מפחת לרווח
מתודולוגיה למדידת איבוד חומרי גלם בתהליכי הייצור ובחינת חלופות לעידוד ההתיעלות
  • מאת: מרכז ויץ
  • פורסם בתאריך: 06/3/2017

בשנים האחרונות הארגון לפיתוח תעשייתי של האו"ם (UNIDO) מפעיל תוכנית בשם Med Test שמטרתה התייעלות בשימוש בחומרי גלם בתעשייה. במסגרת התוכנית, פיתחו יועצים מהאו"ם מתודולוגיה לבחינה ולמדידת איבוד חומרי גלם, בכלל זה אנרגיה ומים, בתהליכי הייצור וכן בחינת חלופות לעידוד ההתיעלות.

המתודולוגיה - TEST - Transfer of Environmentally Sound Technology, נועדה לשפר את היעילות בתהליכי ייצור ובכך לתרום לפיתוח כלכלי לצד חסכון בשימוש בחומרי גלם ובמשאבי טבע. יוזמה זו מקודמת כחלק מתוכנית הדגל של האיחוד האירופי Resource Efficiency Europe. הערך המוסף של התהליך כפול – חסכון בחומרי הגלם (חוסך בעלויות הייצור ומגביר את התחרותיות של המפעל) וחיסכון בעלויות סביבתיות (הנגרמות מאיבוד החומר והן מהפליטות הנגרמות על ידי החומר האבוד). 

כלומר, השיטה מאפשרת למפעל למדוד את כלל מרכיבי הפחת בתהליך הייצור, על כל עלויותיו הנלוות, בערכם הכלכלי ובצורה מדויקת ולישם פתרונות יעילים לצמצום הפחת. 

מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא, זכה במכרז של UNIDO להטמעת המתודולוגיה בארץ. בשנתיים האחרונות, במסגרת פרויקט MedTest II, במימון האיחוד האירופי, מרכז וייץ הפעיל פיילוט בשבעה מפעלים גדולים באמצעות יועצים סביבתיים מחברת שר ייעוץ והדרכה ויעד ירוק. היועצים ליוו את המפעלים בהטמעת המתודולוגיה והתוצאות מדברות בעד עצמן. הפרויקט מלווה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה. 

בבחינת כלל הפרויקטים שנבחנו ב-7 המפעלים שהשתתפו בפיילוט עולה, כי פוטנציאל החסכון בחומרי גלם, מים ואנרגיה מוערך ב-8 מיליון ₪ לשנה.  מתוך הפתרונות שהוצעו למפעלים על ידי הצוות המייעץ 45% צפויים להחזיר את עצמם תוך חצי שנה. 


* ניתן להגדיל בלחיצה

לכאורה השיטה נראית ברורה מאליה ואפילו אינטואיטיבית, אולם משיחה עם אוהד אגרנט, מנהל חטיבת סביבה ובטיחות בחברת שר יעוץ והדרכה, אחד היועצים בפרויקט, עולה שלא כך הדבר.  

אוהד, מה הייחודיות בשיטה?

"ישנם שני אלמנטים יחודיים בשיטה: הראשון והמשמעותי ביותר הוא החיבור בין אנשי הסביבה, אנשי התפעול ובעיקר אנשי הכספים ביישום המתודולוגיה.  ברוב הפרויקטים הסביבתיים אנשי הכספים אינם חלק מהשיח. כאן, באופן ייחודי, המידע והתובנות ממחלקת כספים הם חלק אינטגרלי בניהול הפרויקט. 

המרכיב השני - עיסוק בפחת ותשומות ייצור. על פי רוב העיסוק הסביבתי סובב סביב פליטות אויר, שפכים, פסולת, וכאן קיימת התעסקות מרכזית עם חומרי הגלם המרכזיים בייצור ועיסוק בפחת. השיטה מכוונת לפתרונות 'במעלה הזרם'".   

זה נשמע פשוט ואפילו אינטואיטיבי, האם זה לא מיושם על ידי אנשי התפ"י של המפעל או מנהלי הייצור?

"בוודאי, הדברים ידועים וההיגיון שבהם ברור. החידוש בשיטה היא היכולת לשים תווית מחיר על כל אחד מהמוקדים בהם קיים פוטנציאל לייעול. מעצם זה שאפשר לשים תג מחיר, שכולל את הפחת וגם את העלויות הנילוות לו, מערכת קבלת ההחלטות מניעה באופן טבעי להשקיע בפתרונות במקור ובמקומות בהם הפחת 'יקר'. ההסתכלות הכלכלית והסביבתית מציגה באופן ברור את המחיר המלא של כל אחד מהאתגרים. עבודה שיטתית לנטר ולזהות את מוקדי הפחת בחומרי גלם, מים או אנרגיה, נותנת את המענה באופן מדויק למידע שלפני כן היה אינטואיטיבי או שלחלופין לא קיבל עדיפות".

מה צריך כדי ליישם את המתודולוגיה הזו?

"בראש ובראשונה צריך שההנהלה תהיה מגויסת לטובת הפרויקט. זה פרויקט שדורש השקעה, המידע לא מגיע יש מאין. צריך להקים מערך ניטור ולתחזק אותו. זה דורש זמן, וזמן זה כסף. ההנהלה נדרשת להאמין בתהליך ולהשקיע את המשאבים הנדרשים.

המפעלים שנכנסו איתנו לפיילוט הציגו חזון וחלוציות בכך שהסכימו להשקיע זמן ביישום של המתודולוגיה. בכל המפעלים יישום המתודולוגיה האיר מוקדי פחת בשווי כלכלי אדיר. בסופו של יום, עם יישום ההמלצות שלנו, ההשקעה מחזירה את עצמה". 

מה לדעתך החסמים למימוש השיטה על ידי יועצים או המפעלים עצמם?

"החסם הוא הזמן. הרבה פעמים ההשקעה הנדרשת היא דווקא בזמן של מנהלים ולא בכסף. 

במפעל בגרמניה יש פונקציה של מנהל שאחראי על איסוף נתונים. יש איסוף וניהול מידע בצורה מעולה. בארץ אין איסוף וניהול מידע בצורה שיטתית וקבועה. בהעדר מישהו שזה תפקידו, הרבה פעמים מנהלים עושים זאת בנוסף לתפקידם. מנהל סביבה הוא גם מנהל איכות ומנהל בטיחות.  להוסיף לשיגרה עוד משימה זה קשה. אז המפעלים מוותרים על העבודה ומוותרים על הרווח הצפוי ממנה.  

כדי להטמיע את התפיסה שהפרויקט מוביל צריך עוד מפעלים שיקפצו למים. אם יהיו עוד פרויקטים שיראו פירות ותוצאות, נוסף לאלו שכבר יישמו את המתודולוגיה, השיטה תחלחל לכלל המשק ומפעלים נוספים יצטרפו.  כולם רוצים לראות case studies וזה מה שנציג בימי העיון". 


במהלך חודש מרץ יקיים מרכז וייץ יום עיון וסדנאות להכשרת יועצים לשימוש במתודולוגיה וזאת מתוך מטרה להטמיע שיטת עבודה זו בתעשייה בארץ. יום העיון והסדנאות מיועדים ליועצים הפועלים בתעשייה וצפויים ליישם את השיטה בפועל.

פרטים נוספים והרשמה בקישור הזה.