על רקע התעוררות תחום השימוש במימן כמקור אנרגיה בעולם ובישראל, משרד האנרגיה פרסם טיוטה להערות הציבור של אסטרטגיית המימן לישראל, הכוללת צעדי מדיניות מתוכננים לצד תיאור מאפייני המימן משלב הייצור ועד השימוש ותיאור של המגמות העולמיות.

משרד האנרגיה מתכוון להשקיע במחקר ובפיתוח, לסייע לקדם היערכות של תשתיות פיזיות, לקדם "עמקי מימן" (אקוסיסטם) אזוריים, לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.

לצד זאת, האסטרטגיה כוללת מודל שחוזה את הביקוש למימן בענפים שונים במשק הישראלי, לרבות תחבורה, תעשייה ומשק החשמל. לפי המודל, בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 יהיה כ-550 אלף טונה בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).

ניתן להגיש הערות ציבור לטיוטת האסטרטגיה עד לתאריך 05.06.2023.

כנס של משרד האנרגיה שיציג את אסטרטגיית המימן ויקיים דיון אודותיה יתקיים גם כן ביום 05.06.2023

כתבות רלוונטיות:

1. תחנת תדלוק מימן הראשונה בישראל נפתחה, 9.5.2023
2. משאית המימן הראשונה הגיעה לישראל, 14.12.2022
3. מהפכת המימן בישראל: משאיות, תחנת תדלוק ויצרן מימן, 07.3.2022
4. המשאיות החשמליות הראשונות מגיעות לישראל, 24.11.2022
5. מידע נוסף על זיהום אוויר מתחבורה | infospot

כמה מימן ישראל תצרוך בשנת 2050?

המודל שמציג משרד האנרגיה מציע תרחישים לכל מגזר ומפרט את הביקוש המצרפי למימן, חשמל ודלקים סינתטיים עד שנת 2050. בתוך כך בחן המודל 2 תרחישי קצה: שימוש מינימלי במימן ושימוש מקסימלי במימן בשנת 2050.

לפי משרד האנרגיה, תוצאות המודל מעידות שעל משק האנרגיה הישראלי להיערך לקליטת מימן כבר בעשור הקרוב. בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 עומד על כ-550 אלף טונה בשנה. אולם תרחיש של שימוש מקסימלי במימן מעמיד את הביקוש הצפוי על בין כ-1.6 מיליון טונה לכ-5.2 מיליון טונה מימן בשנה זו (לחשמל, תחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).

מאחר שגם לפי תרחיש השימוש המינימלי צפוי להיות ביקוש לשימוש מקומי במימן, משרד האנרגיה מציע להקים אזורי ייצור וצריכה מקומיים למימן (עמקי מימן). כדי לעמוד בביקוש המקסימלי יהיה צורך להכין את משק החשמל לשימוש ארצי נרחב.

השקעה במו"פ וקידום עמקי מימן

משרד האנרגיה מציע צעדי מדיניות במסגרת אסטרטגיית המימן שפרסם, בהם הוא מתכוון להתמקד בשנים הקרובות, עד 2030, ביניהם:

• השקעה במחקר ובפיתוח (מו"פ): תרומתה של ישראל בתחום המימן יהיה בהשקעות משמעותיות במו"פ של טכנולוגיות מימן חדשניות ובהדגמה של מתקנים וטכנולוגיות, תוך התמקדות באתגרים של: עלויות גבוהות, קשיים לוגיסטיים ובטיחותיים ויעילות מעגל הייצור האגירה והשימוש במימן.
• קידום 'עמקי מימן' אזוריים: עמקי מימן הם אקו-סיסטם שיש בהם מספר יישומים השותפים לאותה תשתית ייצור ואספקת מימן. עמק מימן ימוקם באזור גיאוגרפי מוגדר ויכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן, החל מטכנולוגיות ייצור המימן, דרך אגירה והובלה ועד לשימוש הסופי שלו בסקטורים שונים – תעשייה, תחבורה ואנרגיה. לקראת ההקמה, תצא בקשה לקבלת מידע מחו"ל (RFI) ובהתאם למידע שיתקבל יגובש מתווה שמתאים לארץ.
• תשתיות - קידום צעדים הנוגעים להיערכות התשתיות הפיסיות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בין הצעדים המתוכננים:
  • היערכות בנמלי תעופה וים שתאפשר תדלוק ומלאי תפעולי
  • פריסה ארצית של תחנות תדלוק
  • הסבת מכונות לשימוש במימן
  • מיפוי ובדיקת היתכנות להסבת תחנות כוח קיימות
  • פריסה של תשתיות הולכה וחלוקה
  • מימן ירוק – שטחים למתקני אנרגיה מתחדשת
  • מימן כחול – מתקני תפיסת פד"ח והטמנת פד"ח
• רגולציה: גיבוש מתווה לרגולציה גמישה ומאפשרת בתחום המימן. במסגרת זו מתוכננים הצעדים הבאים:
  • הקמת פורום מימן
  • שילוב החברות הממשלתיות בלמידה ובביצוע
  • ליווי פרויקטים ופיילוטים קיימים במשק
  • קידום תקינה בנושאי בטיחות, מתקנים ותשתיות
  • תיקוני חקיקה ממוקדים
  • גיבוש רגולציה ייעודית למימן
  • קביעת יעדים לשימוש במימן בכל ענף
  • עדכון תפיסת ביטחון אנרגיה
  • קביעת מדיניות לייבוא מימן
• שילוב ישראל בשוק המימן הבינלאומי: לישראל יש פוטנציאל להיות נקודת קישור משמעותית בין מדינות שונות. בישראל עצמה, גם בתרחיש המינימום וגם בתרחיש המקסימום, עולה כי שימוש במימן במשק האנרגיה הישראלי יחייב ייבוא. בין הצעדים המתוכננים: קידום שיתופי פעולה עם מדינות שכנות ורחוקות, ניתוח טכנו כלכלי של דרכי ההובלה הכדאיות של המימן, ועוד

20 מיליון ₪ לקידום מימן

משרד האנרגיה מוסיף כי במסגרת הסיכום התקציבי לשנים 2023-2024 הוא החליט להשקיע כ-20 מיליון ₪ בהקמת תחנת תדלוק במימן ותמיכה ברכישה של משאיות המונעות במימן וכן במימון ממשלתי ראשוני לעמק מימן.

חלק חשוב יוקצה למחקרים מתקדמים לניצול אנרגיית השמש ומחקרים לפתרון האתגרים הקשורים בשימוש במימן שיוכלו לשלב את תוצריהם בהדגמות בשטח. כיום בעולם יש למעלה מ-30 עמקי מימן בשלבי הקמה, רובם באירופה, כאשר עלות ההקמה תתחלק בין ההשקעה הממשלתית לשותפים נוספים.

החודש: נפתחה תחנת תדלוק מימן הראשונה בישראל

החודש נפתחה תחנת תדלוק המימן הראשונה בארץ בתחנת הדלק סונול יגור הסמוך למפרץ חיפה. התחנה הוקמה במסגרת השותפות בין בזן, כלמוביל וסונול בתחום המימן לתחבורה. החברות חתמו על הסכם לפיו סונול תקים תחנת תדלוק במימן, בזן תהיה אחראית לייצור המימן וכלמוביל תייבא משאיות מבוססות מימן מתוצרת יונדאי לארץ.

בהשקת התחנה השתתפו נציגי ממשלה ומומחים עולמיים בתחום אנרגיית המימן, ביניהם שר האנרגיה ישראל כץ, יו"ר מכון האנרגיה יוסי רוזן ודירקטור של שותפות המימן באיחוד האירופי בארט ביאבוק.

לפי חברת בזן, המנפקה החדשה שהותקנה בתחנה מאפשרת ללקוח תדלוק מימן באופן דומה לתדלוק בנזין וסולר. זמן התדלוק לרכב כבד עומד על כ-10-15 דקות, בדומה לתדלוק סולר במשאיות ואוטובוסים, אך קצר בהרבה מטעינת סוללת רכב. התחנה תוכננה על בסיס ניסיון בינלאומי רחב ובטכנולוגיה מתקדמת, בהתאם לתקינה מחמירה שאושרה בישראל.

בדומה להנעה חשמלית, השימוש במימן לתאי דלק מייצר אפס פליטה במהלך הנסיעה משום שהתוצר הנפלט מהשימוש הוא אדי מים. עם זאת, נוצרות פליטות בתהליך ייצור המימן.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות, חה"כ ישראל כץ: "עם כניסתי לתפקיד, הנחיתי את אנשי משרדי לגבש אסטרטגיה לאומית לקידום תחום המימן - כזאת שתגדיל את רמת הוודאות בשוק, תסיר חסמים, תיצור שיתופי פעולה בין-לאומיים ותעודד השקעות של המגזר הפרטי בפיתוחים טכנולוגיים. למימן יש פוטנציאל אדיר לחולל מהפכה ולקדם את מדינת ישראל אל עבר היעדים עליהם התחייבה, לצד מימוש  החזון האזורי שאותו אני מקדם בשנים האחרונות, כאשר היום, יותר מתמיד, אנרגיה עשויה להיות תשתית מרכזית שמחברת את עמי אזור. המימן, כמו גם האנרגיות המתחדשות, יעברו ממזרח למערב; מארצות השמש, אל אירופה, וישראל יכולה וצריכה להיות שחקנית משמעותית בתהליך. אני קורא לציבור להעיר, להתווכח וגם להסכים. אני קורא למשרדי הממשלה, למגזר הפרטי, ולארגונים האזרחיים – כולנו ביחד נדרשים כדי לעמוד בחזון – אל עבר משק אמין, בר השגה ונקי".

---

מסמכים רלוונטיים: