ב-2023 אירעו כ-5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מחשיפה ל-3 מזהמי אוויר עיקריים: חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני (NO₂) ואוזון (O₃), כך מעריך דוח שפורסם בשבוע שעבר על ידי המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות.

מדובר על כמות כפולה של מקרי מוות מוקדם, בהשוואה להערכות קודמות, וזאת בעיקר משום שארגון הבריאות העולמי (WHO), שעל ההמלצות שלו מתבססת ההערכה, החמיר את ערכי הסף שנחשבים למסוכנים לציבור, עבור שלושת המזהמים.

לפי הדוח, המזהם PM2.5 אחראי לכ-85% ממקרי המוות המוקדם משלושת המזהמים, בשנים 2015-2023. לכן, בכתבה שלפניכם התמקדנו במזהם הזה.

גילינו כי הדוח מסביר ששיטת החישוב מבוססת על מחקרים מצפון אמריקה ואירופה, שם PM2.5 מגיע בעיקר מפעילות אנושית, וכי בישראל, לעומת זאת, חלק גדול מה-PM2.5 מגיע מאבק מדברי, ולכן הרכבו הכימי שונה, מה שצפוי להשפיע באופן שונה על הבריאות.

בנוסף לכך, מחברי הדוח מכירים בכך שהוא מציג תמונת מצב חלקית ממגוון סיבות, בין היתר משום שהוא לא כולל התייחסות לתמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים, למשל חומרים מסרטנים, ולא משקלל תחלואה מסוגים שונים ועומס על מערכת הבריאות, למשל בימי אשפוז.

הדברים האלה מעלים סימני שאלה בדבר המסקנות של המשרד להגנ"ס מהדו"ח, ובעיקר מציפים את הצורך במחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעה האמיתית של זיהום האוויר על בריאות הציבור, והצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם את ההשפעה שלו.

הקישור לדוח המלא מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
2. הוועדה שתקבע מדיניות ממשלתית למפרץ חיפה, 25.10.2020
3. התעשיינים: סגירת בז"ן - אסון למשק הישראלי, 06.7.2020
4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע, 30.6.2020
5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

איך מחשבים מקרי מוות מוקדם מזיהום אוויר?

כאמור, בשבוע שעבר פורסם דוח שהכינו ד״ר אילן לוי מאגף מניעת זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות.

הדוח בוחן את ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר בישראל על תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים בשנים 2015-2023, ומציג הערכה עדכנית בהשוואה להערכות קודמות.

הדוח הוכן כעת משום שבשנת 2021 עדכן ארגון הבריאות העולמי (WHO) את ערכי הסף המומלצים למזהמי אוויר, ונעשו מחקרים שעדכנו את המידע אודות השפעת זיהום האוויר על הבריאות, ובעקבות כך נבחנה מחדש ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר על תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים – קודם באירופה וכעת בישראל.

כאמור, הניתוח שמוצג בדוח מבוסס על מתודולגיה בה נעשה שימוש בדוח דומה שהוכן עבור האיחוד האירופאי. המתודולוגיה בוחנת את ההשפעה של שלושת מזהמי האוויר השכיחים, חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני (NO₂) ואוזון (O₃), על בריאות הציבור. החישוב נעשה בהתאם לריכוז השנתי הממוצע של המזהמים, שאליהם חשופה האוכלוסיה בישראל.

הדוח מדגיש כי זיהום אוויר הוא הגורם סיכון הסביבתי העיקרי לבריאות האדם, וכי הוא אחראי לכ-4.2 מיליון מקרי מוות מוקדם בעולם בשנת 2019, לפי הערכה של ארגון הבריאות העולמי.

להבדיל מסיבות מוות כדוגמת סרטן, מחלות לב וסוכרת, אותן ניתן לקבוע בעת המוות, גורמי סיכון בריאותי כגון יתר לחץ דם, משקל עודף, כולסטרול גבוה, עישון וזיהום אוויר, אינם ניתנים לכימות ישיר בהשפעתם על הבריאות, כיוון שאינם משויכים ישירות לכל מקרה מוות. לכן יש צורך להעריך את השפעתם בדרכים עקיפות, באמצעות מחקרים אפידמיולוגיים.

המשמעות של מקרי מוות מוקדם המיוחסים לזיהום אוויר, היא כי ניתן היה למנוע את אותם מקרי המוות, אם לא היו נחשפים לזיהום אוויר.

כאמור הדוח מתייחס ל-3 מזהמים בלבד, והוא מסביר מדוע. יש מזהמים רבים שאין עבורם מחקרים מבוססים על השפעתם על הבריאות, או שקיים קושי להעריך את החשיפה של האוכולוסיה למזהמים אלה, או שההשפעה שלהם מקומית בסמוך למקורות הפליטה בלבד.

התוצאות: PM2.5 אחראי ל 85% ממקרי המוות המוקדם

לפי הדוח, בשנים 2015-2023 היו מדי שנה בין 3,930 – 5,375 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפת האוכולוסיה לשלושה מזהמי אוויר. נתון זה משקף כ-10% ממקרי המוות בישראל, מכיוון שבישראל יש כ – 50,000 פטירות בשנה.

מבחינת חלוקת מקרי המוות לסוג מזהם, החשיפה לחלקיקים נשימים PM2.5 אחראית לכ-85% ממקרי המוות המוקדם בכל אחת מהשנים 2015-2023. בחנקן דו חמצני נרשמה הפחתה של 45% באותן שנים, מ-628 מקרי מוות בשנת 2015 ל-346 מקרי מוות בשנת 2023, בשל הפחתה תואמת של הריכוז השנתי הממוצע בישראל. באוזון נרשמה מגמה הפוכה של גידול ב-60% באותן שנים, בשל גידול בריכוז האוזון.

התוצאות המוצגות בדוח גבוהות באופן משמעותי (כמעט כפולות) לעומת הערכות קודמות על מספר מקרי המוות המוקדם, בעיקר בשל החמרת ערכי הסף של ארגון הבריאות עבור חלקיקים נשימים PM2.5, מ-10 מק"ג/מק"ת ל-5 מק"ג/מק"ת בממוצע שנתי.

נדרש מחקר נוסף להבנת ההשפעה של החלקיקים הנשימים

כאמור, לפי הדוח, חלקיקים נשימים PM2.5 (בקוטר מירבי של 2.5 מיקרון) אחראים ל-85% ממקרי המוות המוקדם בשנים 2015-2023, מבין שלושת המזהמים שנכללים בדוח, ולכן מעניין להתמקד בהם.

החלקיקים הנשימים הם קבוצת מזהמים שונה ממרבית מזהמי האוויר האחרים. בניגוד למרבית מזהמי האוויר שמוכרים למדע ואשר מוגדרים על ידי ההרכב הכימי שלהם, חלקיקים נשימים מוגדרים רק על ידי גודל החלקיק, אך הם יכולים להיות בעלי הרכב כימי משתנה.

מיד עולה השאלה, האם להרכב הכימי אין השפעה על הבריאות? כנראה שכן, אך יש צורך במחקרים נוספים, ואולי גם שיפור של טכנולוגיות הניטור והזיהוי, כדי לענות על השאלה הזו בצורה שלמה. לדוגמא, לפני 4 שנים דיווחנו על מחקר שמצא הבדלים בהשפעה על הבריאות, של חלקיקים נשימים בעלי הרכב כימי שונה.

מאפיין יחודי נוסף של החלקיקים הנשימים, במיוחד בישראל, הוא שהם לא נפלטים רק כתוצאה מפעילות אנושית, אלא נמצאים באופן קבוע באוויר, בין היתר כחלקיקי אבק וחול. בשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל בסמוך לאזורים מדבריים, הריכוז הטבעי של החלקיקים הנשימים גבוה מאשר באירופה וארה"ב בלי קשר לפעילות האנושית.

כשמחברים את שני המאפיינים הייחודים של החלקיקים הנשימים, נשאלת השאלה, האם לחלקיקים הנשימים שמקורם באבק וחול מדברי, אותה השפעה על הבריאות כמו חלקיקים שמקורם בפעילות אנושית? ובהמשך לכך נשאלת השאלה, מה החלק היחסי של החלקיקים שנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית, בהשוואה לחלקיקים שנמצאים באוויר באופן טבעי?

ובכן, גם הדוח מציג את השאלות האלה, ומסביר כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לתת על כך תשובה. פנייה שלנו למשרד להגנ"ס העלתה שאין בידיו תשובות לשאלות חשובות אלה.

לפי הדוח, שיטת החישוב מבוססת על מחקרים שנעשו בעיקר צפון אמריקה ואירופה. אלא שבאזורים אלה מקור החלקיקים הוא בעיקר מפעילות אנושית (תחבורה, תעשייה, שריפות, גידול בעלי חיים וכדומה). בישראל, לעומת זאת, ידוע כי יש תרומה משמעותית לחלקיקים מדבריים מצפון אפריקה, חצי האי ערב ואף מהנגב והערבה. לפיכך, ההרכב הכימי של החלקיקים הוא שונה ולכן ניתן לצפות שההשפעות הבריאותיות של החלקיקים יהיו שונות.

אגב, הדוח מציין כי יש מגוון של פרמטרים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאות (הרגלי תזונה, גנטיקה, הבדלים התנהגותיים, וכו') ולכן ממליצים לבצע מחקר אפידמיולוגי יעודי עבור האוכלוסייה בישראל, כדי לקבל תמונת מצב מדויקת.

הריכוז באוויר, ומקורות הפליטה של חלקיקים נשימים בישראל

לפי הדוח, הריכוז הממוצע השנתי באוויר בישראל של החלקיקים הנשימים PM2.5 נע בין 21.0 ל-15.7 מק"ג/מ"ק, כלומר בין פי 3 לפי 4 מערך הסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. הערך הגבוה ביותר, 21.0 מק"ג/מ"ק נרשם בשנת 2015, אך הדוח מסביר כי זה בגלל מקרים רבים של סופות אבק מדברי באותה שנה.

כאמור, אין בידי המשרד להגנ"ס מידע על כמה מבין החלקיקים הנשימים מגיעים ממקור טבעי וכמה נפלטים מפעילות אנושית.

בכל זאת, בדקנו את מקורות הפליטה של חלקיקים נשימים PM2.5 מפעילות אנושית בישראל, לפי הדוח האחרון של מצאי הפליטות הלאומי לשנת 2023.

פליטה לאוויר של PM2.5 לשנת 2023 [טון]

מהנתונים עולה כי שריפה פיראטית של פסולת עירונית אחראית ל-22% מהפליטות של החלקיקים הנשימים PM2.5 מפעילות אנושית בישראל. כלי צמ"ה תורמים 15% נוספים, ובמקום השלישי תחבורה כבישית עם 14% נוספים.

התייחסויות

ד"ר אריה ונגר, מדען זיהום אויר באדם טבע ודין: "זיהום האוויר בישראל הורג הרבה יותר ממה שחשבנו.

על פי הדו"ח, כל אדם שמת מזיהום אוויר הפסיד כ-12 שנות חיים. הרוב המכריע כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים קטנים מ-2.5 מיקרומטר וחלקם מחשיפה לחנקן דו חמצני (NO2) ולאוזון. נתוני הדו"ח גבוהים פי שניים לערך מהערכות שונות שבוצעו בעבר בשל מידע חדש, אולם גם נתונים אלה מהווים הערכת חסר.

מאות חריגות מערכי היעד מתרחשות כל שנה באזורים רבים בישראל, וגם אם אזורים אלה עומדים בערכי הסביבה, הרי שאין בערכי סביבה אלה כדי להגן על בריאות הציבור מפני זיהום האוויר, שהוא גורם הסיכון הסביבתי החמור ביותר בישראל.

הדו"ח צריך להדליק את כל הנורות האדומות ופעמוני האזהרה ולהביא לשיפור מיידי של המדיניות הסביבתית בישראל, שהתבססה עד כה על הערכות חסר, שאננות ותרדמת אכיפתית. יש צורך להחמיר את ערכי הסביבה ואת ערכי הפליטה שניתנים לתעשייה, להתמודד בצורה משמעותית יותר עם זיהום האוויר מתחבורה ולהפחית את זיהום האוויר מסקטור האנרגיה על ידי מעבר מהיר יותר לאנרגיות מתחדשות. יש לזרז את המעבר לאוטובוסים חשמליים, לעצור מיידית את השריפה הפיראטית של פסולת שהפכה למכת מדינה ולשפר את האכיפה. יש לעדכן בהקדם את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר ולהביא להתקרבות ככל הניתן לערכי היעד".

ד"ר אילן לוי, המשרד להגנת הסביבה: "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר על בריאות האדם בכלל ותמותה מוקדמת בפרט. בדוח זה נעשה שימוש במידע הסביבתי המפורט ביותר הזמין לנו ובנתוני הבריאות העדכניים ביותר על מנת לכמת את ההשפעה השלילית של זיהום האוויר בישראל המתבטאת בתמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים. התוצאות המוצגות בדוח מדגישות מחד את ההשפעה החיובית של הפחתת הפליטות המקומיות של תחמוצות החנקן, אולם מאידך גם את הצורך להמשיך ולפעול להפחתת פליטות כלל מזהמי האוויר בעתיד".

---

מסמכים רלוונטיים: