בעקבות הקורונה: גופי החירום בישראל לא ערוכים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים
מאמר דעה: מדיניות התגובה לתקריות חומ"ס בישראל שנקבעה לפני 3 שנים אמנם הסדירה את תחומי האחריות של הגופים השונים, אך חסרה מספר היבטים חשובים ביחס למקבילותיה במדינות אחרות
  • מאת: דני קרוננברג
  • פורסם בתאריך: 27/4/2020

מגפת הקורונה חשפה את חוסר המוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם תקריות שבהן מעורבים חומרים מִדַבְּקִים כמו וירוס הקורונה בהיבט של ציוד ונהלים, אך זה נכון לגבי מגוון החומרים המסוכנים.

3 שנים חלפו מאז נקבעה תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת לתקריות חומרים מסוכנים במדינת ישראל. המאמר שלפניכם משווה את תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת בישראל לתהליכים המקובלים במדינות אחרות ומציג לקחים הנובעים מיישום המדיניות הישראלית.

אחת המסקנות העולות מהמאמר היא שחלק מכוחות החירום וההצלה בישראל אינם מוכנים כראוי לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים. המאמר מציג מספר המלצות שיכולות לשפר את המענה של הגורמים המטפלים.

קישור לקריאת המאמר המלא מופיע בהמשך, לפניכם תמצית הדברים.

סרטון טיפול בדליפת ברזל כלורידי בכביש 4

תמצית המאמר: טיפול גופי החירום בתקריות חומ"ס

בשנת 2017, לאחר עבודת מטה מקיפה, המשרד לביטחון הפנים פרסם את "תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת לתקריות חומ"ס במדינת ישראל". השיטה הישראלית הסדירה את יחסי הגומלין בין הגופים המשתתפים במתן מענה לתקרית חומרים מסוכנים והגדירה את חלוקת האחריות ביניהם והיא אכן הצליחה ביצירת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים וצמצום החיכוכים ומאבק הסמכויות בזירת האירוע.

אלא שלתפיסת ההפעלה הישראלית יש מספר חוסרים בהשוואה למדינות אחרות בעולם. למשל, היא אינה מנחה, באופן פרטני, כיצד יש להגיב לתקריות חומרים מסוכנים, ואינה מאמצת הנחיות כלשהן או בסיס מידע כלשהוא, המנחה את המגיבים הראשונים, כיצד עליהם לפעול על מנת להגיב לתקרית החומרים המסוכנים עצמה.

בנוסף לכך, המגיבים השונים ובראשם מפקדי האירוע – גורמי המשטרה שפעמים רבות הם גם הראשונים להגיע לזירה - לא נדרשים להכיר את גורמי הסיכון הייחודיים לחומרים מסוכנים ודרכי התגובה הראשוניות המומלצות ולכן נאלצים להסתמך כמעט בלעדית על חוות דעת מקצועית של כוחות הכיבוי והצלה.

המלצות: לתגבר את כב"ה, לספק הנחיות בטיחות למגיבים

בין ההמלצות המוצעות במאמר:

  • לתגבר את רשות כבאות והצלה בכל הנוגע לציוד, הכשרה וכוח אדם לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים. מכיוון שבפועל הם הגוף שנותן מענה חירום ראשוני במרבית אירועי החומ"ס
  • לספק הנחיות בטיחותיות לכל המגיבים הראשונים שמגיעים לזירת תקרית חומ"ס
  • לעדכן את תורת ההפעלה הישראלית כך שהמגיבים יכירו את גורמי הסיכון הייחודיים לחומרים שונים ודרכי התגובה המומלצות
  • לאמץ את בסיס הנתונים של השיטה האמריקאית כחלק מתורת ההפעלה הישראלית לתגובה לתקריות חומ"ס

לקריאת המאמר המלא: היערכות גופי חירום בישראל לתקריות חומרים מסוכנים


כותב המאמר: דני קרוננברג, מהנדס יועץ וחבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות