החל משנת 2006 המשרד להגנת הסביבה עוסק בכתיבה ויישום של הנחיות לעמידות מתקנים קיימים המכילים חומרים מסוכנים (חומ"ס) ברעידת אדמה. ההנחיות, שעברו מספר גלגולים, צפויות להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2016. ההנחיות נסמכות על שני נושאים עיקריים, האחד - הגדלת מקדם הביטחון לתכנון מתקנים המכילים חומ"ס ביחס לתקן הישראלי לתכן עמידות מבנים ברעידת אדמה והשני - חקירות הנדרשות בקשר להשפעת תנאי הקרקע המקומיים על העומס לתכנון.
הדרישות בשני נושאים אלו, כפי שאומצו ע"י המשרד להגנת הסביבה החל משנת 2006, מחמירות משמעותית מהדרישות של התקנים הישראליים לבנייה. לכן מתקנים חדשים שתוכננו בשנים האחרונות בהתאם לתקני הבנייה הקיימים, עשויים שלא לעמוד בדרישות החדשות של המשרד להגנ"ס.
פרדוקס זה הצטמצם בשנים האחרונות, עם הוצאת סדרת תקנים לתכנון צנרת ומיכלים לעומס רעידת אדמה (סדרת תקני 413 חלק 2) ועם הוצאת ת"י 413 - תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה בסוף שנת 2013. ברם, עדיין קיים פער בין דרישות המשרד להגנת הסביבה למתקנים קיימים לבין דרישות התקנים הישראליים.
האם מתקן חדש המתוכנן בהתאם לתקנים הישראלים העדכניים (413) יעמוד בעתיד בדרישות המשרד להגנת הסביבה למתקנים קיימים המכילים חומ"ס? התשובה שלילית מהסיבות הבאות:
נשאלת השאלה: מה העלות הנוספת הנדרשת להתאמת התכנון של מתקן חומ"ס חדש לדרישות המשרד להגנת הסביבה? התשובה - עלות שולית זניחה!
הפער בין תקני הבנייה העדכניים לדרישות המשרד להגנת הסביבה אינם משפיעים באופן משמעותי על עלות הפתרונות ההנדסיים המוטמעים בשלב התכנון, אלא בעיקר דורשים תשומת לב של המתכנן. מאידך, אי התאמת התכנון לדרישות המשרד להגנת הסביבה, תגרור שדרוג עתידי של מתקן קיים, אשר כרוך בעלויות גבוהות בסדרי גודל.
לא ניתן להשוות את עלויות הגדלת מקדם הביטחון בפרויקט חדש לצורך עמידה בהנחיות החדשות של המשרד להגנ"ס, לעלויות של עצירת מתקן עובד ושדרוגו באופן שיעמוד בדרישות הנ"ל.
כיצד יכול מפעל לוודא כי דרישות המשרד להגנת הסביבה ייושמו בכל פרויקט חדש המבוצע בתחום המפעל ומכיל חומר מסוכנים או מתקנים אשר מיועדים לתפקד בחירום (כגון מערכת אספקת מים לכיבוי אש)? הפתרון הוא יישור קו חד פעמי הכולל הערכה של הסיכונים הסיסמיים המקומיים בתחום המפעל, השפעתם על העומס לתכנון לעמידות ברעידת אדמה בחלקי המפעל השונים והכנת מפרט מפעלי המפרט את דרישות התכן לרעידת אדמה ודרישות הדיווח. בכל מתקן הנבנה, חשוב לדרוש מהמתכנן להגיש דו"ח חישובים והצהרה בדבר התאמת התכנון לדרישות מפרט התכן הסיסמי - באופן שניתן יהיה בעתיד, לפי דרישה, להציג מסמכים אלו למשרד להגנת הסביבה ולהימנע מעלויות נוספות של בדיקת מתקן קיים, כנהוג היום.
הכותב הוא אינג' עמוס שירן, מוסמך (MSc) הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון, העוסק מזה עשרים שנה בהנדסת רעידת אדמה ומעורב בהערכת סיכונים סיסמיים ותכנון חיזוק מבנים בתחום התעשייה
קישורים רלוונטיים: