אם האנושות תמשיך במסלול הפיתוח הכלכלי והתרחבות הצריכה (המכונה גם מסלול "עסקים כרגיל"), אזי היא דנה עצמה לחורבן. כבר כעת אנו צורכים משאבי טבע בקצב שאינו מאפשר את התחדשותם.

על מנת לאזן את מגמת הפיתוח ומתוך ההבנה כי לא ניתן להפסיקה, נוסחו בעשורים האחרונים סדרת יעדים לפיתוח בר קיימא. יעדים אלה כונו יעדי המילניום (Millennium Development Goals). מדובר בסדרה של 8 יעדים שנועדו ליצר מחויבות בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות על מנת לסייע להן בתהליכים שונים כגון: צמצום הנבערות, הפחתת הרעב ותמותת תינוקות וכו'. תוקפם של יעדי המילניום פג בסוף 2015.

בחודש ינואר 2016 נכנסה לתוקף סדרה חדשה של 17 יעדי קיימות המכונים – Sustainable Development Goals – SDGs, ונבנו כמחויבות משותפת של כל המדינות במטרה להשיגם. יעדים אלו כוללים היבטים של חיים, חברה וסביבה ומפורטים ב-149 מטרות ספציפיות. יעדי הקיימות הפכו לשפה שגורה בפי כל הגורמים המעורבים: ארגונים בינלאומיים, ממשלות, ארגונים חברתיים ומגזר עסקי.

* לחץ להגדלה

על מנת להקל את מלאכת הטמעת היעדים בארגון, נבנתה פלטפורמה גלובלית - SDG Compass המציגה את נקודות ההשקה שבין יעדי הקיימות השונים לבין גישות הניהול המובילות בתחום האחריות התאגידית והקיימות. מדובר בהנחיות הדיווח של ארגון ה-GRI  ועשרת עקרונות ה-Global Compact.

על מנת לקדם יעדים אלו בישראל, החליט המכון לאחריות תאגידית בתמיכת בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות וחברת נתיבי ישראל לבנות אתר בעברית בשם 'מצפן קיימות'. בדומה לאתר העולמי, האתר הישראלי יכלול הצגה מפורטת של 17 היעדים, 149 המטרות ואת נקודות ההשקה שלהם עם גישות הניהול העולמיות והמקומיות, כשהמובילה בהן היא שאלון מעלה.

חיבור המגזר העסקי ליעדי הקיימות מהווה גם הזדמנות עסקית. על פי הערכות, היקף ההשקעה הנדרש על מנת לעמוד ביעדים אלו עומד על טריליוני דולרים. אין ספק כי חברות ישראליות שישכילו להתחבר למגמה העולמית יוכלו לזכות בנתח ממהלך כלכלי גדול.

---------------

מחבר המאמר, ליעד אורתר, ראש המכון לאחריות תאגידית במכללה האקדמית למשפט ועסקים ברמת גן, יישא דברים בכנס 'סביבה 2050'.

---------------

קישורים רלוונטיים:

1. אתר 'מצפן הקיימות'
2. האנושות חצתה 4 מתוך 9 גבולות פלנטריים, 22.10.2015