בית משפט המחוזי דחה באופן חריג בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 22 נתבעות שהן רשתות שיווק מרכזיות, ביניהן שופרסל ודור אלון. נגד כל אחת מהחברות, שנתבעו בטענה כי הפרו את חוק הפיקדון כשסירבו לקבל בקבוקים ריקים, יש להגיש תביעה נפרדת, כך קבע השופט.
חוק תובענות ייצוגיות קובע באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ייצוגית ומה המטרות שתביעה זו אמורה לשרת. במקרה הנוכחי סבר השופט כי אין עילה לקיים את התביעה נגד הנתבעות במשותף, משום שהדבר יסרבל את ההליך ולא יועיל להשגת האינטרס הציבורי. לפי השופט, לא תהיה תועלת בניהול תביעה ייצוגית, שכן אין שאלה משפטית עקרונית המשותפת לכל הנתבעות שראוי לבררה בהליך משותף.
בנוסף, השופט ציין כי הגשת התביעה המשותפת חוסכת מהתובע לשלם אגרות בגין כל תביעה בנפרד, אך לא משרתת את האינטרס הציבורי במקרה הזה. 5 מבין 22 רשתות השיווק יוצגו על ידי עו"ד קובי בר-לב, שהסביר: ״סילוק על הסף של תביעה ייצוגית בוודאי בתחום איכות הסביבה הוא צעד חריג, אולם במקרים בהם התובע מאחד בכתב תביעה אחד מספר תביעות שונות, שלכל אחת מהן מסכת עובדתית שונה המחייבת בירור פרטני נפרד, בית המשפט לא יהסס למחוק את התביעה הייצוגית על הסף ואף להטיל הוצאות על התובע הייצוגי.
במקרה זה, בית המשפט גם עמד על החסכון המשמעותי בתשלום אגרה וקבע כי חסכון זה היה אחד הסיבות המרכזיות לאיחוד התביעות בכתב תביעה אחד״.
כתבות רלוונטיות:
התביעה הייצוגית הוגשה נגד 22 חברות, ביניהן: שופרסל, קופיקס, דור אלון, פז חברת נפט, טיב טעם, סיטי מרקט, גוד פארם ועוד. כאמור, השופט החליט שלא לאשר את התביעה הייצוגית והותיר על כנה רק את התביעה נגד שופרסל, תוך שהוא מאפשר לתובע להגיש תביעה נפרדת נגד כל אחת מהחברות הנוספות.
בדבריו הדגיש השופט כי באופן כללי יש מקום לתבוע בתביעה ייצוגית עסק שאינו מאפשר מיחזור באופן שיטתי משום שמדובר בפגיעה פוטנציאלית בציבור גדול, אולם במקרה הנוכחי אישור התביעה במתכונת ייצוגית לא יועיל ויהיה מסורבל.
התובע, עו"ד במקצועו, העריך את נזקו בגין אי-מיחזור בקבוקים בעשרות אלפי שקלים ואת הנזק לכלל לציבור ב-837 מיליון ₪. הנתבעות הגישו בקשה לסילוק הבקשה לתביעתן במשותף ו/או לפיצול התביעה, חמש מהן באמצעות ייצוגו של עו"ד קובי בר-לב, בטענה שקיבוצן יחד לתביעה ייצוגית נעשה באופן מלאכותי ללא סיבה מוצדקת.
השופט הסכים איתן וקבע כי התביעה הוגשה במשותף גם משום שהתובע ביקש לחסוך תשלום אגרה, כלומר לשלם פעם אחת אגרה במקום מספר רב של פעמים לולא הוא היה מגיש תביעה נפרדת עבור כל חברה.
התובע טען מנגד כי יש לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית כי קיים דמיון בין התביעות, ולתביעה ייצוגית, לעומת תביעה פרטית, תהיה הרתעה גדולה יותר, כמו גם יכולת אכיפה קלה יותר נגד החברות.
השופט קבע שהוא לא חולק על חשיבותו הרבה של חוק הפיקדון ועל כך שהתביעה הייצוגית היא כלי ראוי ואפקטיבי לאכיפתו, אולם במקרה זה היעילות הדיונית מוטלת בספק משום שכל מקרה של הפרת חוק הפיקדון בידי אחת החברות התרחש בנסיבות שונות ובאופן אחר, ולכן יש לבדוק אותן בנפרד. למשל, כאשר סירבו לקבל מהתובע בקבוקים ריקים ולתת לו פיקדון בתמורה, השתמשו בסיבות שונות כדי להסביר זאת: "אנחנו לא מקבלים פיקדון", "אין לנו מקום לארוז אותם", "הבחור לא פה היום" ועוד.
בדחותו את התביעה הייצוגית, גרס השופט כי "העובדה שהגיש תביעה אחת חוסכת לו תשלומי אגרה בסכומים גבוהים, ומנגד פוגעת בציבור שאינו זוכה לשיפוי, אפילו חלקי, על ההוצאה הציבורית מניהול התביעות".
בחודש מאי דיווחנו על מקרה נוסף של תביעה ייצוגית בחוק הפיקדון, שנגמר בפשרה בתביעה ייצוגית נגד סופר פארם וחינאווי בגין הפרת חוק הפיקדון, בה נקבע כי החברות ישלמו פיצוי. באותה תתביעה, שתי החברות נתבעו בנפרד בטענה שלא הסכימו לקבל מכלי משקה ללא תנאי בחלק מהסניפים.
סופר פארם הכחישה את הטענות וטענה שמדובר בתקלות נקודתיות, ושבסניפי הרשת יש שילוט המיידע את הלקוחות על זכותם להחזיר מיכלי משקה ולקבל פיקדון תמורתם.
במסגרת הפשרה הוסכם שמעתה ואילך סופר פארם תכשיר את עובדיה בנושא חוק הפיקדון, תערוך ביקורת תקופתית שנתית בחנויות הרשת ותבדוק את נתוני האיסוף השנתיים – כל זאת למשך 5 שנים לפחות.
כמו כן הוחלט שסופר פארם תעניק ללקוחות 50,000 בקבוקי מים בטעמים בנפח של חצי ליטר, בשווי כולל של כ-340,000 ₪. בנוסף לכך תשלם סופר פארם כ-67 אלף ₪ שכר טרחה לעו"ד, ולתובע עוד כ-17 אלף ₪.
גם חברת חינאווי הכחישה את הטענות נגדה בהסברים דומים. במסגרת הפשרה הוסכם שמעתה ואילך החברה תקפיד למלא את הוראות החוק, תרענן את הנהלים לעובדיה, תפקח עליהם ותוודא שהם פועלים לפי חוק. כמו כן, הוחלט שהרשת תעניק הטבה בשווי 200 אלף ₪. הטבת הפיצוי תוענק לכל חבר מועדון הלקוחות של החברה וכן לכל מי שימחזר אצלה מיכל משקה. כל אדם יזכה לקבל הנחה או משקה בשווי 5 ₪ בגין קנייה של פחות מ-100 ₪, ומשקה בשווי 10 ₪ בכל קנייה בסכום גבוה יותר. אם בחלוף שנתיים תישאר יתרה כספית, היא תועבר לקרן תובענות הייצוגיות.
לפני כחודש פרסם המשרד להגנת הסביבה הוראות חדשות שמגדירות את תדירות האיסוף של מכלי משקה ריקים מבתי העסק על ידי תאגידי המיחזור, בהתאם לחוק הפיקדון.
בתי העסק מחויבים לקבל מהציבור מכלי משקה ריקים ולהשיב את דמי הפיקדון, אולם מאז שחוק הפיקדון הורחב גם למכלי משקה גדולים לפני קצת פחות משנתיים, נפח המכלים הריקים גדל משמעותית, דבר המכביד על בתי העסק שנאלצים לאחסן אותם על חשבונם.
במקביל, כפי שדיווחנו בעבר, תאגיד המיחזור הגדול בתחום – אל"ה, נסגר, ובמקומו הוקמו תאגידי מיחזור חדשים שבחלקם נמנעים מלתת שירות לחלק מהעסקים הקטנים, מסיבות לוגיסטיות, כלכליות ואחרות. כך יוצא שאצל עסקים רבים נערמים מכלי משקה, ובעקבות זאת חלקם מערימים קשיים על מי שרוצה להשיב להם מכלים ריקים תמורת דמי הפיקדון.
לפי ההוראות חדשות, האיסוף מבתי העסק יתבצע לפחות אחת לחודש, ובמידה ומצטברים בעסק כמות מיכלים מסוימת המוגדרת בהוראות – האיסוף יתבצע 3 ימים לאחר קבלת קריאה מבית העסק.
בנוסף להוראות, פרסם המשרד טופס תלונה בגין אי פינוי מכלי משקה. הטופס מיועד לשימוש בתי העסק.
לצד ההוראות החדשות פורסם מסמך קווים מנחים ליישום חוק הפיקדון. קישור לשני המסמכים מופיע בתחתית הידיעה.
---
מסמכים רלוונטיים: