לאחרונה אושרו שני הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות שהוגשו בגין הפרת חוק הפיקדון על מיכלי משקה. תביעה אחת הוגשה נגד רשת חנויות חינאווי ותביעה שנייה נגד סופר פארם – בשני המקרים בטענה שהחברות לא הסכימו לקבל מיכלי משקה לפיקדון, בחלק מהסניפים.

בעקבות הסכמי הפשרה התחייבו החברות לקבל מיכלי משקה ללא תנאי בכל סניפיהן ובנוסף נקבע שהן יפצו את הציבור.

נזכיר שלפני כשנה וחצי הורחב חוק הפיקדון גם למכלי משקה גדולים (מנפח 1.5 ליטר ומעלה) מה שהפך את רשתות השיווק לשחקן הרבה יותר משמעותי בתהליך החזרת המיכלים לפיקדון.

כתבות רלוונטיות:

1. המפץ של הרחבת חוק הפיקדון, 19.7.2022
2. חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים נכנס לתוקף, 29.11.2021
3. יפאורה תבורי עוזבת את תאגיד המיחזור אל"ה, 03.11.2021
4. קנסות של 48 מיליון ₪ בגין אי עמידה בחוק הפיקדון, 15.8.2021
5. 100 מיליון ₪ למכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים, 10.6.2021

הסכם הפשרה עם סופר פארם

בתביעה נגד רשת סופר פארם שהוגשה לפני 3 שנים נטען בעיקר כי בחלק מסניפי הרשת לא מקבלים מיכלי משקה ריקים להחזר פיקדון או שלא מקבלים מיכלים ריקים שאינם מהמותג שנמכר בחנויות, זאת בניגוד לחוק הפיקדון.

סופר פארם הכחישה את הטענות וטענה שמדובר בתקלות נקודתיות, ושבסניפי הרשת יש שילוט המיידע את הלקוחות על זכותם להחזיר מיכלי משקה ולקבל פיקדון תמורתם.

במסגרת הפשרה הוסכם שמעתה ואילך סופר פארם תכשיר את עובדיה בנושא חוק הפיקדון, תערוך ביקורת תקופתית שנתית בחנויות הרשת ותבדוק את נתוני האיסוף השנתיים – כל זאת למשך 5 שנים לפחות.

כמו כן הוחלט שסופר פארם תעניק ללקוחות 50,000 בקבוקי מים בטעמים בנפח של חצי ליטר, בשווי כולל של כ-340,000 ₪. בנוסף לכך תשלם סופר פארם כ-67 אלף ₪ שכר טרחה לעו"ד, ולתובע עוד כ-17 אלף ₪.

הסכם הפשרה עם רשת חנויות חינאווי

בתביעה נגד רשת חנויות חינאווי (wine & more) שהוגשה לפני שנתיים נטען כי החברה לא מאפשרת להחזיר מיכלי משקה בסניפיה ולקבל פיקדון תמורתם, למעט במקרה של בקבוקי בירה בנפח חצי ליטר. החברה הכחישה את הטענות וטענה שככל שלא התאפשר לצרכנים למחזר בסניפיה, היה מדובר בתקלה נקודתית שלא מצדיקה תביעה ייצוגיות נגדה.

במסגרת הפשרה הוסכם שמעתה ואילך החברה תקפיד למלא את הוראות חוק הפיקדון ותקבל מיכלי משקה למיחזור תמורת פיקדון. בנוסף, היא תרענן את הנהלים לעובדיה, תפקח עליהם ותוודא שהם פועלים לפי חוק.

כמו כן הוחלט שרשת חנויות חינאווי תעניק הטבה בשווי 200 אלף ₪. הטבת הפיצוי תוענק לכל חבר מועדון הלקוחות של החברה וכן לכל מי שימחזר אצלה מיכל משקה. כל אדם יזכה לקבל הנחה או משקה בשווי 5 ₪ בגין קנייה של פחות מ-100 ₪, ומשקה בשווי 10 ₪ בכל קנייה בסכום גבוה יותר. אם בחלוף שנתיים תישאר יתרה כספית, היא תועבר לקרן תובענות הייצוגיות.

רשתות השיווק הפכו לשחקן מרכזי בחוק הפיקדון

לפי חוק הפיקדון, רשתות השיווק חייבות לקבל מלקוחות מיכלי משקה קטנים וגדולים ולתת להם בתמורה דמי פיקדון. חוק הפיקדון הוותיק שהוטל על מיכלי משקה קטנים הורחב לפני יותר משנה ומאז חל גם על מיכלים גדולים.

הרחבת חוק הפיקדון למיכלי משקה גדולים הפך את רשתות השיווק לשחקן מרכזי ביישום חוק הפיקדון. בעוד שחלק גדול ממיכלי המשקה הקטנים לא נצרכים בבתים אלא בעסקי מזון (בתי קפה, מסעדות, בתי מלון וכו'), מרבית מיכלי המשקה הגדולים נצרכים בבתי התושבים וכדי לעמוד ביעדי האיסוף והמיחזור שמטיל החוק, יש חשיבות להשתתפות הציבור וליוזמת תושבים להשיב בקבוקים. רשתות השיווק, שמחויבות לקלוט את מיכלי המשקה לפיקדון, הופכות באופן טבעי לנקודות איסוף בקבוקים מרכזיות – ובהתאם לכך הן מתמודדות עם אתגרים שלא ידעו בעבר.

לא רק שכמות מיכלי המשקה שמוחזרת אליהן גדולה הרבה יותר מבעבר, מיכלי המשקה הגדולים אף תופסים נפח אחסון גדול הרבה יותר מהמיכלים הקטנים – מה שהופך את מערך התפעול והלוגיסטיקה של קליטת הבקבוקים למורכב.

האתגרים הללו הופכים את השימוש במכונות אוטומטיות לאטרקטיבי יותר עבור רשתות השיווק. ככל שהסניף גדול יותר ותנועת הצרכנים בו גדולה יותר, כך הוא צפוי לקלוט יותר מיכלי משקה לפיקדון, וכך גדלה ההיתכנות הכלכלית להצבת מכונה אוטומטית.

קנסות של 48 מיליון ₪ בגין אי עמידה ביעדי חוק הפיקדון

לא רק נקודות מכירה של משקאות חשופים לקנסות ותביעות בגין אי קבלת מיכלי משקה לפי חוק הפיקדון. גם יצרני המשקאות בעצמם מחויבים לעמוד ביעדי החוק בכל הנוגע לאיסוף ומיחזור מיכלי משקה.

זה המקום להזכיר כי בשנת 2019 המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצומים כספיים בסך 48 מיליון ₪ על יצרנים ויבואנים של מיכלי משקה גדולים לאחר שנמצא כי לא עמדו ביעדי האיסוף והמיחזור הקבועים בחוק לשנת 2016. לחברות היה חוסר של 80 מיליון מיכלי משקה בשנת 2016 ועבור כל בקבוק חסר הן נקנסו ב-60 אג', בסך הכול 48 מיליון ₪.

בעקבות כך החברות – טמפו, החברה המרכזית למשקאות, IBBL, יפאורה תבורי, מי עדן, יקבי חברון, שופרסל, גוטגולד ואקו-אלפא הגישו ערעור לבית המשפט והוא התקבל חלקית: בית המשפט קבע שהיבואנים והיצרנים אמנם לא עמדו ביעדים אך המשרד להגנת הסביבה היה צריך להכיר באיסוף רטרואקטיבי של מכלי משקה שביצעו החברות.

שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין ולאחרונה פסק בית המשפט בירושלים לטובת המשרד להגנת הסביבה וקבע כי הוא בחן בצורה מקיפה את טענות היצרנים והיבואנים ובתגובה נימק את עמדתו להטיל עליהם קנסות. כמו כן קבע בית המשפט שהמשרד רשאי לבקש אסמכתאות לא רק כשעולה חשד לדיווחים כוזבים אלא באופן שוטף.

בעקבות החלטת בית המשפט, המשרד להגנ"ס שב ושלח ל-9 החברות את דרישות התשלום המקוריות, בסך 48 מיליון ₪, על אי עמידה ביעדי האיסוף שנת 2016.

 חברות לפינוי וטיפול בפסולת