משרד האנרגיה פרסם את הדוח הראשון של פורום המימן הרב-מגזרי המסכם את שנת הפעילות הראשונה שלו, במטרה לשלב מימן במשק האנרגיה בישראל. מימן נחשב ל"דלק העתיד" כיוון שמדובר במקור אנרגיה נקי הפולט אדי מים בלבד והוא יכול לשמש בתחבורה, בתעשייה, לחימום ולאחסון אנרגיה.
הדוח מונה את הצעדים המרכזיים שננקטו מאז פורסמה אסטרטגיית המימן הלאומית של משרד האנרגיה לפני כשנתיים וחצי ומדגיש שהשנה האחרונה מסמנת את המעבר מאסטרטגיה למדיניות יישומית בכל הקשור לשימוש במימן. מעבר זה בא לידי ביטוי בתיקונים סטטוטוריים שיאפשרו להקים תשתיות מימן, צעדים להעלאת סף היתר הרעלים למימן ותמיכות שניתנו לפרויקטים ומחקרים בתחום.
לצד סיכום הפעילות בשנה החולפת, הדוח מציג גם המלצות, המרכזיות שבהן כוללות המשך הסרת חסמים רגולטוריים והגברת התיאום בין רשויות, השקעה בחדשנות ובמחקר ופיתוח בתחום המימן, בניית תשתיות, חיזוק ההון האנושי והכשרות מקצועיות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים.
פורום המימן הוקם לפני כשנה וחצי ביוזמת משרד האנרגיה והוא כולל 55 נציגים ממשרדי ממשלה, תעשייה, אקדמיה, רשויות מקומיות וחברה אזרחית. הפורום משמש זירה לשיתוף ידע, הצפת חסמים וגיבוש מדיניות לקראת עדכון אסטרטגיית המימן הלאומית.
קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
בדוח מציינים שמאז שמשרד האנרגיה פרסם את אסטרטגית המימן הלאומית לפני כשנתיים וחצי, קודמו כמה צעדי מדיניות חשובים לפיתוח שוק המימן בישראל, העיקריים שבהם:
הצעדים שנוקטת ישראל בתחום המימן הולמים את מה שמתרחש בעולם בתחום – לצד השקעות גבוהות והקמת תשתיות למימן בעולם, יש אתגרים כלכליים ואסטרטגיים שמאטים את חדירת המימן לשוק בקנה מידה רחב.
לכן, מציינים בדוח, השקעה ישראלית נרחבת בטכנולוגיות והיערכות להתרחבות השימוש העולמי במימן, במקביל לבחינת ההשקעות ונקיטת צעדים הפיכים ורגולציה מאפשרת, יסייעו לישראל לממש את הפוטנציאל שלה בתחום בלי לקחת סיכונים גדולים מדי.
הפורום מדגיש שמימן הוא מרכיב חשוב לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל, גיוון מקורות האנרגיה ולהשגת יעדי איפוס פליטות. עם זאת, כדי לפתח ולבסס את משק המימן בישראל, צריך להתגבר על אתגרים רגולטוריים, כלכליים וטכנולוגיים, לקדם שיתוף פעולה בין המגזרים השונים ולהשקיע תקציבים משמעותיים בחדשנות ובתשתיות.
לפי הדוח, כבר היום יש שימוש בכ-70 אלף טון מימן בישראל בשנה, רובו כחומר גלם לתעשייה שמיוצר מגז טבעי או אמוניה בבזן ודור כימיקלים, אך יש מפעלים נוספים שמייצרים או משתמשים במימן, בינהם: מפעל אדמה בנאות חובב, אינטל קריית גת, חיל הים, תחנת דלק מימנית ליד יגור, ועוד.
משרד האנרגיה מבקש לקדם 'עמק מימן' אזורי. מדובר באקו-סיסטם שיש בהם מספר יישומים השותפים לאותה תשתית ייצור ואספקת מימן. עמק מימן ימוקם באזור גיאוגרפי מוגדר ויכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן, החל מטכנולוגיות ייצור המימן, דרך אגירה והובלה ועד לשימוש הסופי שלו בסקטורים שונים – תעשייה, תחבורה ואנרגיה.
לפני שנתיים משרד האנרגיה פרסם קול קורא בינלאומי לקבלת מידע על עמקי מימן, והתקבלו הצעות בנוגע למתווה המומלץ בישראל. בנוסף לכך, משרד האנרגיה ביצע סקירה עולמית של עמקי מימן בעולם, במטרה ללמוד מניסיונם, ולזהות את ההתאמות הנדרשות לעמק מימן בישראל.
לפי הדוח, המיקום המועדף להקמת עמק מימן הוא בדרום הארץ.
הדוח מציג גם המלצות להמשך קידום תחום המימן במשק האנרגיה הישראלי ב-4 תחומים עיקריים:
1. הסרת חסמים רגולטוריים:
2. השקעה בחדשנות,ומחקר ופיתוח:
3. שיתופי פעולה בינלאומיים:
4. הכשרות ופיתוח הון אנושי:
כפי שדיווחנו בעבר, בחודש מאי 2023 פרסם משרד האנרגיה והתשתיות את אסטרטגיית המימן הלאומית, מסמך מקיף שמטרתו לקדם את השימוש במימן כמקור אנרגיה נקי ובר-קיימה במשק הישראלי.
המסמך כולל צעדי מדיניות מתוכננים לצד תיאור מאפייני המימן משלב הייצור ועד לשימוש. כמו כן הוא מציג את המגמות העולמיות בתחום.
לפי האסטרטגיה, משרד האנרגיה מתכוון להשקיע במחקר ובפיתוח, לסייע לקדם היערכות של תשתיות פיזיות, לקדם "עמקי מימן" (אקוסיסטם) אזוריים, לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.
לצד אלה, האסטרטגיה כוללת מודל שחוזה את הביקוש למימן בענפים שונים במשק הישראלי, לרבות בתחבורה, בתעשייה ובמשק החשמל. לפי המודל, בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 יהיה כ-550 אלף טונה בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).
שימוש במימן כדלק חלופי הוא חלק מהמתווה האסטרטגי לאיפוס פליטות גזי חממה ממשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050.
במסמך המפורט והמקיף שמשרד האנרגיה פרסם בתחילת השנה הוא פורס לראשונה את החזון שלו בנושא, הן בהיבט של תכנון ארוך טווח עד שנת 2050 והן באימוץ העמדה שלפיה איפוס פליטות הוא העיקרון המנחה לפיתוח משק האנרגיה, לצד הבטחת אספקת אנרגיה רציפה, אמינה וזולה.
אף שהמסמך מציף סימני שאלה רבים באשר לתמהיל הטכנולוגיות שישמשו את משק האנרגיה בעשורים הקרובים, הוא מציג גם כמה מסקנות ברורות לגבי תמהיל מקורות האנרגיה בשנת 2050, בהן:
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה: "השנה האחרונה סימנה את המעבר מתכנון למדיניות מעשית. ישראל מתקדמת בצעדים מדודים לשילוב מימן במשק האנרגיה תוך איזון בין קידום חדשנות לבין אחריות כלכלית וסביבתית. אנחנו בונים תשתית רגולטורית, טכנולוגית ומדעית שתאפשר למימן להפוך לחלק ממשק האנרגיה של ישראל, ותמקם אותנו בחזית העולמית של טכנולוגיות האנרגיה הנקייה. זוהי השקעה ארוכת טווח בצמיחה, בחיזוק הביטחון אנרגטי ובשמירה על איכות הסביבה, שתבטיח את חוסנו האנרגטי של המשק גם בעשורים הבאים".
---
מסמכים רלוונטיים: