כתם שחור על רקע כחול
על רקע אירוע זיהום חופי הארץ בזפת, מומחים מחברת איזיטופ מסבירים כיצד מטפלים בזיהום סביבה ימית וחופית ונותנים דוגמאות למקרים של שיקום חופים שהצליחו
  • מאת: ד"ר גיל בן נתן וליאור אביטן
  • פורסם בתאריך: 21/3/2021

למרות שקרוב ל-71% משטח כדור הארץ הוא ים, עיקר תשומת הלב הציבורית בנושאי איכות הסביבה מתרכז באוויר וביבשה. זיהום מים מתרחש כאשר עולה ריכוזם של חומרים מסוימים שלא מהווים חלק טבעי מתכולת המים, דוגמת מוצרי פלסטיק שהושלכו לים, שפכים ממפעלים ודליפה של דלקים מספינות. כתוצאה מכך תפקוד המערכת האקולוגית יורד ואיתו נפגעים שירותי המערכת האקולוגית שאנו מרוויחים מקיומה.

אירוע הזפת בחופי ישראל

לאחרונה פקד את ישראל אסון הנפט הכבד ביותר מזה שנים. על פי המשרד להגנת הסביבה ומִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי האמריקאי, אוניה שהגיעה מהמפרץ הפרסי ב-2 בפברואר 2021, שפכה מאות טונות של נפט גולמי במים הכלכליים של ישראל.

ב-17 בפברואר, בזמן ימי סערה וגלי ים גבוהים, החלו להישטף כמויות גדולות של זפת לאורך של כ-160 ק"מ רצועת חוף הים התיכון, מראש הנקרה ועד זיקים. לאחר השלמת החקירה בישראל ב-3 במרץ, המשרד להגנת הסביבה דיווח על תוצאותיה. אוניית Emerald אשר הואשמה באירוע זוהתה על בסיס ראיות נסיבתיות חזקות.

האונייה, שהייתה רשומה בבעלות לובית לאורך השנים, יצאה מהמפרץ הפרסי ולכאורה שפכה בזדון נפט גולמי תוך כדי שימוש במשדרים סגורים במשך רוב זמן הפלגתה, ובפרט תוך הזרמת הנפט בעת שהייתה מול ישראל. בעת עריכת החקירה והשלמתה האונייה עגנה באיראן.

האם היה ניתן למנוע את האסון?

בחברה להגנת הטבע טוענים כי התכנית הלאומית למוכנות לאירועי זיהום ים אושרה בממשלה כבר לפני 13 שנים, אבל מעולם לא תוקצבה במלואה, אף שהייתה אמורה לצאת לפועל בתוך 5-3 שנים בעלות של 15 מיליון שקלים. התקציב נועד לכוח אדם וציוד והיה אמור לעבור לידי המשרד להגנת הסביבה, אך זה לא קרה מעולם. כיום יש טכנולוגיה שיכולה לספק תמונות לוויין בזמן אמת ובעזרתה יהיה אפשר למנוע בעתיד אירועים כאלה. כדי להימנע מאסונות טבע צריך להיות תמיד עם אצבע על הדופק.

ההיסטוריה חוזרת

אם זיהום חופי הארץ נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. במהלך חודש ספטמבר בשנת 2007 נוצר זיהום נרחב בחוף קריית חיים. הזיהום הקשה נגרם כתוצאה מהתנגשות בין שתי אוניות: ספינת מסחר של צים והאונייה “Shelly”. האוניה “Shelly” טבעה במפרץ בעומק של כ-20 מטרים ומכלי הדלק שנפגעו באונייה הטבועה פלטו לים אלפי ליטרים של דלק. באותה תקופה חברת “איזיטופ” נבחרה לטפל באיטום הדליפה באונייה הטבועה ובתוצרי הדלק שזיהמו קטע נרחב בחוף קריית חיים.

"איזיטופ" בחרה בטיפול ON SITU בשיטת BIOPILE. היא הקימה מתקן זמני בסמיכות לקו המים, ברצועת חוף אשר שימשה כשטח מנותק. בעזרת תשתיות מיוחדות נערמו ערמות של קרקע מזוהמת בדלקים על המשטח הטיפולי. במהלך טיפול ביולוגי מואץ בערמות המזוהמות שנערמו, השתמשו מומחי איזיטופ בשיטה ייחודית לטיפול בזיהום הקשה בעזרת שימוש בחומרים מפרקים, חומרים ביולוגים, ניקוי סלעים מזוהמים, הוספת נוטריינטים וביצוע הומוגניזציה של הערמות בשטח. פירוק המזהמים האורגנים המוצלח איפשר את השארת החול באתר והשבתו למקומו הטבעי ברצועת החוף.

דוגמא נוספת לשיקום סביבה חופית וימית היא מספטמבר 2020 אז החליטה חברת קצא”א (קו צינור אירופה אסיה), בשיתוף עם עיריית אילת, לשקם ולנקות את רצועת החוף האקולוגי כדי להנגישו לכלל ציבור הנופשים בישראל. חברת “איזיטופ” נבחרה גם כאן לבצע את כל שלבי השיקום תוך הקפדה על שמירת ערכי הטבע המקומיים שנמצאים במקום.

אל לנו לשכוח שהבעיה של זיהום ימי וחופים מכה בעוד מקומות בעולם. ב-2010 זה קרה במפרץ מקסיקו כאשר דלפו כ-206 מיליון גלונים של נפט. הדליפה במפרץ הוגדרה באופן רשמי בתור תאונת הדליפה הגדולה ביותר בהיסטוריה. היא החלה בפיצוץ של באר נפט הנמצאת כמייל מתחת לפני המים במפרץ. הנפט זרם מהבאר במשך יותר מ-85 ימים, 572 מייל מקו החוף, והוביל למותם של מאות בעלי חיים ימיים וציפורים.

מקרים נוספים הם חוף מרינה ביץ' בהודו, שידע לא פעם רמות גבוהות של זיהום, השונית הגדולה באוסטרליה שהולכת וקטנה, החופים של בורקאי בפיליפינים ועוד.

השלכות אקולוגיות

רוב ההשלכות האקולוגיות לא נחשפות לעין הציבור הרחב אך יש להן השפעה קריטית על המערכת האקולוגית של האזור ובעקבותיה על בריאות האדם. נפט כולל תוצרים נדיפים אשר שאיפה שלהם יכולה לפגוע בבריאות שלנו ואם כבר הגיע לקרקעית הים, ייתכן כי ישקע בה ויישאר לטווח ארוך. מעבר לכך, כאשר הנפט מגיע לקרקע יש לו אפקט ישיר והוא פוגע במיקרואורגניזמים, בעלי חיים קטנים וצמחים שמשמשים מזון לטורפים גדולים יותר. הפגיעה בהם יכולה להניע אפקט עקיף אשר יגרום למותם של בעלי חיים אחרים, פגיעה במגוון הביולוגי ואף קריסה של המערכת האקולוגית כולה. 

דרכי התמודדות

יש שלושה סוגי טיפול עיקריים:

  1. IN SITU- טיפול ללא ניתוק הזיהום מהמדיום באתר (קרקע/מים). הטיפול נעשה במקום.
  2. ON SITU- ניתוק הזיהום מהמדיום המקומי וטיפול בתחומי האתר.
  3. EX SITU- פינוי הזיהום עם המדיום בו הוא מצוי אל אתרי טיפול מורשים מחוץ לאתר, טיפול בו והחזרתו למקומו או לשימוש אחר על פי הוראת המשרד להגנת הסביבה.

השלב הראשון הוא לאתר את מיקום האירוע וכתם הנפט, לאחר מכן יש לתחום אותו במהירות. את התיחום בים הפתוח אפשר לעשות בעזרת מצופים. פינוי הכתם מתבצע בנוסף להליכים ביולוגים שנעשים באמצעות מיכון צף כמו סקימרים, סופגים צפים, פונפונים ואמצעי ספיחה הידרופוביים נוספים.

השלב השני הוא טיפול בזיהום ויוכל להתבצע בכמה שיטות. למשל: בעזרת דיספרסנטים- קבוצת כימיקלים שמרוססים על פני כתם שמן בים כדי להגביר את תהליך הפיזור (דיספרסיה) הטבעי. חומר זה עוזר לשמן להתפזר לטיפות קטנות אשר יתפרקו מהר יותר וימזערו את הנזק לבעלי החיים בים. חומרים סופחים (מגיעים בצורת קצף או פונפונים)- תפקידם לספוח את כתם הנפט וכתוצאה מכך נוצרת מסה המכילה את הזיהום ואפשר לפנותה בקלות. חומר ביולוגי- אורגניזמים אשר פועלים לפירוק הנפט עצמו ולא דורשים פינוי. אותם אורגניזמים משתלבים באופן טבעי במערכת האקולוגית ולא פוגעים בה.
אם יש פגיעה בסלעים, חשוב מאוד לנקות אותם. הטיפול בהם יכול להיות מורכב משום שיש צורך בחומר שיישאר על הסלע למרות תזוזת הגלים ושיהיה כמובן עמיד במים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

מלבד האחריות שמוטלת עלינו לשמור על הארץ, החי והצומח (ראה בראשית פרקים א' וב'), עלינו לשמור על הסביבה לתועלתנו שלנו. המערכות האקולוגיות שבתוכן אנו חיים ופועלים, תומכות בקיומנו, ומניבות לנו את צרכינו – גם בגוף וגם בנפש. כולנו צריכים לנסות ולשמור על הכדור, בכל זאת יש לנו רק אחד כזה.


את המאמר כתבו ד"ר גיל בן נתן וליאור אביטן מחברת איזיטופ המתמחה בטיפול בקרקעות מזוהמות, בוצה ופסולת תעשייתית