בשבוע שעבר פרסמה רשות המיסים את מסקנות והמלצות הוועדה למיסוי ירוק 3. בין ההמלצות הרבות והמפורטות שנועדו להרחבת המיסוי הירוק כך שיעודד לא רק רכישה של רכבים יעילים יותר, אלא גם מעבר לתחליפי נפט בתחבורה, הייתה המלצה אחת מהפכנית עוד יותר: להטיל מיסוי ירוק גם על דלקים לתעשייה ולייצור חשמל.

בשנה האחרונה, חברת אקוטריידרס הובילה צוות של מומחים ישראלים ובינלאומיים, אשר ליווה את המשרד להגנת הסביבה כמו גם הוועדה הבין משרדית לגיבוש יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. היעדים שאושרו על ידי הממשלה עוגנו בהסכם בין-לאומי מחייב שאושר בדצמבר האחרון בוועידת האקלים של האו"ם בפריז.

כחלק מהעבודה, נבחנו גם מספר אמצעי מדיניות מרכזיים שיאפשרו עמידה ביעדים שלקחה על עצמה המדינה – כולל עדכון הבלו על דלקים לייצור חשמל, כך שישקף את עלויות הזיהום הנוצר מהשימוש בו – עלויות כמו הוצאות בריאות גבוהות מתחלואה מזיהום, פגיעה ביבולים חקלאיים ועוד.

פחם ראשון, גז שני

כדי להבין את החשיבות של עדכון הבלו על דלקים לייצור חשמל, צריך קודם כל להבין כמה עובדות על משק החשמל הישראלי.

ראשית, זהו הענף בעל ההשפעה הגדולה ביותר על פליטות גזי חממה בישראל – ענף האחראי לכ-53% מסך הפליטות המשקיות. לעומת זאת, ענף התחבורה – הענף השני בגודלו מבחינת התרומה לפליטות גזי חממה – אחראי לכ-21% בלבד. ושריפת דלקים בתעשייה לכ-10%.

שנית, כיום ניתנת עדיפות לייצור חשמל באמצעות הדלק המזהם יותר מבין שני הדלקים העיקריים לייצור חשמל: פחם. הסיבה לכך פשוטה – זול יותר לייצר בפחם. לכן, קודם כל מופעלות יחידות הייצור הפחמיות, ורק כאשר נדרש ייצור נוסף, מפעילים את היחידות הפועלות על גז טבעי.

במידה והמדינה תיתן עדיפות לייצור בגז טבעי (תוך התחשבות בעובדה שיחידות פחמיות, בגלל מגבלות טכניות, חייבות לעבוד כל הזמן בשיעור ייצור מינימלי), יביא הדבר להפחתה של כ-6 מיליון טון גזי חממה בשנה  – כרבע מסך ההפחתה הנדרשת לצורך עמידה ביעד ל-2030 שישראל התחייבה עליו.

פערים גבוהים בין הבלו על דלקים לתחבורה ולייצור חשמל

כאמור, יותר זול כיום לייצר חשמל בפחם מאשר בגז טבעי – הבדל של בערך 3 אג' לקוט"ש חשמל שמיוצר. אבל זה במצב המיסוי הנוכחי בלבד.

כמו משתתפי הוועדה למיסוי ירוק 3, גם הוועדה הבין-משרדית להפחתת פליטות גזי חממה, זיהתה מיד את הפערים האדירים בין המיסוי על דלקים לתחבורה לבין המיסוי על דלקים לייצור חשמל. על מנת לסבר את האוזן, בעוד שנהגים משלמים כ-4,000 ₪ מס בלו לכל טון בנזין, על דלקים לייצור ה\חשמל המיסים כמעט זניחים – כ-45 ₪ בלבד לטון פחם, וכ-17 ₪ בלבד לטון גז טבעי.

עם זאת, חשוב להדגיש שהפערים הללו נובעים בעיקר מהעובדה שלשימוש ברכבים יש השפעה אחת מהותית על הציבור שאין לייצור חשמל: פקקים. ביטול הזמן של כולנו כתוצאה מעמידה בפקקים יוצר עלות עצומה למשק. למעשה, רוב המס על דלקים לתחבורה מתייחס דווקא לעלות הזאת.

אבל גם כאשר השווינו בין העלות החיצונית של השימוש בפחם וגז טבעי לייצור חשמל לבין הבלו שמשולם בפועל, מצאנו, כמו משתתפי הוועדה למיסוי ירוק 3, שהעלות החיצונית גובהה במאות ואף אלפי אחוזים מגובה המס המשולם.

במידה והבלו יעודכן כך שמחיר הדלקים לייצור חשמל ישקף את העלות החיצונית, דווקא הייצור בגז טבעי יהיה זול יותר. הצעד הזה, שהוועדה המליצה עליו, יביא לא רק ל-25% מההפחתה בפליטות גזי חממה שישראל התחייבה עליה בפני העולם, אלא גם לתועלת חשובה לא פחות, לפי החישובים שביצענו, בעבור הוועדה הבין-משרדית לגיבוש יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה, הצעד יחסוך לציבור כחצי מיליארד שקל בהוצאות בריאות בכל שנה. חשוב לציין כי תועלות אלו חושבו בהנחה כי מותקנים אמצעים מתקדמים לטיפול במזהמים בכלל היחידות הפחמיות. כיום, כאשר האמצעים טרם הותקנו בחלק מהיחידות, התועלת תהיה גדולה בהרבה.

בנוסף, קופת המדינה תרוויח מהצעד, והכנסות המדינה מבלו עשויות לגדול במיליארדי שקלים בשנה. מקור משמעותי נוסף לגידול ברווחי המדינה מהגדלת השימוש בגז טבעי על חשבון פחם, הינו תקבולי הגז: בעוד שהפחם מיובא מחו"ל, הגז מופק בישראל, כאשר המדינה נהנית מאחוז נכבד מהרווחים.

תעריף החשמל לא יזנק

מקור ההתנגדות העיקרי למהלך מסוג זה, הוא הרצון להימנע מייקור החשמל, בפרט בתקופה בה צמצום יוקר המחייה הינו אחת מהמטרות העיקריות של הממשלה.

עם זאת, הניתוח שביצעה הוועדה מראה כי הייקור הצפוי בתעריף החשמל עומד על 8% בלבד בשנת 2016, ועוד 3% נוספים עד שנת 2020. כפי שנכתב בדו"ח הוועדה, "יש לציין שלפני השינוי תעריף החשמל במדינה נמוך יחסית למדינות ה-OECD, וגם לאחר השינוי התעריף לא יהיה גבוה, בין השאר כיוון שהבלו האפקטיבי על דלקים לחשמל אינו גבוה במדינה."

אכן, בזכות הבלו הנמוך על פחם וגז טבעי, מחיר החשמל בישראל הוא אחד הנמוכים בקרב מדינות ה-OECD – גם כאשר המחיר מושווה כוח קנייה, כפי שמוצג בגרף הבא
(במונחי דולר / MWh):

המזהם מזהם, והציבור משלם

למעשה, באמצעות הבלו הנמוך על פחם וגז טבעי, המדינה מסבסדת בעקיפין צריכת חשמל בזבזנית ועלויות גבוהות לבריאות הציבור ולסביבה.

"במצב הנוכחי, הציבור הרחב והמערכת הציבורית נושאים בעלויות החיצוניות ובכך מסבסדים את עלות החשמל," מסביר עומר תמיר, מנכ"ל חברת אקוטריידרס. "הנהנים העיקריים מאותו סבסוד הינם דווקא השכבות החזקות, אשר צורכות יותר חשמל בעלות שאינה משקפת את עלות הייצור האמיתית."

הפנמת עלויות חיצוניות בתוך עלות הייצור ותעריף החשמל, תביא לכך שתעריף החשמל המשולם על ידי צרכנים ישקף באופן מהימן יותר את העלות האמיתית של הצריכה, ויביא לעידוד התייעלות אנרגטית והתנהגות חסכנית מצד הצרכנים.

"ככל שהמדינה תרצה להקל על אוכלוסיות או מגזרים מסוימים, תוכל לעשות זאת באמצעות הכספים שייגבו, תוך מתן הקלות למשקי בית בשכבות מוחלשות ומענקים להתייעלות בתעשייה, באופן שלא יעודד צריכת חשמל," מסביר תמיר.

יש גם דרכי ביניים

אפשרות נוספת להגביל את ייקור החשמל היא להשאיר את הבלו הנמוך על גז טבעי, ולעדכן רק את הבלו על פחם – כך שההבדל בין הבלו על פחם לבין הבלו על גז טבעי ישקף את ההבדל בין הדלקים ברמות הזיהום והפגיעה בבריאות הציבור. על פי החישובים שביצענו עבור הוועדה הבין משרדית להפחתת גזי חממה, במקרה כזה החשמל יתייקר ב2-3% בלבד.

השינוי המצומצם יותר יקטין את התוספת הצפויה לקופת המדינה מחד, אולם יישמר את אותה  השפעה בסיסית מאידך – ישראל תפחית כ-6 מיליון טון גזי חממה בשנה ותחסוך לציבור מעל חצי מיליארד שקלים בשנה בהוצאות בריאות.

הכותב הוא רון קמרה, ראש תחום מדיניות ציבורית, בחברת אקוטריידרס בע"מ

------

קישורים רלוונטיים

1. מאחורי הקלעים של היעד להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, 06.10.2015
2. גבאי מתייחס למפעל שהודיע על הפסקת השימוש בגז טבעי: "חלום הבלהות של המשרד להגנ"ס", 01.02.2016
3. שינוי אקלים | infospot