ישנה בעיה להגדיר "רעש" מאחר שיש בו היבט אישי-סובייקטיבי. לדוגמא, לאדם מסויים מוזיקת רוק תגרום הנאה ותהיה ערבה לאוזנו, בעוד שלאוזני אדם אחר היא תישמע כמפגע רעש ותו לא. עובדה זו נכונה לגבי כל סוגי הקולות ותלויה בין היתר במצבים נפשיים וגופניים ובגיל האדם.

אולם עוצמת הקול אינה עניין סובייקטיבי: האדם שומע בין - 0 ל - 150 דציבל. יש מדרגות אי נוחות שונות, ומידת המזיקות תלויה לא רק בעוצמה אלא גם במשך החשיפה לקול, אך נהוג לומר שרעשים מעל לכ – 80 דציבל (תלוי במשך החשיפה אליהם) עלולים לגרום לנזק שמיעה זמני או בלתי הפיך ולהשפעות נוספות על בריאות הציבור.

קישור לטבלת עוצמת רעשים לדוגמא

הנזק הבריאותי שיכול להיגרם מרעש כולל פגיעה בשמיעה או אובדנה, עליה בלחץ הדם, פגיעה במערכת העיכול, הזעת יתר, ירידה בפוריות הגבר, עליה בריכוז השומנים בדם, עייפות, מתח, פגיעה בכושר הריכוז וכושר העבודה ועוד. רעש קצר ופתאומי בעוצמה גבוהה מאד, למשל פיצוץ, יכול לגרום לפגיעה ישירה ובלתי הפיכה באוזן, הנקראת טראומה או "חבלה אקוסטית".

בעקבות כך נעשים מאמצים בעשורים האחרונים מצד ממשלות, ארגוני סביבה, בעלי עסקים וגורמים רלוונטים נוספים, לצמצם מפגעי רעש קיימים או למנוע מפגעי רעש עתידיים ע"י התקנת חוקים ותקנות, עידוד יצרנים לייצר ציוד שקט, הקמת מחסומים אקוסטיים בכבישים ועוד.

ספקים מומלצים למדידה וטיפול במפגעי רעש:

לעמוד הבא: טבלת עוצמת רעש דציבלים >>

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח על מפגעי רעש בחיי היום יום - סקירה השוואתית, הכנסת, 2008
2. דו"ח השפעת רעש על הבריאות, ארגון הבריאות העולמי, 2018
3. השפעת רעש מכבישים על שווי הדירות, משרד המשפטים, 2002