מגפת הקורונה חשפה את חוסר המוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם תקריות שבהן מעורבים חומרים מִדַבְּקִים כמו וירוס הקורונה בהיבט של ציוד ונהלים, אך זה נכון לגבי מגוון החומרים המסוכנים.
3 שנים חלפו מאז נקבעה תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת לתקריות חומרים מסוכנים במדינת ישראל. המאמר שלפניכם משווה את תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת בישראל לתהליכים המקובלים במדינות אחרות ומציג לקחים הנובעים מיישום המדיניות הישראלית.
אחת המסקנות העולות מהמאמר היא שחלק מכוחות החירום וההצלה בישראל אינם מוכנים כראוי לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים. המאמר מציג מספר המלצות שיכולות לשפר את המענה של הגורמים המטפלים.
קישור לקריאת המאמר המלא מופיע בהמשך, לפניכם תמצית הדברים.
סרטון טיפול בדליפת ברזל כלורידי בכביש 4
בשנת 2017, לאחר עבודת מטה מקיפה, המשרד לביטחון הפנים פרסם את "תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת לתקריות חומ"ס במדינת ישראל". השיטה הישראלית הסדירה את יחסי הגומלין בין הגופים המשתתפים במתן מענה לתקרית חומרים מסוכנים והגדירה את חלוקת האחריות ביניהם והיא אכן הצליחה ביצירת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים וצמצום החיכוכים ומאבק הסמכויות בזירת האירוע.
אלא שלתפיסת ההפעלה הישראלית יש מספר חוסרים בהשוואה למדינות אחרות בעולם. למשל, היא אינה מנחה, באופן פרטני, כיצד יש להגיב לתקריות חומרים מסוכנים, ואינה מאמצת הנחיות כלשהן או בסיס מידע כלשהוא, המנחה את המגיבים הראשונים, כיצד עליהם לפעול על מנת להגיב לתקרית החומרים המסוכנים עצמה.
בנוסף לכך, המגיבים השונים ובראשם מפקדי האירוע – גורמי המשטרה שפעמים רבות הם גם הראשונים להגיע לזירה - לא נדרשים להכיר את גורמי הסיכון הייחודיים לחומרים מסוכנים ודרכי התגובה הראשוניות המומלצות ולכן נאלצים להסתמך כמעט בלעדית על חוות דעת מקצועית של כוחות הכיבוי והצלה.
בין ההמלצות המוצעות במאמר:
לקריאת המאמר המלא: היערכות גופי חירום בישראל לתקריות חומרים מסוכנים
כותב המאמר: דני קרוננברג, מהנדס יועץ וחבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות