בעוד יומיים ייכנס לתוקף חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, מנפח 1.5 ליטר ומעלה (עד 5 ליטר) ונדמה כי קיימת אי וודאות לגבי אופן יישום החוק, ובפרט בחודשים הראשונים בהם הציבור, בעלי העסקים ותאגידי המיחזור, נדרשים לשנות את התנהלותם.
מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם לאחרונה דו"ח שבוחן את היערכות השוק למצב החדש. במקביל, המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין ציבורי שמטרתו להסביר את השינויים לקהל הרחב. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה גיבש יחד עם השלטון המקומי ותאגיד מיחזור האריזות תמיר הסכמות בנוגע להפרדה במקור של פסולת אריזות מפלסטיק שאינן תחת פיקדון, והושלכו עד כה במחזוריות שייעלמו מהמרחב הציבורי בעקבות החוק החדש.
בכתבה זו ננסה לעשות סדר בדברים.
כתבות רלוונטיות:
עד היום, ניתן היה להשליך את מכלי המשקה הגדולים, בכלובי המיחזור (מיחזוריות) שהיו מוצבים ברחובות, משם הם היו נאספים למיחזור. כעת עם כניסת החוק לתוקף, המיחזוריות מוסרות מרחבי הערים ואת מכלי המשקה הגדולים ניתן יהיה להחזיר ברשתות השיווק ובחנויות לממכר מזון ומשקאות.
בתי עסק הגדולים מ 28 מ"ר שמוכרים מכלי משקה, מחויבים לקבל את הבקבוקים ולהחזיר פיקדון במזומן – 30 אג' לבקבוק.
בינתיים, בחודשים הקרובים, חלק מהמיחזוריות יישארו ברחובות הערים, וניתן יהיה להשליך שם את מכלי המשקה, מבלי לקבל פיקדון, אך לפחות הם יאספו למיחזור.
מכלי נוזל אחרים (שמפו, חומרי ניקוי, נוזל כביסה וכו') יש להשליך לפח הכתום (פסולת אריזות).
בכל מקרה, המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי לא משליכים מכלי נוזל או משקה לפח הירוק.
לפי עבודה שבוצעה עבור המשרד להגנ"ס, כדי לעמוד במדדי שירות לצרכן בעקבות החלת החוק על מכלי משקה גדולים, הדרך היעילה והנוחה לאיסוף והחזרת הפיקדון היא באמצעות מכונות אוטומטיות, כאשר מספר המכונות בשוק צריך לעמוד על 3,000-2,500 מכונות.
אלא שלפי הדוח של הכנסת, כיום מוצבות רק 180 מכונות אוטומטיות ברשתות השיווק ועוד 220 מכונות בדרכן לארץ. מספרים מאוד נמוכים ביחס למצב הרצוי.
הוצאת המיחזוריות מהרשויות המקומיות כאשר טרם נפרסו מספיק מכונות להחזרת בקבוקים עלולה לייקר את עלות פינוי הפסולת של הרשויות ולפגוע בטיב הפינוי. לכן המשרד להגנ"ס ציין כי ניתן להשאיר את המיחזוריות ברבעון הראשון של שנת 2022, אף שמשמעות הדבר היא שצרכנים שישליכו במיחזוריות בקבוקים לא יקבלו את דמי הפיקדון שמגיעים להם.
עלות הרכישה של מכונה אוטומטית היא גבוהה- בין 35,000 ל-350,000 ש"ח, ולא ברור מי יממן את רכישתן: חנויות מזון ומשקאות שמחויבות לקבל בקבוקים לפיקדון, יצרנים ויבואנים של משקאות שמחויבות לעמוד ביעדי המיחזור או תאגידי המיחזור (בשמם המדויק – גופי האיסוף) אל"ה, אסופתא ורז הנקודה הירוקה.
לרשתות הגדולות יש כדאיות כלכלית לממן מכונות אוטומטיות בשל הכמות הגדולה של בקבוקים שיוחזרו והחיסכון בשטח תפעולי וכוח אדם. אך לא כך עם בתי העסק הקטנים, בייחוד בפריפריה.
כזכור, הקרן לניקיון אישרה 100 מיליון ₪ לטובת רכישת מכונות אוטומטיות, אך הקפיאה בינתיים את הסיוע הכלכלי עד שיהיה ברור היכן התגלעו קשיים. המשרד להגנ"ס הבהיר כי הוא לא יהיה חלק מגורמי המימון של הרחבת חוק הפיקדון, אלא רק במקים נקודתיים, ובפריפריה.
עם זאת, המשרד להגנ"ס מדגיש כי לא מוטלת חובה על רשתות השיווק לרכוש מכונות והן יכולות לקיים את החוק גם בדרכים אחרות: להגדיל את כוח האדם שיקבל את מכלי המשקה מהלקוחות בתמורה לפיקדון, פינוי מקום לאחסון המכלים עד האיסוף וכו'.
הדוח של הכנסת מציף היבט נוסף ליישום החוק והוא תדירות איסוף הבקבוקים מבתי העסק שקולטים אותם ומחזיקים את הפיקדון. בין איסוף לאיסוף, הבקבוקים תופסים נפח אחסון גדול. כבר היום יש בתי עסק שמתלוננים על תדירות האיסוף של מכלי המשקה (הקטנים), בעיקר בפריפריה, משום שבאופן טבעי תאגידי המיחזור מתזמנים תדירות איסוף גדולה יותר היכן שמצטברים יותר בקבוקים וקרוב יותר לאתרי המיון והמיחזור.
לסוגיית תדירות האיסוף אין כרגע פתרון.
לפי הדוח של הכנסת, המשרד להגנ"ס הודיע כי בכוונתו לפרסם בקרוב נוהל דיווח משופר לכלל מכלי המשקה, הגדולים והקטנים, בהתאם להמלצת מבקר המדינה. הנוהל יפרט את האסמכתאות המינימליות שעל יצרנים ויבואנים לתעד. לצד זאת, חל עיכוב בהקמת מערכת דיווח ממוחשבת ליצרנים והיבואנים.
יש נושאים רבים שבהם, לדעת המשרד להגנ"ס והמלצת מבקר המדינה, צריך לערוך תיקוני חקיקה בהקשר של חוק הפיקדון. עם זאת, המשרד הבהיר כי אלה לא יעכבו את כניסת החוק לתוקף ב-1 לדצמבר. כך לפי דוח הכנסת.
תיקוני החקיקה שייבחנו נוגעים להסדרת מעמדם של תאגידי האיסוף כגופים מוכרים, קביעת תדירות איסוף המכלים מבתי העסק, התאמת החוק למקובל במדינות האיחוד האירופי, למשל בנושא חובת שימוש בפלסטיק ממוחזר לייצור מכלים חדשים, הגדרת מכלי המשקה כחומרי גלם ליצירת מוצרים חדשים, דבר שיחייב פעולת מיחזור ולא השבה, ותיקונים בנושא האכיפה, הן ביחס לייבוא והן ביחס להסמכת עובדי רשויות מקומיות או "נאמני פיקדון".
המשרד להגנ"ס אף שוקל לבחון את העלאת יעדי האיסוף והמיחזור למכלים הגדולים וכן לבחון הגדרת יעדי איסוף ומיחזור נפרדים לפי חומרים (פלסטיק, זכוכית ומתכת), כדי לדאוג לאיסוף ומחזור אפקטיבי של מכלי המשקה.
על פי הדוח של הכנסת, בישראל פועלים כ-20 מפעלים שמטפלים בפסולת הפלסטיק בשלבים שונים. האתגרים העומדים בפני שוק המיחזור בישראל הם הצורך בקיבולת הולמת של המפעלים לקליטת כמות הפלסטיק הממוחזרת, צורך באספקת חומר גלם למיחזור באיכות גבוהה, צורך בפיתוח השוק המקומי לשימוש בחומרי הגלם הממוחזרים, וכדאיות כלכלית נמוכה של החומר הממוחזר. המשרד להגנ"ס אינו מתכנן בשלב זה לתמוך במפעלי מיחזור לפלסטיק בישראל.
לגבי ייצוא וייבוא של פסולת פלסטיק מעורבת, היצרנים והיבואנים יידרשו מעתה לרישיון ממשרד הכלכלה, שיפקח על איסור הייצוא של פסולת פלסטיק למדינות מתפתחות, ויבדוק את הטיפול בפסולת המיובאת.
מלבד בקבוקי שתייה גדולים, הציבור נהג להשליך למיחזוריות - שעומדות להיעלם מהערים – אריזות נוספות כמו אקונומיקה, שמפו ומרככי כביסה.
כעת, על מנת ליישם את חוק הפיקדון בצורה הטובה ביותר, המשרד להגנ"ס סיכם עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, שאחראי על הפחים הכתומים, שהוא יממן את הפינוי מהמיחזוריות (כלובי המיחזור) במהלך חודש דצמבר 2021 (כלומר, חודש לאחר כניסת חוק הפיקדון לתוקף והסטת מכלי המשקה להחזרה ברשתות השיווק).
החל מינואר 2022 תאגיד תמיר יתגבר את פינוי/ נפח האצירה של הפחים הכתומים, בהתאם לצורך ובהסכמה עם הרשות. ברשויות שאין בהן פחים כתומים וגם לא מתוכננים להיות בקרוב, והתושבים נסמכים על המיחזוריות, תאגיד תמיר יממן את פינוי פסולת האריזות מהמיחזוריות לזמן לא מוגבל.
ברשויות בהן מתוכננת בקרוב פריסה של פחים כתומים, תמיר יממן את פינוי המיחזוריות עד לאפריל 2022 ועד אז יציב פחים כתומים בכל מקום שבעבר מוקמה מיחזורית.
ככלל, לקראת הפסקת האפשרות להשליך אריזות רגילות, שאינן בקבוקים, למיחזוריות, תאגיד תמיר ירחיב את פריסת הפחים הכתומים ברשויות המקומיות.
לפי פרסומי עבר של המשרד להגנ"ס:
---
מסמכים רלוונטיים: