איגוד ערים שרון-כרמל, המשרד להגנ"ס ועיריית חדרה הצליחו להביא לאחרונה להפסקת הבעירות (שריפות) במטמנת הפסולת אביבית בחדרה. הבעירות החלו ב-2018 וגרמו למפגעי ריח חריגים ולזיהום אוויר. כיבוי הבעירות התרחש בחודשים האחרונים לאחר הליך אכיפה ממושך שכלל שימוע, הוצאת התראות וצווים, עיצום כספי והחלפת בעלות על המטמנה.

תלונות על ריחות חריגים ממטמנת פסולת הבניין החלו להתקבל בספטמבר 2018. מבדיקה שערך המשרד להגנ"ס ואיגוד ערים שרון כרמל, נמצא שהריחות נובעים מבעירות פנימיות במטמנה

הרשויות דרשו מהחברה שהפעילה את האתר לטפל בבעירות אולם ללא הועיל. בעקבות כך המשרד להגנ"ס זימן את החברה לשימוע, ומשגם זה לא הועיל המשרד הטיל עליה עיצום כספי.

לאחר שהאתר נמכר לבסוף לבעלים אחרים, עיריית חדרה ואיגוד ערים שרון כרמל דרשו מהאתר להסדיר את הטיפול בליקויים בטרם ימשיכו להפעיל את האתר ובעקבות כך הנושא טופל.

כתבות רלוונטיות:

1. קנס של 1.1 מיליון ₪ לשני אתרי פסולת בשל שריפה, 22.11.2020
2. שריפות פסולת תרמו ל-60% מפליטות חומרים מסרטנים, 05.11.2019
3. אכיפה כנגד אתר פסולת פיראטי ליד אשדוד, 01.11.2020
4. פשיטה על תחנת מעבר פיראטית. 14 כלי רכב הוחרמו, 20.10.2020
5. מידע נוסף על פסולת | infospot

רבע מיליון ₪ עיצום כספי וצו סגירה

כאמור, מאחר שבעלת אתר ההטמנה המקורית לא טיפלה במפגע הסביבתי של הבעירות לאחר השימוע ודרישות המשרד להגנת הסביבה, המשרד הוציא 2 צווים מנהליים והטיל עליה עיצום כספי בסך 274,260 ₪.

בשלב הבא, משהמפגעים לא טופלו, המשרד הוציא צו סגירה למקום בהליך אכיפה משותף עם העירייה ואיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, עד שנמכר לבעלים אחרים.

מהבעלים החדשים הרשויות דרשו לבצע סקר כיבוי בעירות וצילום תרמי לאיתור אזורי הבעירה האפשריים. אז הבעיה החלה להיות מטופלת. במטמנה בוצעו קידוחי עומק לאיתור מדויק יותר של מקור הבעירה והריח. לאחר מכן החברה הגישה למשרד תוכנית כיבוי שגיבש יועץ מומחה בתחום בעירות פנימיות. 

עבודות הכיבוי החלו לפני כמה חודשים. לאחר עבודה מאומצת ושיתוף פעולה בין גורמי הפיקוח, כובו הבעירות הפנימיות באתר ופונו קרוב ל-80 אלף קוב פסולת שנחשדה כי עודנה בוערת. התהליך נמשך כמה חודשים.

תופעה מוכרת ובעייתית: בעירות פנימיות במטמנות

בעירות פנימיות במטמנות פסולת הן תופעה מוכרת בארץ ובעולם, ולרוב הן מופיעות במטמנות שהוטמנה בהן פסולת אורגנית. במטמנות אלה 2 תהליכים אופייניים יוצרים תנאים אידיאליים לשריפות ממושכות. ראשית, תהליך פירוק אנאירובי. זהו תהליך ללא נוכחות חמצן היוצר גז מתאן [CH4]. מתאן הוא גז חממה נפיץ ודליק הגורם לשינוי האקלים. זו הסיבה שבאתרי פסולת תקניים (גם כאלו שאינם פעילים), נהוג לשאוב את המתאן ולשרוף אותו בצורה מבוקרת או להשתמש בו כמקור אנרגיה (ביוגז). אולם באתרים לא תקניים או לא מפוקחים, המתאן מצטבר בערמות הפסולת ועשוי להתלקח או להשתחרר לאטמוספירה ולפגוע בסביבה.

התהליך השני האופייני לפסולת אורגנית דוגמת גזם הוא פירוק אירובי, תהליך בנוכחות חמצן. במהלך התהליך הטמפרטורה עולה ("נקודה חמה"), מצב שיכול להימשך שבועות ואף שנים.

כאשר 2 התהליכים נפגשים, כלומר אותה "נקודה חמה" נפגשת עם כיס של גז מתאן, עלולה להתרחש התלקחות של הפסולת, המכונה "בעירה פנימית". קשה להבחין בה באתר פסולת כיוון שהיא מתרחשת במעמקי הפסולת. כדי לכבות שריפה מהסוג הזה יש לשטח תחילה את גבעות הפסולת בכלים כבדים ורק אז לכבות עם מים, וחוזר חלילה. לכן השריפות נמשכות זמן רב וגורמות לפגיעה בבריאות הציבור בשל המזהמים הנפלטים לאוויר. גם הסביבה נפגעת עקב שחרור המתאן לאטמוספרה והשפעתו על שינוי האקלים ועקב מי הכיבוי שהופכים לתשטיף הדורש טיפול.

שריפות פסולת תרמו ל-60% מפליטות חומרים מסרטנים

שריפת פסולת גורמת למפגעי ריח וזיהום אוויר. בשנת 2018 התרחשו 3 שריפות גדולות במטמנות פסולת, שהשפיעו בצורה דרמטית על מאזן הפליטות לאוויר במדינה באותה עת ותרמו ל- 60% מפליטות החומרים המסרטנים באותה שנה.

על פי דיווחי המפל"ס לשנת 2018:

1. שריפה במטמנת אפעה – אתר הפסולת הגדול בישראל הממוקמם במישור רותם שבנגב. השריפה נמשכה 3 ימים ובה נשרפו כ- 12,000 טון פסולת עירונית מעורבת.
2. שריפה במטמנת דודאים - אתר פסולת הממוקם צפונית לבאר שבע. השריפה נמשכה מספר שעות ובה נשרפו כ- 4,000 טון פסולת עירונית מעורבת.
3. שריפה במטמנת ירוחם – בעירות פנימיות נרחבות וממושכות שגרמו לשריפה של 17,200 טון של פסולת יבשה. המטמנה נסגרה בעקבות הבעירות.

הפליטות לאוויר משלוש השריפות גרמו לעלייה של 28% בפליטות חומרים החשודים כמסרטנים וגרמו לכך שההפחתה בפליטות חלקיקי PM10 תהיה 0.5% בלבד וההפחתה בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) תהיה 4% בלבד.

חשוב לציין שהפליטות של מזהמים לאוויר משריפות פסולת המדווחות במפל"ס לא נמדדות אלא מחושבות באופן תאורטי, על פי הערכה של כמות הפסולת הנשרפת, סוג הפסולת שנשרפה (בייתית/תעשייתית/עץ) ומקדמי פליטה מחו"ל. חישוב פליטות שלא מבוסס על מדידות אלא על מקדמי פליטה הוא בדרך כלל פחות מדויק, אך נהוג במרבית הדיווחים למפל"ס.

אנחנו יודעים לומר כי בימי השריפה באתר הפסולת אפעה נמדדו בתחנת ניטור אוויר, על גדר המטמנה, שתי חריגות מהתקן היממתי של בנזן (חריגה אחת של 1% וחריגה אחת של 80% ) וכן ערכים קרובים לערך היממתי של חלקיקים נשימים PM10 ו-5.PM.

התייחסויות

מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה, ניר סהר: "אנשי המקצוע של האיגוד ימשיכו לבצע סיורים וביקורות, לנטר ולפעול בשיתוף פעולה עם עיריית חדרה על מנת לצמצם ואף למנוע מפגעים סביבתיים באתר אביבית ובמרחב כולו".

עיריית חדרה: "אנו פועלים להבטיח את איכות החיים ובריאותם של תושבי העיר חדרה, ובפרט של תושבי שכונת עין הים. נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל על מנת למנוע מפגעים סביבתיים".

מנהלת (בפועל) מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, יוליה גינזבורג: "להסרת מפגע זיהום האוויר ומפגע הריח באתר ההטמנה לפסולת בניין 'אביבית' קדמו פעולות פיקוח ואכיפה שכללו בין היתר הטלת צווים מנהליים ועיצום כספי. עם תום ביצוע עבודות הכיבוי והפסקת מפגעי זיהום האוויר והריח, צפויה הקלה ממשית לתושבים המתגוררים בסמוך לאתר אביבית בחדרה. המשרד להגנת הסביבה ימשיך להיות קשוב לפניות הציבור ולהפעיל פיקוח ואכיפה שוטפים לשם שמירה על בריאות התושבים ועל הסביבה".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת