דוח מצב השימוש במימן במשק האנרגיה: השקעה במו"פ והסרת חסמים
דוח של משרד האנרגיה סוקר את תמונת המצב של המאמצים להגדלת השימוש במימן במשק האנרגיה. על הפרק: הקלה בערך הסף שמחייב היתר רעלים למימן, השקעה במו"פ, הקמת 'עמק מימן', ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 04/11/2025

משרד האנרגיה פרסם את הדוח הראשון של פורום המימן הרב-מגזרי המסכם את שנת הפעילות הראשונה שלו, במטרה לשלב מימן במשק האנרגיה בישראל. מימן נחשב ל"דלק העתיד" כיוון שמדובר במקור אנרגיה נקי הפולט אדי מים בלבד והוא יכול לשמש בתחבורה, בתעשייה, לחימום ולאחסון אנרגיה.

הדוח מונה את הצעדים המרכזיים שננקטו מאז פורסמה אסטרטגיית המימן הלאומית של משרד האנרגיה לפני כשנתיים וחצי ומדגיש שהשנה האחרונה מסמנת את המעבר מאסטרטגיה למדיניות יישומית בכל הקשור לשימוש במימן. מעבר זה בא לידי ביטוי בתיקונים סטטוטוריים שיאפשרו להקים תשתיות מימן, צעדים להעלאת סף היתר הרעלים למימן ותמיכות שניתנו לפרויקטים ומחקרים בתחום.

לצד סיכום הפעילות בשנה החולפת, הדוח מציג גם המלצות, המרכזיות שבהן כוללות המשך הסרת חסמים רגולטוריים והגברת התיאום בין רשויות, השקעה בחדשנות ובמחקר ופיתוח בתחום המימן, בניית תשתיות, חיזוק ההון האנושי והכשרות מקצועיות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים.

פורום המימן הוקם לפני כשנה וחצי ביוזמת משרד האנרגיה והוא כולל 55 נציגים ממשרדי ממשלה, תעשייה, אקדמיה, רשויות מקומיות וחברה אזרחית. הפורום משמש זירה לשיתוף ידע, הצפת חסמים וגיבוש מדיניות לקראת עדכון אסטרטגיית המימן הלאומית.

קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. משרד האנרגיה מפרסם אסטרטגיה לשימוש במימן בישראל, 17.5.2023
  2. חזון משרד האנרגיה: כך נגיע לאיפוס פליטות בתוך 25 שנה, 11.2.2025
  3. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 22.10.2025
  4. מס הפחמן: פורסם מנגנון הסיוע השלישי לתעשייה - הסבת דלקים והתייעלות אנרגטית, 11.8.2025
  5. בקרוב: 20 משאיות אשפה חשמליות ראשונות בישראל, 26.3.2025
  6. זיהום אוויר מתחבורה | infospot

מאסטרטגיה למדיניות מעשית לשילוב מימן במשק הישראלי

בדוח מציינים שמאז שמשרד האנרגיה פרסם את אסטרטגית המימן הלאומית לפני כשנתיים וחצי, קודמו כמה צעדי מדיניות חשובים לפיתוח שוק המימן בישראל, העיקריים שבהם:

  1. קידום תיקונים סטטוטוריים שיאפשרו הקמת תשתיות מימן ברצועות תשתית קיימות.
  2.  העלאת כמות הסף של מימן המחייבת היתר רעלים: מ-1 ק"ג כיום, ל-100 ק"ג. כדי לאפשר פיתוחים ופיילוטים בקנה מידה קטן ללא חובת היתר רעלים, ומבלי לסכן את הציבור.
  3. הענקת תמיכות למיזמי מחקר ופיתוח וחדשנות בתחום המימן: בשנת 2024 משרד האנרגיה אישור תמיכה ב-12 פרויקטים של מו"פ בתחום המימן, בסכום כולל של כ-8 מלש"ח. ביולי 2025 פורסם קול קורא נוסף לתמיכות במו"פ, עם מסלול ייעודי לטכנולוגיות מימן.

הצעדים שנוקטת ישראל בתחום המימן הולמים את מה שמתרחש בעולם בתחום – לצד השקעות גבוהות והקמת תשתיות למימן בעולם, יש אתגרים כלכליים ואסטרטגיים שמאטים את חדירת המימן לשוק בקנה מידה רחב.

לכן, מציינים בדוח, השקעה ישראלית נרחבת בטכנולוגיות והיערכות להתרחבות השימוש העולמי במימן, במקביל לבחינת ההשקעות ונקיטת צעדים הפיכים ורגולציה מאפשרת, יסייעו לישראל לממש את הפוטנציאל שלה בתחום בלי לקחת סיכונים גדולים מדי.

הפורום מדגיש שמימן הוא מרכיב חשוב לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל, גיוון מקורות האנרגיה ולהשגת יעדי איפוס פליטות. עם זאת, כדי לפתח ולבסס את משק המימן בישראל, צריך להתגבר על אתגרים רגולטוריים, כלכליים וטכנולוגיים, לקדם שיתוף פעולה בין המגזרים השונים ולהשקיע תקציבים משמעותיים בחדשנות ובתשתיות.

השימוש במימן בתעשייה

לפי הדוח, כבר היום יש שימוש בכ-70 אלף טון מימן בישראל בשנה, רובו כחומר גלם לתעשייה שמיוצר מגז טבעי או אמוניה בבזן ודור כימיקלים, אך יש מפעלים נוספים שמייצרים או משתמשים במימן, בינהם: מפעל אדמה בנאות חובב, אינטל קריית גת, חיל הים, תחנת דלק מימנית ליד יגור, ועוד.

הקמת עמק מימן בישראל

משרד האנרגיה מבקש לקדם 'עמק מימן' אזורי. מדובר באקו-סיסטם שיש בהם מספר יישומים השותפים לאותה תשתית ייצור ואספקת מימןעמק מימן ימוקם באזור גיאוגרפי מוגדר ויכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן, החל מטכנולוגיות ייצור המימן, דרך אגירה והובלה ועד לשימוש הסופי שלו בסקטורים שונים – תעשייה, תחבורה ואנרגיה.

לפני שנתיים משרד האנרגיה פרסם קול קורא בינלאומי לקבלת מידע על עמקי מימן, והתקבלו הצעות בנוגע למתווה המומלץ בישראל. בנוסף לכך, משרד האנרגיה ביצע סקירה עולמית של עמקי מימן בעולם, במטרה ללמוד מניסיונם, ולזהות את ההתאמות הנדרשות לעמק מימן בישראל.

לפי הדוח, המיקום המועדף להקמת עמק מימן הוא בדרום הארץ.

המלצות: הסרת חסמי רגולציה, השקעה במו"פ, שת"פ בינלאומי

הדוח מציג גם המלצות להמשך קידום תחום המימן במשק האנרגיה הישראלי ב-4 תחומים עיקריים:

1. הסרת חסמים רגולטוריים:

  1. ליצור ודאות רגולטורית באמצעות הסרת החסמים, חלקם כבר מוסרים (תיקון תמ"אות, עדכון הדרישות להיתר רעלים ורישוי עסקים ועוד).
  2. להקים גוף רגולטורי מתכלל שירכז את נושא הרגולציה בתחום המימן.
  3. לשלב מימן באחוזים נמוכים באחת מתחנות הכוח בישראל כדי לבחון את הרגולציה לאורך שרשרת הערך לקראת הרחבת השימוש במימן.
  4. להשלים את בחינת תאימות תשתיות הגז הטבעי להולכת מימן.
  5. להקים אגודה ישראלית למימן בשיתוף התעשייה והממשלה.

2. השקעה בחדשנות,ומחקר ופיתוח:

  1. לקדם הליך תחרותי להקמת עמק מימן (אקוסיסטם) להדגמה רחבה של שרשרת הערך של מימן נקי בשותפות עם התעשייה, האקדמיה, רגולטורים נוספים וגורמים בינלאומיים.
  2. לבחון הקלות רגולטוריות למיזמי פיילוט בתחום המימן ובמקביל לבחון הקמת "מסלול ירוק" מהיר ומקוצר למיזמים בתחום.
  3. להגדיל את התמיכה הכספית והרגולטורית שהמדינה מעניקה למיזמים בתחום המימן.

3. שיתופי פעולה בינלאומיים:

  1. לבחון היתכנות לחיבור אזורי בתשתיות אנרגיה ולהבין את המשמעויות של שילוב ישראל בנתיבי ייצוא האנרגיה העולמיים, בייחוד בתחום המימן.
  2.  לקדם הסכמי שיתף פעולה בילטרליים שיחזקו את החדשנות בתחום האנרגיה באמצעות שיתוף ידע, גישה לשווקים חדשים ויצירת הזדמנויות למימון.
  3. לבחון כיצד אפשר למנף הסכמים ויחסים בילטרליים קיימם כדי להגביר את החשיפה של חברות אנרגיה ישראליות בתחום המימן.

4. הכשרות ופיתוח הון אנושי:

  1. לבחון עם המוסדות האקדמיים איך אפשר לתת מענה להכשרות וידע יישומי בתחום המימן.
  2. לחזק את המיומנויות היישומיות בתחום בקרב תלמידי מחקר מתקדמים באמצעות מיזמי מחקר הנעשים בשיתוף התעשייה.
  3. לבחון שילוב מומחים מחו"ל בהכשרות, לחבר בין חברות ישראליות לגופי מחקר וצורכי התעשייה מעבר לים.
  4. להעניק מלגות לעידוד התמחות בדיסציפלינות הקשורות לתחום (הנדסת חומרים, הנדסה כימית וכדומה).
  5. לייצר מאגר מומחים לאומי בתחום ושיאפשר גם גישה למומחים בחו"ל. לבחון הכשרות משותפות עם מדינות בעולם.

אסטרטגיית המימן של ישראל

כפי שדיווחנו בעבר, בחודש מאי 2023 פרסם משרד האנרגיה והתשתיות את אסטרטגיית המימן הלאומית, מסמך מקיף שמטרתו לקדם את השימוש במימן כמקור אנרגיה נקי ובר-קיימה במשק הישראלי.

המסמך כולל צעדי מדיניות מתוכננים לצד תיאור מאפייני המימן משלב הייצור ועד לשימוש. כמו כן הוא מציג את המגמות העולמיות בתחום.

לפי האסטרטגיה, משרד האנרגיה מתכוון להשקיע במחקר ובפיתוח, לסייע לקדם היערכות של תשתיות פיזיות, לקדם "עמקי מימן" (אקוסיסטם) אזוריים, לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.

לצד אלה, האסטרטגיה כוללת מודל שחוזה את הביקוש למימן בענפים שונים במשק הישראלי, לרבות בתחבורה, בתעשייה ובמשק החשמל. לפי המודל, בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 יהיה כ-550 אלף טונה בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).

מימן הוא חלק מהתוכנית לאיפוס פליטות משק האנרגיה עד 2050

שימוש במימן כדלק חלופי הוא חלק מהמתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050.

במסמך המפורט והמקיף שמשרד האנרגיה פרסם בתחילת השנה הוא פורס לראשונה את החזון שלו בנושא, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח עד שנת 2050 והן באימוץ העמדה שלפיה איפוס פליטות הוא העיקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה.

אף שהמסמך מציף סימני שאלה רבים באשר לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, הוא מציג גם כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, בהן:

  1. אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי בשנת 2050 (45%-64%), לכן מומלץ להשקיע בתשתיות הנדרשות כבר היום (עיבוי רשת ההולכה, אגירת אנרגיה וכו'), ולקדם את הנושא.
  2. כרבע ממקורות האנרגיה יהיו מיובאים (22%-26%). בהם מימן, דלקים נקיים ודלקים פוסיליים. ניתן לקדם תשתיות ייבוא (למשל של חשמל ומימן) כבר כעת.
  3. טכנולוגיות להסרת גזי חממה מהאטמוספירה יהיו הכרחיות כדי לקזז כ-5% מהפליטות שאי-אפשר להפחית. לכן מומלץ להתחיל לקדם את הנושא כבר עתה, למשל באמצעות הקמת מתקנים להטמנת גזי חממה בתת-קרקע.

התייחסויות

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה: "השנה האחרונה סימנה את המעבר מתכנון למדיניות מעשית. ישראל מתקדמת בצעדים מדודים לשילוב מימן במשק האנרגיה תוך איזון בין קידום חדשנות לבין אחריות כלכלית וסביבתית. אנחנו בונים תשתית רגולטורית, טכנולוגית ומדעית שתאפשר למימן להפוך לחלק ממשק האנרגיה של ישראל, ותמקם אותנו בחזית העולמית של טכנולוגיות האנרגיה הנקייה. זוהי השקעה ארוכת טווח בצמיחה, בחיזוק הביטחון אנרגטי ובשמירה על איכות הסביבה, שתבטיח את חוסנו האנרגטי של המשק גם בעשורים הבאים".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה