שפכים
הגדרה, מקורות זיהום, מתקני טיהור שפכים, בורות ספיגה, המצב בישראל
  • מאת: מערכת Infospot
  • פורסם בתאריך: 01/8/2013

הגדרה

שפכים הם כל נוזל מימי אשר הושפע על ידי גורמים אנתרופוגניים. שפכים כוללים תוצרי פסולת נוזלים ביתיים, עירוניים, חקלאיים או תעשייתיים ויכולים להכיל מספר רב של מזהמים. השימוש הנפוץ במונח שפכים, מתייחס לנוזלים הזורמים במערכות הביוב וההולכה, (96%) למרות שכ - 4% נספגים בקרקע בבורות ספיגה. המערכת הפיזית הכוללת צינורות, משאבות, מסכים ותעלות המשמשת להזרמת שפכים ומי ביוב ממקורם לנקודת הטיפול או הסילוק - נקראת ביוב.

בניגוד למי שופכין (המכונים גם "מים שחורים"), מים אפורים הם נוזלים שאין בהם הפרשות אדם (כגון ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה) ואשר ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, כולל הזרמה אל מכלי ההדחה של האסלה, שטיפת רצפות והשקיית גינה, במטרה לחסוך במים שפירים ובעלותם הכספית.

 

מקורות הזיהום

  • פסולת אורגנית אנושית כגון צואה, שתן, נייר טואלט משומש, נוזלי גוף אחרים;
  • דליפות של בורות ספיגה;
  • פליטות של מפעלי טיהור שפכים
  • מי רחצה הכוללים גם מי כביסה, מי שטיפת כלים וכדומה;
  • מי גשמים שנאספים בגגות, חצרות, וכו אשר מזדהמים על ידי כתמי שמן ודלק;
  • מי תהום שהסתננו אל מי שופכין;
  • נוזלים תעשייתים עודפים כגון: צבע, קוטלי חרקים, שמן בישול, וכדומה;
  • פסולת תעשייתית לא נוזלית כגון חול, אלקלי, נפט, שמן;

מתקני טיהור שפכים (מט"ש)

הקמתם והפעלתם של מכוני טיהור השפכים (מט"שים) הוא באחריותן של הרשויות המקומיות ותאגידי הביוב. הפיקוח, הבקרה והאכיפה הם תחת אחריותו של המשרד להגנת הסביבה. 

בורות ספיגה

בור ספיגה הינו בור שנכרה באדמה ומשמש לפינוי השפכים (עומק ממוצע של 1-2 מטר וברדיוס של 0.5 מטר). שימוש בבורות ספיגה הופך לפחות ופחות נפוץ בישראל, תוך שהם משמשים בעיקר מקומות שטרם התחברו למערכת הביוב הארצית. החסרון העיקרי של בורות הספיגה הוא שמבורות אלו מחלחלים שפכים אל הקרקע ומי התהום וגורמים לזיהום הקרקע ולפגיעה במי התהום.

המצב בישראל

נכון לשנת 2008, בישראל מופקים 500 מלמ"ק קולחין מדי שנה, כאשר כ-70% מושבים לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים.

 

תגיות: שפכים , שפכים תעשייתיים ,