חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012.

(סעיף 12):

"12. העמדת המרשם ורשימת המצאי לעיון הציבור

(א) המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, ללא תשלום, בין היתר באמצעות מערכת מידע גיאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא מידע אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל.
(2) הוא נתון כאמור בסעיף 3(ב)(6);
(3) גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.
(ד) החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.
(ה) לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי סעיף 3(ב)(5), רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.
(ו) לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות סעיפים 3 או 4, יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה."

מידע נוסף שמדווח במסגרת החוק אך לא מוגדר כמידע שמפורסם לציבור באמצעות המערכת, כן כפוף לחוק חופש המידע התשנ"ח 1998. כלומר, מידע שמפעל מדווח בעקבות בקשה של המשרד להגנ"ס למידע נוסף (פירוט שיטות חישוב, משוואות, נתונים ומדידות) יכול להגיע לידי הציבור באמצעות חוק חופש המידע.

קישור לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998
קישור לתקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009

הנתונים נבדקים ע"י המשרד להגנ"ס ב- 3 סוגים של בדיקות:

1. בדיקה לוגית: תחול על כל הדיווחים. המשרד לא מפרט מה היא כוללת.
2. בדיקת שלמות: תחול על כל הדיווחים. בדיקה שדיווח המפעל כולל את כל המידע הנדרש ומתייחס לכל מקורות הפליטה הרלוונטיים למפעל.
3. בדיקת איכות: תבוצע מדגמית. בדיקה מעמיקה שהדיווחים בוצעו על פי מסמכי ההוראות ובדיקת הנתונים עליהם התבסס הדיווח: מדידות ישירות, מקדמי הפליטה, חישובי המחשבונים, מאזני המאסה, הערכות הנדסיות וכו'.

החוק מגדיר את ה 01.09 בכל שנה כתאריך אחרון לפרסום נתוני השנה הקודמת. אך הנתונים יכולים להתפרסם עוד קודם לכן. כך לדוגמא, בספטמבר 2014 התפרסמו נתוני שנת הפעילות 2013.
(סעיף 39) 

החוק לא מתייחס לנושא סודיות מסחרית. מלבד האפשרות של המשרד לפרסם את המידע אודות סוגי פסולת באופן מעובד לשם הגנה על סוד מסחרי. בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בעניין זה.

יש מספר גורמים שיכולים להוביל לחשיפה שלילית, לחץ ציבורי, או תביעה משפטית כנגד מפעל:

• תושבים.
• תקשורת.
• עמותות.
• עורכי דין שמתמחים בתביעות ייצוגיות וכדומה.

מומלץ למפעל להתכונן מראש לפרסום הציבורי של הדו"ח השנתי. ניתן להתייעץ עם גורמי מקצוע בתחום.

ניתן ליזום פרסום של מידע מפורט ומקיף אודות הדיווח, כולל דגשים והסברים אודות נקודות תורפה, ניתן לבצע דיון מקדים עם מחזיקי עניין (ציבור, עמותות ועוד) להצגת הדיווח ועוד. ניתן להתייעץ לאנשי מקצוע בתחום.

לא ניתן לצרף הסברים או הערות לדיווח. יש אפשרות לצרף קישור לאתר האינטרנט של החברה המדווחת, בה ניתן לפרסם מידע לציבור אודות הדיווח.

היות וחוק PRTR אינו מגדיר מה רמת הפליטה המותרת של מפעל, לא יתפרסם במסגרת מערכת PRTR, רמת הפליטה המותרת של המפעל. גם סוג מקור הפליטה אינו מפורסם (מוקדי, בלתי מוקדי, שגרתי, בלתי שגרתי שאינו צפוי וכו'..)