בסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961 נכתב: "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי-סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים".

 

יש שתי דרכים עיקריות להגדיר מפגע רעש:

--------- 

התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979 מתייחסות רק למפגע רעש הנובע ממכונות (שלרוב משמשות כציוד באתרי בנייה) המפורטות בתוספת הראשונה לתקנות.

התקנות הנ"ל מוזכרות גם בבתוך תקנות אחרות:

1. תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990: מחריגות את הרעש הבלתי סביר הנגרם מציוד הבנייה, המפורט בתקנות רעש בלתי סביר מציוד בניה, מהוראות התקנות (רעש בלתי סביר).
2. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992: מגדירות שעות איסור הפעלה לציוד הבנייה המפורט בתקנות רעש בלתי סביר מציוד בנייה.

סעיף 4 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ"ח-1998 מתייחסות למפגע רעש "בלתי סביר" הנובע מפעילות מחצבה.

מדידות רעש נדרשות לצורך קביעת "רעש בלתי סביר" ובחלק מהמקרים של קביעת "רעש חזק". סעיפים 6-4 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 מפרטות לגבי אופן מדידת רעש. המדידה מתבצעת במבנה שבו סובלים ממפגע הרעש, בחדרים המשמשים למגורים בדירת מגורים, או בחדרים שבהם נמצאים בני אדם בד"כ במקום שאינו דירת מגורים.

עיקרי ההנחיות לעניין מדידת מפגע רעש:

1. מד הרעש: המדידה תבוצע באמצעות מד רעש integrating sound level (meter) מסוג 0 או 1 או 2 לפי דרישות תקן IEC 651
2. מיקום מד הרעש: מרכז החדר במרחק מטר אחד לפחות מכל קיר ומכשול אחר, בגובה שבין 120 ס"מ ל-150 ס"מ מהרצפה.
3. דלתות וחלונות: הדלתות והחלונות הפונים כלפי חוץ נשארים פתוחים לעומת הדלתות הפנימיות שנותרות סגורות.
4. כיול מד הרעש: לפני המדידה, כיול בהתאם להוראות היצרן. בסיום המדידה יש בדיקת כיול נוספת. נמצא הפרש של 1dB  או יותר בין קריאות הכיול לפני ואחרי המדידה, יש לחזור על המדידה.
5. משך המדידה: זמן סביר בהתאם לנסיבות ולא פחות מ-10 שניות.
6. התייחסות לרעש רקע: ככל שהפער בין רעש הרקע לרעש המצטבר (רקע+מפגע) גדל – כך יש להתחשב פחות ברעש הרקע.

בינואר 2015 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך חדש בשם: "הנחיות למדידת רעש וכתיבת דו"ח". המסמך מבוסס על תקנות רעש בלתי סביר ומכיל דגשים אחדים מעבר לכתוב בחוק, למשל לעניין הדרישות לכתיבת דו"ח מדידת רעש. ההנחיות לא חלות על רעש מזיק תעסוקתי או רעש שמקורו במטוס, רכבת, כלי רכב או ציוד בנייה.

כל אדם רשאי להגיש תלונה בגין מפגע רעש שממנו הוא סובל. כמו כן, רשות מקומית רשאית להגיש קובלנה משפטית בגין מפגע רעש שנעברה בתחומה. בנוסף לכך, הגופים המצוינים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, רשאים גם הם להגיש קובלנה משפטית בעניין מפגע רעש. למידע נוסף בעניין זה ראו סעיף 11ה לחוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961.

1. משטרה: באמצעות התקשרות למוקד 100 או לחילופין הגשת תלונה בתחנת משטרה.
2. רשות מקומית: באמצעות התקשרות למוקד העירוני (106) או פנייה ליחידה הסביבתית של העיר שבה קיים המפגע.
3. המשרד להגנת הסביבה: באמצעות פנייה לאגף קרינה ורעש.

1. אפשר להזמין בדיקה של מודד רעש עצמאי ולבחון אם אכן קיימת בעיית רעש.
2. אפשר לנסות למנוע או לצמצם רעש באמצעים טכנולוגיים כגון: התקנת משתיקי קול למכונות או שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו שבב שמשמיע רעש מנוגד (מוצר של חברת סילנטיום הישראלית).
3. אפשר לצמצם רעש על ידי בידוד אקוסטי כגון: החלפת גגות ואיטומם, בניית קירות, מחיצות וגגות אקוסטיים, הרכבת יריעות גומי ופולימרים סינטטיים.
4. להקפיד לרכוש ציוד שקט.

בתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש"ס - 2000 מפורטים כלל הקנסות בנושא מפגעי רעש הן לתאגיד הן לאדם פרטי. בין עבירות הרעש הכלולות ברשימה: גרימת "רעש בלתי סביר" ממכונה, גרימת רעש בפעולות פריקה או טעינה וטלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, הפעלת צופר ועוד.

על אף זאת, בהתאם לחומרת העבירה ייתכנו עונשים כבדים הרבה יותר. הענישה המקסימלית שתיתכן על עבירות בנושא רעש היא 3 שנות מאסר או קנס של עד 450 אלף ש"ח לאדם פרטי או קנס של עד 900 אלף ש"ח לתאגיד. כמו כן, חלה אחריות נושאי משרה בתאגיד.

רעש סביבתי מופיע באסדרה סביבתית משולבת (IPPC) בהקשרים הבאים:

1. בקשה לאסדרה סביבתית משולבת: כחלק מהבקשה לאסדרה סביבתית משולבת, נדרש המפעל להתייחס לנושא רעש באופן הבא (מתוך "הנחיות להגשת מסמך מידע לצורך אסדרה סביבתית משולבת (אינטגרטיבית)", סעיף 3.11):
   1. דיווח על מטרדי רעש – רשימת תלונות בגין רעש שהתקבלו במפעל בחמש השנים האחרונות, מועד התלונה, פרטי המתלונן, סוג הרעש ועוצמתו והפעולות שנעשו בעקבות כל תלונה.
   2. הגשת סקר רעש שבוצע בחמש השנים האחרונות, או פטור שהתקבל מנותן האישור.

במקרים מסויימים המשרד להגנת הסביבה פוטר את המפעל מצירוף הנ"ל לבקשתו. להלן דוגמה לפטור שקיבלה חברת "ווישיי דימונה" מהמשרד:

* לחץ על התמונה להגדלה

2. דרישות ליישום לאחר קבלת ההיתר: לאחר הגשת הבקשה לאסדרה, המשרד להגנת הסביבה מוסר למפעל תנאים סביבתיים שעליו לעמוד בהם. ייתכנו דרישות בתחום הרעש בתנאים אלה.

דרישה סביבתית בנושא רעש יכולה להופיע גם כחלק מהתנאים הסביבתיים לרישיון עסק. להלן דוגמה לדרישות בתחום הרעש במפרט אחיד של התנאים הסביבתיים לרישיון עסק של חברות העוסקות בתיקון מכלי גז: 

תחום מפגעי הרעש נמצא בטיפול האגף למניעת רעש וקרינה השייך לאשכול תעשיות במשרד להגנת הסביבה. בעל התפקיד האמון על התחום במשרד הוא רועי גוטליב, מרכז בכיר רעש.

הטיפול בנושא מפגעי רעש נחלק בין המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות, כפי שמפורט לעיל בקופסת תוכן #6.