המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע פרסמו קול קורא לתמיכה במיזמים של חברות לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי. הקול הקורא מתפרסם במסגרת מיזם 'טבע ביז' שפועל מאז 2014 וכלל עד כה תמיכה ב-15 חברות וב-19 יוזמות. סכום הקול הקורא הנוכחי – 600 אלף ₪ - גבוה מהעבר.

בקול הקורא יש שני מסלולי תמיכה שונים: מסלול מגוון ביולוגי ומסלול ייעודי לחקלאות בהקשר של שמירת הטבע והמגוון הביולוגי. התמיכה תינתן עבור שעות ייעוץ וליווי מטעם יועצי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, ובמסלול החקלאות גם עבור ביצוע פיילוט וניטור.

בסך הכול יזכו לתמיכה 4 מיזמים, שניים מכל מסלול. במסלול הראשון תהיה התמיכה עד 100,000 ₪ למיזם ובמסלול החקלאות – עד 190,000 ₪ למיזם.

ניתן להגיש בקשה לתמיכה עד לתאריך 12.1.2023.

כתבות רלוונטיות:

1. האיומים על הטבע והמגווון הביולוגי בישראל, 13.7.2022
2. הוועדה אישרה את הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע, 03.7.2022
3. השרה להגנ"ס חזרה בה מהתמיכה בחוק המגוון הביולוגי, 03.3.2022
4. לחייב דיווח על מצב הטבע ומגוון ביולוגי, 29.12.2021
5. מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר, 28.10.2021
6. עודכנה רשימת המינים המוגנים, 15.12.2019

תמיכה ל-4 מיזמים בשני מסלולים

הקול הקורא מיועד לתמיכה בהטמעת שיקולי המגוון הביולוגי בחברות, בדגש על מגזרי הבניה, תשתיות, חקלאות, אנרגיה ומים.

יש שני מסלולים אפשריים:

1. מסלול מגוון ביולוגי: עד 2 חברות יקבלו סיוע בשווי של עד 100,000 ש"ח כל אחת בשעות יעוץ לביצוע הפרויקט. ניתן להגיש פרויקטים בנושאים כמו תאורה, רעש, התנגשות עופות, פגיעה ישירה ועקיפה בערכי טבע או מערכות אקולוגיות ומינים פולשים.
2. מסלול חקלאות - ממשק מגוון ביולוגי והפחתת זיהום לנחלים: עד 2 חברות/אגודה חקלאית שיתופית יקבלו סיוע בשווי של עד 190,000 ש"ח כל אחת בשעות יעוץ, פיילוט לביצוע הפרויקט ולניטורו. ניתן להגיש פרויקטים בתחום שימוש הקרקע ומניעת זיהום מקורות מים.

למסלול הראשון (מגוון ביולוגי) יכולה לגשת כל חברה רשומה שמקיימת פעילות הקשורה לקול הקורא, לרבות אגודה שיתופית או חברת שותפות.

תוצרי מסלול זה אמורים לכלול בין היתר דוח בנושא התחשבות החברה במגוון הביולוגי בפעילותה, אשר היא תכין בעזרת היועצים שתקבל. הדוח יכלול למשל מדדים לניהול סטנדרטים אקולוגיים בשרשרת האספקה ו/או תכניות עבודה מפורטות לניהול השפעות שוליים של פרויקטים על המגוון הביולוגי (למשל זיהום תאורה, פסולת אורגנית, מינים פולשים וכד'), הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי במדדים פיננסיים ועוד.

למסלול השני (חקלאות ומגוון ביולוגי והפחתת זיהום לנחלים) יכולה לגשת כל חברה רשומה, לרבות אגודה שיתופית או חברת שותפות, העוסקת בחקלאות או משפיעה על ניהול שטח חקלאי במסגרת שרשרת האספקה שלה.

גם תוצרי המסלול השני אמורים לכלול דוח מסכם בנושא הטמעה בפעילות החברה של שיקולי המגוון הביולוגי והפחתת זיהום לא מוקדי וסחף קרקע מהשטח החקלאי לנחלים. הדוח יוכן על ידי החברות הזוכות בסיוע היועצים המקצועיים. בנוסף, הזוכה מתחייבת לבצע גם פיילוט מעשי שהדוח יסקור ויתבסס עליו. בין היתר, הדוח אמור לכלול תוכנית עבודה מפורטת, עדכון נהלים, יצירת מדדים לניהול בשרשרת האספקה ועוד.

תנאים לקבל תמיכה למיזם שמירה על מגוון ביולוגי

הקול הקורא מפרט את התנאים השונים לקבלת סיוע כלכלי. בין היתר:

• התחייבות החברה הזוכה להטמיע את תוצרי הפרויקט בתכניות העבודה החל מאמצע 2025.
• להתחיל לבצע את הפרויקט בתוך 45 יום מההודעה על הזכייה.
• לסיים את הפרויקט עד שנת 2025.
• הפרויקט אמור לעסוק בפעילות ”ליבה” של החברה או בשרשרת האספקה שלה, שיוצע במסגרתו שיפור של ממש בהשפעת פעילותה הישירה של החברה על המגוון הביולוגי.
• התחייבות החברה למנות עובד מתאים של החברה, כאיש קשר של החברה ומרכז של הפרויקט וכן נציג בדרג הנהלה להובלת הפרויקט מטעם החברה.

לרשימת התנאים המלאה יש לקרוא את מסמכי הקול הקורא (מצורפים בתחתית הידיעה).

אמות המידה לקבלת תמיכה

הבקשות שיתקבלו ישפטו על ידי ועדת שיפוט משותפת שתמונה על יד הגופים, שתורכב משני נציגי המשרד להגנת הסביבה (אחד מהם ישמש כיו"ר), שני נציגי החברה להגנת הטבע, נציג רשות הטבע והגנים ונציג משרד החקלאות.

הבקשות ידורגו וינוקדו לפי כמה אמות מידה. למשל, בין אמות המידה של מסלול א':

• תחום עיסוק החברה – חברות מתחומי תשתית, בנייה, כרייה וחציבה, חקלאות אנרגיה ומים יקבלו ניקוד של 20%. חברות מתחומים אחרים ינוקדו ב-10%.
• שטח השפעת החברה על המגוון הביולוגי (בקמ"ר( - יכול לקבל ניקוד של 10%.
• חשיבות הבעיה האקולוגית שבה עוסק הפרויקט המבוקש יקנה ניקוד של 20% לפי כמות האיומים המטופלים ו/או עומק הטיפול בגורם איום בודד.
• פוטנציאל התרומה של הפרויקט (ישירה או עקיפה) למינים ביולוגים בסיכון – יכול להקנות ניקוד של 15%.
• חדשנות הפתרון – 10%.
• פוטנציאל ליצירת פרויקט מוביל סקטוריאלי – 10%.
• שיתוף פעולה בין יחידות הארגון לצורך הטמעת הפרויקט – 5%.

בין אמות המידה של מסלול ב' (חקלאות):

• שטח השפעת החברה/אגש"ח על המגוון הביולוגי (בקמ"ר) – יכול להקנות ניקוד של 20%.
• פוטנציאל התרומה של הפרויקט המוצע )ישירה או עקיפה( לבתי גידול לחים ו/או למינים ביולוגים בסיכון – יכול להקנות ניקוד של 20%.
• חדשנות הפתרון – 20%.
• ישימות הפתרון המוצע בקנה מידה רחב – 15%.
• פוטנציאל ליצירת פרויקט מוביל סקטוריאלי בתחום הענף החקלאי המדובר או בענפים דומים – 10%.
• פוטנציאל ביצוע פיילוט משמעותי במסגרת הזמן המוקצב לפרויקט – 10%.
• פוטנציאל הטמעת תוצרי הפרויקט בנהלים ותהליכים אחרים של החברה/אגש"ח – 5%.

הרקע לקול הקורא ולמיזם טבע BIZ

כיום, יותר ויותר חברות רואות בניהול הממשק בין הפעילות העסקית ובין המערכות האקולוגיות כחלק בלתי נפרד מניהול הקיימות והאחריות התאגידית. המודעות הציבורית הגוברת לצרכי שמירת הטבע, לצד ההבנה ששמירה על הטבע חיונית לרווחת האדם ולקיומו, הביאה לעלייה משמעותית בהטמעה של שיקולים אקולוגיים בפעילות של ארגונים עסקיים.

בולט הצורך לפתח כלים ייעודיים ומעשיים להטמעתם של שיקולים אקולוגיים בפעילות חברות.

טבעBIZ , מיזם עסקים ומגוון ביולוגי, הוא מיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע. מטרתו להטמיע כלים חדשניים לפעילות עסקית השומרת על המגוון הביולוגי.

המיזם פועל מאז שנת 2014. עד כה נעשו במסגרתו 19 מיזמים ב-15 חברות ממשלתיות ופרטיות. המיזמים הטמיעו בהצלחה פרוטוקולים חדשניים לצמצום זיהום אור, מניעת התנגשות בעלי כנף בקווי מתח, שימור קרקע והשבת צומח בסכנת הכחדה לשולי חקלאות, מניעת התפשטות של מינים פולשים, תיירות אקולוגית ועוד.

האיומים על המגוון הביולוגי והטבע בישראל

לפי דוח מצב הטבע בישראל 2022 שפורסם ביולי האחרון, 15% מהשטחים המיוערים נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2021-2015. ממצאים נוספים בדוח מצביעים על עליה בזיהומי אור, קצב מהיר של התחממות היבשה והים הגבוה מהממוצע העולמי, וניצול שטחים פתוחים נרחב אשר פוגעים כולם במגוון הביולוגי.

עוד לפי הדוח, בין השנים 2017 ו-2020 נגרעו בממוצע 30 קמ"ר בשנה לצורכי פיתוח. בשנים אלה כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים הומרו לשימושי קרקע שונים, 32 קמ"ר הותמרו לשטחים בנויים, 22 קמ"ר הותמרו לחקלאות, והשאר לשימושים אחרים כמו תחבורה, מחצבות ושדות סולריים. גם כ-69 קמ"ר של שטחי חקלאות הומרו לשימושי קרקע שונים, כ-66% מתוכם לבינוי.

אחת הבעיות העיקריות בגריעת שטחים פתוחים לטובת בינוי למשל היא קיטוע השטחים ליחידות קטנות, והיעדר רצף שטחים פתוחים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.

מנגד, תחום אחר בטבע הישראלי דווקא נמצא במגמת שיפור: בזכות התאוששות הצומח לאחר שנים של רעייה וכריתה והודות להתבגרות היערות – כיסוי הצומח נמצא בעליה, בעיקר באזורים הגשומים. באזורים המדבריים הכיסוי לא השתנה שינוי מובהק בעשרות השנים האחרונות.

אולם יש מי שסבור שייעור וצפיפות הצומח אינו דבר חיובי מפני שהוא עלול לגרום לשריפות, בעיקר על רקע שינויי האקלים ועודף גלי החום בשנים האחרונות. ואכן, תדירות השריפות בישראל נמצאת במגמת עליה. שריפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות משמעותית במערכות אקולוגיות ומקשות על השתקמותן.

לפי הדוח, כ-500 קמ"ר (כ-15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2021-2015. רוב השטחים שתדירות השריפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל.

התייחסויות

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "בעידן של פיתוח אינטנסיבי ומשבר האקלים, אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים ביותר של ישראל הוא השמירה על המגוון הביולוגי. כ-40% מהכלכלה העולמית מבוססת באופן ישיר על תפקוד המערכות האקולוגיות כגון אספקת מים, תיירות, חקלאות מבוססת האבקה, הדברה טבעית של מזיקים והבטחת יציבות של תשתיות באירועי אקלים קיצוניים.

אנחנו מזמינים את המגזר העסקי והפרטי להיות שותפים מרכזיים בצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי על ידי הטמעת שיקולים אלו בניהול החברה, ובכך לסייע בשמירה על הטבע ובמאבק במשבר האקלים ולהיות חלק מהגופים המובילים אחריות תאגידית וסביבתית שמיטיבה עם הסביבה והציבור כולו".

ליהי ברקן, רכזת עסקים ומגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע: "למגזר העסקי והחקלאי יש השפעה עצומה על הטבע בישראל. הבשורה הטובה היא שבאמצעות ידע וכלים, אנחנו יודעים להטמיע אמצעים למזעור ההשפעה השלילית של סקטורים שונים על הטבע. מיזם טבע BIZ הוכיח כבר שחברות עסקיות וממשלתיות מסוגלות לעשות שינוי חיובי בקנה מידה גדול, ואנו נרגשים לפרסם קול קורא שיאפשר ביצוע ארבעה פרויקטים חדשים".

---

מסמכים רלוונטיים: