פעם, כשהסבתות והסבים שלנו היו צעירים, הם היו מטיילים וטובלים בשבתות בנחל שורק. היום אנחנו כבר לא עושים את זה. המים הצלולים פשוט אינם – הם הוחלפו במים שחורים ומזוהמים. אך בימים אלה עיריית ירושלים מתאמצת לשפר את איכות המים ולהשיב אותנו בחזרה למים (לפחות עד הברכיים).
נחל שורק היה בעברו נחל איתן. זרמו בו מים כל ימות השנה והוא שימש לקייט, נופש ושתייה. ברבות השנים נשאבו מי המעיינות שהזינו אותו. המים הטובים ההם הוחלפו בשפכים לא מטופלים שהוזרמו לנחל. השפכים גרמו לזיהום של הנחל, פגיעה בחי ובצומח ופגיעה באוכלוסייה הימית בשפך הנחל.
בלחץ ארגוני הסביבה הוקמו לאורך הנחל מתקנים לטיהור שפכים. אחד מהם הוא מכון טיהור שורק שהוקם בשנת 1998. המכון הוא אחד משלושת מכוני הטיהור הגדולים בישראל ומטפל בכ-100,000 מ"ק שפכים.
איכות הקולחים (שפכים מטופלים) שהופקה במכון הטיפול בשפכים (מט"ש) שורק, עמדה לאורך השנים בתקנות, למעט באירועי קיצון. אך תקנות מעודכנות שנכנסו לתוקף מחייבות את המט"ש להפיק קולחים באיכות גבוהה יותר, המתאימה להשקיה ולהזרמה לנחל ללא הגבלה. על מנת להשיג את איכות הקולחים הזו, חברת מפעלי ביוב ירושלים (מבט"י) האחראית להפעלת המט"ש, מקדמת תוכנית לשדרוג תהליך הטיפול בשפכים, שיביא את הקולחים לרמה הנדרשת.
בארץ כבר יש ידע רב שנצבר בפרויקטים קודמים ובפיתוח טכנולוגיות, אולם בחירת הפתרון וגיבושו היו משימות לא פשוטות מכמה סיבות. העיקריות שבהן היו מגבלת השטח והדרישה לצמצום הפגיעה בנוף הנהדר של הרי ירושלים.
לאחר עבודה מאומצת שנמשכה חודשים ארוכים, במפעלי ביוב וטיהור ירושלים הצליחו לגבש פתרון המקודם בימים אלו. הפתרון כולל ~הקמה של מתקן סינון ובריכת איזון.
מתקן הסינון הנבחר הוא מתקן סינון ממברנלי (שימוש בממברנות להרחקת חומרים לא רצויים) שיהיה הראשון מסוגו בארץ. יבוצעו בו שני תהליכים: תהליך ראשי הכולל סינון של הקולחים המופקים כיום (קולחים שניוניים), ותהליך משני, שכולל את ניקוי הממברנות. הקולחים השניוניים יוזרמו מתעלת הקולחים הקיימת במט"ש שורק למערכת הסינון המקדים, שם הם יעברו סינון להרחת חלקיקים גסים יחסית העלולים לפגוע בממברנות. הקולחים המסוננים ימשיכו לזרום למערכת הסינון המרכזית, מערכת הממברנות.
הממברנות, המהוות את לב התהליך, אינן מאפשרות מעבר של המוצקים המרחפים במים ומפיקות תסנין נקי ובאיכות גבוהה. בנוסף להרחקת המוצקים המרחפים, הממברנות גם מפחיתות את ריכוז החיידקים בסדרי גודל – וכך מבצעות תהליך חיטוי לקולחים ומייתרות התקנה של מערכת חיטוי נוספת.
מתקן הסינון המתקדם יפיק קולחים העומדים בתקנות הנדרשות והמחמירות. אלה יוזרמו לנחל שורק הזורם למרגלותיו. מטרדי הריח והפגיעה בחי ובצומח יפחתו בצורה משמעותית. בעיריית ירושלים מאמינים שהטבע ישוקם וישוב לקדמותו, ונוכל לשוב ולטייל לאורך הנחל. כמו פעם.
הכותבת הינה מנהלת פרויקטים בכירה בחברת DHVmed אשר משמשת כחברת התכנון של הפרויקט