רישוי עסקים בישראל הוא מקרה קלאסי שבו הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. החוק החל מחשיבה על טובת הציבור, הרפורמות רצו להקל על העסקים ורשות הרגולציה הוקמה במטרה לזרז הליכים. אבל משום-מה יש תחושה שכלום לא השתנה.

במקום הליך טכני, כמו הוצאת רישיון רכב או אפילו רישיון נהיגה, הפך התהליך מרובה הזרועות הזה לתמנון ענק שלוכד את כל מי שנכנס אליו, ללא מוצא. כדי לזרז את הוצאת הרישיון או להתמודד עם שינויים ברישיון עסק, יש צורך לזהות מהן נקודות החולשה של התהליך ולהבין כיצד להתמודד איתן.

לרגל פתיחת המחזור הראשון של "קורס רישוי עסקים, תכנון ובניה והפחתת נטל רגולטורי" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בשיתוף עם משרד עורכות דין טלבי גולדרט, בקשנו ממרצי הקורס להציג את הבעיות הקשות בתחום רישוי עסקים בישראל ואת הדרכים שבהן אפשר להקל עליהן. להלן תמצית תשובותיהם.

30% מהסירובים לרישיון עסק מקורם בבעיות תכנון ובניה

עסק שמגיש בקשה לרישיון עסק עובר בתחנות שונות שמכונות "נותני אישור", ביניהן משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, כיבוי אש והוועדה המקומית לתכנון ובניה.

התחנה שבה "נתקעים" מרבית העסקים היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה. מהנדס הוועדה שאמור לחתום על הבקשה לרשיון עסק, לא מאשר אותה בכשליש מהמקרים. זה אומר שמעל 30% מהעסקים אינם יכולים להמשיך את תהליך הרישוי מאותה נקודה ואילך.

כשהוועדה המקומית לתו"ב מסרבת לתת אישור, מחלקת רישוי עסקים תעצור את תהליך הרישוי באופן טוטאלי ב-99% מהמקרים, עד שהעסק יפתור את הבעיה לשביעות רצונו של מהנדס העיר.

השאיפה של הכנסת והממשלה היא להקל על עסקים להשיג את רישיון העסק גם כאשר קיימות חריגות בניה. גם ברפורמה האחרונה בתחום רישוי עסקים, שנקראת רישוי עסקים דיפרנציאלי, מוקדש חלק ניכר להקלות ממשיות על עסקים בדרישות התכנון והבניה, הכול כדי לשחרר את צוואר בקבוק שנוצר בוועדה המקומית לתכנון ובניה.

אבל ביישום בשטח הגישה הזו לא באה לידי ביטוי ומהנדסי הוועדות המקומיות ממשיכים לשלול ולדחות על הסף באופן כמעט אוטומטי כל עסק שיש לו בעיה, ולו הקטנה ביותר, בענייני תכנון ובניה.

כתוצאה מכך נגרמים הפסדים עצומים לעסקים שאינם יכולים לקבל את הרישיון המיוחל ועומדים חסרי אונים מול דרישות לא הגיונית או יקרות מאוד בתחום התכנון והבניה.

לדברי עו"ד נועה טלבי, שותפה במשרד טלבי גולדרט עורכות דין, משרד עו"ד מוביל בתחום רישוי עסקים: "לאורך השנים היו תקנות ורפורמות ברישוי עסקים ובתכנון ובנייה שהקנו הקלות וזכויות לבעלי עסק. הידע הזה הועבר לבעלי התפקידים ברשויות, אבל לא בהכרח בא לכדי ביטוי בשטח. הנתונים מראים כי זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק או אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובניה לא התקצר. התהליך רק הפך סבוך ורווי בירוקרטיה עם השנים, ונוכחנו לראות כי בעוד שממהרים לאמץ את האכיפה החדשה בכל רפורמה, ההקלות נשכחות מהעין".

פערי המידע עולים לעסק כסף

רפורמות רישוי עסקים, כמו גם חקיקה נוספת בתחומי התכנון והבניה, בכל זאת הצליחו להשיג זכויות חשובות לבעלי העסקים, אבל רק מעטים שמעו על כך.

כך למשל, תיקון 110 לחוק התכנון והבניה פוטר את בעל העסק מהגשת בקשה להיתר לשימוש חורג ומתשלום דמי השבחה כאשר השימוש המבוקש מותר בתב"ע. התיקון נכנס לתוקף ב-2017, אך עסק שיבקש לשנות את הפעילות במקום יידרש ברוב הרשויות להיכנס לתהליך יקר של הוצאת היתר, שלא לצורך.

יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה מציין כי המציאות הרגולטורית המשתנה מחייבת את בעלי העסקים ואנשי התעשייה והאנרגיה להכיר את הזכויות, החובות והדרכים שיבטיחו את המשך פעילותם ועשייתם החשובה.

"אנחנו גאים להיות הראשונים שמציעים קורס לזכויות עסקים והפחתת הנטל הרגולטורי המיועד לבכירי המגזר העסקי", מוסיף אריה. "הקורס נותן ללומדים בו כלים להבנת השפעות החקיקה על הליכי רישיון העסק, קבלת היתרים לאור שינויי חקיקה, והכרת הזכויות המגיעות להם לאור השינויים שבוצעו בחוק וכניסתן של רפורמות חדשות".

את המאמר חיברו יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ועו"ד נועה טלבי ממשרד טלבי גולדרט

מחזור נוסף של קורס רישוי עסקים, תכנון ובניה והפחתת נטל רגולטורי - מתוכנן למאי 2022