף לכך שהמתקן יהיה מסוגל לטפל בלפחות 30,000 טונות בשנה של פסולת חקלאית צמחית מבתי צמיחה. כמו כן, על המתקן להיות מתקן להפקת אנרגיה - עיכול אנאירובי והפקת אנרגיה או טיפול תרמי דוגמת שריפה או גזיפיקציה להפקת קיטור או חשמל או ייצור ביו-פחם (ביוצ'אר) במתקני פירוליזה. תנאי נוסף לתמיכה הוא שהמתקן יקום בתוך 5 שנים לכל היותר ויפעל במשך עשור לפחות.

כמה כסף יוקצה לכל פרויקט?

התקציב עבור פינוי מפגעי פסולת חקלאית (7 מיליון ₪) ועבור הקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת חקלאית (18 מיליון ₪) יחולק באופן יחסי בין שני איגודי הערים נפת אשקלון ואשכול רשויות נגב מערבי, בתנאי שיעמדו בתנאי הסף.

עבור פינוי מפגעים, שיעור התמיכה יהיה 100% מהעלות. עבור הקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת חקלאית תהיה התמיכה המקסימלית 90% במקרה שהמבקשת מפעילה את המתקן בעצמה ושהמתקן בבעלותה, ועד 60% במקרה אחר.

בתמיכה לצורך הקמה של מתקן קצה מרכזי אחד לטיפול בפסולת חקלאית תזכה רק בקשה אחת. התמיכה תהיה עד 36 מיליון ₪ ולא יותר מ-40% מעלות הקמת המתקן.

---

מסמכים רלוונטיים: