עמק מימן בינלאומי יוקם בנגב המזרחי בהשקעה של 20 מיליון ₪. כך אושר לאחרונה בהחלטת ממשלה שקידם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן.

בשלב הראשון של פרויקט עמק המימן, תוקם באחד מיישובי הנגב המזרחי תחנת תדלוק במימן ויירכשו משאיות המונעות במימן. תחנת התדלוק תהיה הבסיס להמשך פיתוח העמק שיכלול גם תשתיות לייצור ושינוע מימן, מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל ובתחום המימן בפרט, פיילוטים תעשייתיים ועוד.

במשרד האנרגיה מסבירים שעמק המימן והחדשנות ישמש לבחינת היבטים של ייצור, אספקה ושימוש במימן והדגמת שרשרת הערך, החל בטכנולוגיות ייצור מימן, דרך אגירה, אחסון והובלה, וכלה בשימוש הסופי בתעשייה, בתחבורה ובמגוון מגזרי האנרגיה.

עוד מציינים במשרד האנרגיה כי עמק המימן שיוקם יסייע לגבש רגולציה מותאמת, ישמש את התעשייה וישרת כשטח נסיינות פיזי. כמו כן מקווים במשרד שעמק המימן יצור קרקע פורייה לשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המימן והחדשנות באנרגיה.

הקמת עמק מימן היא אחד הצעדים באסטרטגיית המימן הלאומית של משרד האנרגיה שפורסמה לפני כשנתיים וחצי.

מימן נחשב ל"דלק העתיד" כיוון שמדובר במקור אנרגיה נקי הפולט אדי מים בלבד והוא יכול לשמש בתחבורה, בתעשייה, לחימום ולאחסון אנרגיה. שימוש במימן כדלק חלופי הוא חלק מהמתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050.

כתבות רלוונטיות:

1. דוח מצב השימוש במימן במשק האנרגיה, 4.11.2025
2. משרד האנרגיה מפרסם אסטרטגיה לשימוש במימן, 17.5.2023
3. חזון משרד האנרגיה: כך נגיע לאיפוס פליטות, 11.2.2025
4. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת, 22.10.2025
5. בקרוב: 20 משאיות אשפה חשמליות ראשונות בישראל, 26.3.2025
6. זיהום אוויר מתחבורה | infospot

עמק המימן: תשתיות, פיילוטים ושיתופי פעולה בינלאומיים

כאמור, עמק המימן שיוקם בנגב המזרחי יכלול פרויקטים מגוונים לאורך שרשרת הערך של מימן, בהם תחנת תדלוק וקידום תחבורה מונעת מימן שיהיו עוגן כלכלי והבסיס להקמת שרשרת הערך. כמו כן תוקם תשתיות לייצור ושינוע מימן ותיתנן תמיכה ישירה בפיילוטים בתחום ייצור מימן ושימושיו השונים, בהם בתעשייה.

הקמת העמק כוללת גם השקעה בתחום החדשנות, המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה, בדגש על הטמעת טכנולוגיות חדשניות בתחום האנרגיה הנקייה. נוסף על אלה ישמש עמק המימן גם כר לשיתופי פעולה בינלאומיים בתחום אנרגיה המתחדשת בכלל ובתחום המימן בפרט.

לפי החלטת הממשלה, יוקצו לקידום הפרויקט 20 מיליון ₪: מחצית מהסכום מתקציב משרד האנרגיה לשנת 2025 והמחצית השנייה מתקציב המשרד לשנת 2026.

כבר לפני כשנתיים פרסם משרד האנרגיה קול קורא בינלאומי לקבלת מידע על עמקי מימן, והתקבלו הצעות בנוגע למתווה המומלץ בישראל. נוסף על כך, ערך משרד האנרגיה סקירה עולמית של עמקי מימן בעולם, כדי ללמוד מניסיונם, ולזהות את ההתאמות הנדרשות לעמק מימן בישראל.

אסטרטגיית המימן של ישראל

כפי שדיווחנו בעבר, ב-2023 פרסם משרד האנרגיה את אסטרטגיית המימן הלאומית, מסמך מקיף שמטרתו לקדם את השימוש במימן כמקור אנרגיה נקי ובר-קיימה במשק הישראלי. המסמך כולל צעדי מדיניות מתוכננים לצד תיאור מאפייני המימן משלב הייצור ועד לשימוש. כמו כן הוא מציג את המגמות העולמיות בתחום.

לפי האסטרטגיה, משרד האנרגיה מתכוון להשקיע במחקר ובפיתוח, לסייע לקדם היערכות של תשתיות פיזיות, לקדם עמקי מימן (אקוסיסטם) אזוריים, לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.

לצד אלה, האסטרטגיה כוללת מודל שחוזה את הביקוש למימן בענפים שונים במשק הישראלי, לרבות בתחבורה, בתעשייה ובמשק החשמל. לפי המודל, בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 יהיה כ-550 אלף טונה בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).

האסטרטגיה גם כללה הצעה לבחון הקמה של עמק מימן בישראל.

דוח פורום המימן: השקעה במו"פ והסרת חסמים

כפי שדיווחנו לפני כחודש, הקמת עמק המימן הוא אחד מההמלצות של הדוח הראשון של פורום המימן הרב-מגזרי. הפורום משמש זירה לשיתוף ידע, הצפת חסמים וגיבוש מדיניות לקראת עדכון אסטרטגיית המימן הלאומית.

הדוח מונה את הצעדים המרכזיים שננקטו מאז פורסמה אסטרטגיית המימן הלאומית של משרד האנרגיה לפני כשנתיים וחצי ומדגיש שהשנה האחרונה מסמנת את המעבר מאסטרטגיה למדיניות יישומית בתחום השימוש במימן. מעבר זה בא לידי ביטוי בתיקונים סטטוטוריים שיאפשרו להקים תשתיות מימן, צעדים להעלאת סף היתר הרעלים למימן ותמיכות שניתנו לפרויקטים ומחקרים בתחום.

לצד סיכום הפעילות בשנה החולפת, הדוח מציג גם המלצות, בהן המשך הסרת חסמים רגולטוריים והגברת התיאום בין רשויות, השקעה בחדשנות ובמחקר ופיתוח בתחום המימן, בניית תשתיות – בין השאר במסגרת הקמת עמק מימן, חיזוק ההון האנושי והכשרות מקצועיות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים.

מימן הוא חלק מהתוכנית לאיפוס פליטות משק האנרגיה עד 2050

שימוש במימן כדלק חלופי הוא חלק מהמתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050.

במסמך המפורט והמקיף שמשרד האנרגיה פרסם בתחילת השנה הוא פרס לראשונה את החזון שלו בנושא, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח עד שנת 2050 והן באימוץ העמדה שלפיה איפוס פליטות הוא העיקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה.

אף שהמסמך מציף סימני שאלה רבים באשר לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, הוא מציג גם כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, בהן:

1. אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי בשנת 2050 (45%-64%), לכן מומלץ להשקיע בתשתיות הנדרשות כבר היום (עיבוי רשת ההולכה, אגירת אנרגיה וכו'), ולקדם את הנושא.
2. כרבע ממקורות האנרגיה יהיו מיובאים (22%-26%). בהם מימן, דלקים נקיים ודלקים פוסיליים. ניתן לקדם תשתיות ייבוא (למשל של חשמל ומימן) כבר כעת.
3. טכנולוגיות להסרת גזי חממה מהאטמוספירה יהיו הכרחיות כדי לקזז כ-5% מהפליטות שאי-אפשר להפחית. לכן מומלץ להתחיל לקדם את הנושא כבר עתה, למשל באמצעות הקמת מתקנים להטמנת גזי חממה בתת-קרקע.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:  "הקמת עמק המימן תחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות. בנוסף, זה יחזק את משק האנרגיה הישראלי, יגביר את הביטחון האנרגטי, ויגוון את מקורות האנרגיה שלנו, תוך ייצור אנרגיה שאינה מזהמת לטובת בריאותם של אזרחי ישראל".