מזג האוויר כבר לא צריך להפתיע...
מאמר: שינוי האקלים כבר כאן ומזג האוויר בעולם משתנה. בהתאם ניכרת גם עלייה משמעותית בשכיחות שריפות ובחומרתן. לאור הניסיון הנצבר בעולם, מוצע כי הרשויות בישראל יעדכנו וישדרגו את מערך ההערכות לשריפות. פרטים נוספים לפניכם
  • מאת: שלומית קיטרו, ד"ר אורלי רונן
  • פורסם בתאריך: 13/12/2016

בין אם הגורם המרכזי לשריפות הן הצתות מכוונות או סתם רשלנות, אין ויכוח שתנאי מזג האוויר הקיצוניים הם הגורם הקריטי להתפשטותן ולעוצמתן. המצב הביטחוני בישראל הוא בהחלט ייחודי, אך השינויים במזג האוויר אינם ייחודיים לישראל כלל וכלל, ואנחנו, עדיין, מתעקשים שלא להכיר בנסיבות המשתנות ולהיערך אליהן.

שינוי אקלים בארץ ובעולם | עלייה בשכיחות שריפות

מזג האוויר בעולם משתנה. טמפרטורות גבוהות, שריפות יער, עליית מפלס פני הים, סופות גשם, שיטפונות, בצורות ועלייה בעומס החום הם רק חלק מהשלכות שינויי האקלים, אצלנו וברחבי העולם. כחלק מכך ניכרת גם עלייה משמעותית בשכיחות שריפות ובחומרתן בעשור האחרון. לצערנו, למרות שבעולם ישנה הבנה כי, כבר עתה, אנו חווים את שינויי האקלים ונדרשת היערכות בהתאם, בישראל קיימת, בעיקר, התעלמות וההתייחסות וההיערכות אליהם לשינויי האקלים, במקרה הטוב, אקראית.

מדיניות למניעת שריפות בישראל ובעולם

מה ניתן ללמוד ולאמץ מהעולם? קיימים הבדלים במדיניות עירונית ולאומית בטיפול במניעת שריפות, התפשטותן לאזורי מגורים והטיפול בהן בין המדינות. יחד עם זאת, ניתן למנות שלושה מאפיינים משותפים: מעבר לניהול שריפות מקומי, הקצאת משאבים ופיתוח עקרון "הזהירות המונעת". בשריפות בארה"ב, קנדה ואוסטרליה הרשויות מתמודדות עם פינוי של עשרות אלפי תושבים מבתיהם, אספקת מקלטים ותנאים בסיסיים למפונים. באוסטרליה מעודדים את התושבים לבנות בתים חסיני אש ובמרחק מינימאלי מיערות, והרשויות לא מהססות להכריז על מצב חירום. בהודו, בגלי החום הכבדים, מאפשרים לבשל רק לאחר רדת החשיכה, אוסרים לשרוף יבולים להשמדה ולקיים טקסים דתיים הכוללים מדורות. מפרי ההוראות עלולים להיענש בשנת מאסר.

על מדינת ישראל ללכת בעקבות מדינות אחרות  ולפעול, יחד עם הרשויות המקומיות, לעדכן ולשדרג את מערך ההערכות לשריפות, כולל ההערכות האזרחית ומתן סעד ותמיכה בימים שאחרי. ההערכות מתחילה הרבה לפני השריפה. היא כוללת מיפוי רגישויות, קשר ישיר עם הגורמים המטאורולוגים והגדרת מדד ההערכות וכמובן, אימוץ מירב האמצעים למניעת התפשטות השריפות. ההתארגנות אינה מסתיימת עם כיבוי האש- עכשיו מתחילה פעילות השיקום, וגם אליה יש להיערך מראש, להכיר את האוכלוסיות המוחלשות ולהציב מערך הסברה ותמיכה, באמצעות שורה של צעדים המקובלים בעולם:

  • הגדרת ההיערכות לפי תנאי מזג אויר
  • הכנת מפת רגישות אוכלוסייה, על מנת להיערך מראש לפינוי
  • תרגול מערך הפינוי והתמיכה לפחות פעמיים בשנה
  • פיתוח שטחים פתוחים / אזורי חיץ
  • סלילת דרכי גישה לכבאיות, הקמת מאגרי מים והתקנת צינורות וברזים לכיבוי אש
  • תיאום והבטחת מוכנות בתי החולים המקומיים והמרפאות בקהילה, מעקב ודאגה לקבוצות הסיכון (קשישים, חולים כרוניים, ילדים ופעוטות)

סיכום

לסיכום, הבעיה העיקרית בישראל היא ששינוי האקלים לא נתפס (עדיין) כבעיה משמעותית, שיש להתייחס אליה ולהיערך לקראתה. יש בידנו האפשרות למנוע את התחלתן של השריפות ובעיקר להפחית את מידת הנזק שהן גורמות. אולם אנו עדיין רחוקים מלסיים את עבודתנו בכל הקשור לחינוך והסברה, חקיקת חוקים כנגד הדלקת אש, ענישה ואכיפה וטיפול מונע ביער כחלק ממנגנון מניעת שריפות. יש צורך במענה הולם ברמה המקומית, שיוטמע במדיניות התכנון העירונית (כדוגמת מיקום הבתים ביחס לאזור המיוער), תוך יישום מדיניות סיוע ועידוד מהמדינה. את זה מדינת ישראל מתקשה לבצע. הדבר המשמעותי ביותר בכל הקשור לשינויי האקלים הוא שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה, ואת מה שיהיה - קשה להעריך, לצפות ולחזות.


המאמר נכתב על בסיס עבודה סמינריונית שהגישה שלומית קיטרו, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, בית ספר פורטר ללימודי סביבה ובהנחיית ד"ר אורלי רונן. אורלי רונן היא מהמומחים המובילים בישראל בתחום קיימות מקומית ויזמית של המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית ולפורום חיים מקיימים בעיר. 

--------

קישורים רלוונטיים:

  1. המשרד להגנת הסביבה אוסף פסולת מסוכנת מהבתים שנשרפו בחיפה, 08.12.2016
  2. האם מעכב הבעירה האדום שמפוזר מהמטוסים מסוכן לבריאות? 08.12.2016
  3. בעקבות גל השריפות: פינוי האסבסט נמשך, 04.12.2016
  4. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot