אירוע חומ"ס במפעל אינטל: 3 פצועים פונו לבית חולים
פיצוץ ושריפה באירוע חומ"ס בו היה מעורב החומר חנקן תלת-פלואורי (NF3), במפעל אינטל בקריית גת. כוחות כיבוי והצלה רבים הגיעו לזירה ודיווחו שהאירוע בשליטה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 14/10/2026

קצת אחרי השעה 14:00 היום התרחש אירוע חומרים מסוכנים במפעל אינטל בקריית גת. לפי הדיווחים שהגיעו למוקד רשות כבאות והצלה (כב"ה), נשמע פיצוץ ועלה עשן שחור סמיך מהמפעל.

8 כוחות כיבוי וחילוץ, בהם יחידות ייעודיות לטיפול בחומרים מסוכנים, הוקפצו לזירה, לצד נציגים של המשרד להגנת הסביבה, ונציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה אשקלון. לפי דיווח נוסף, כוחות הכיבוי וההצלה שולטים באירוע, וממשיכים במאמצי הכיבוי ובפעולות למניעת התפשטות האש.

מכב"ה נמסר כי באירוע מעורב חומר מסוג חנקן תלת־פלואורי (NF₃), גז שאינו דליק אך בעל תכונות מחמצנות.

הציבור מתבקש להימנע מהגעה לאזור ולאפשר לכוחות החירום לפעול.


כתבות רלוונטיות:

  1. תושבים הונחו להסתגר בבתים בעקבות דליפת חומ"ס, 24.07.2025
  2. אינסטלטור נהרג משאיפת גז רעיל בבור ביוב במודיעין עילית, 11.07.2024
  3. בעל פיצרייה נהרג מהרעלת פחמן חד חמצני בעסק, 21.05.2023
  4. חומר מסוכן דלף לקרקע במפעל בדימונה, 09.03.2023
  5. דליפת אמוניה במפעל בקריית שמונה, 08.11.2022
  6. למידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

החומר המסוכן: חנקן תלת-פלואורי (NF₃)

לפי הודעה של כב"ה, באירוע היה מעורב החומר חנקן תלת-פלואורי (NF₃). מדובר בתרכובת אנאורגנית המורכבת מחנקן ופלואור, שבטמפ' החדש הינה גז חסר צבע, חסר ריח, המשמש בעיקר בתעשיית ההייטק והאלקטרוניקה, אך נושא עמו השפעה סביבתית משמעותית ביותר.

אחד השימושים הנפוצים בגז הזה הוא כחומר ניקוי בחדרים הנקיים בהם מייצרים שבבי סיליקון למחשבים ומוצרי אלקטרוניקה. ככל הנראה זה גם היה השימוש שנעשה בחומר זה באינטל.

מבחינה בריאותית, חנקן תלת פלואורי הינו גז רעיל בשאיפה. הוא מגיב עם ההמוגלובין בדם והופך אותו למתמוגלובין (Methemoglobin), מה שפוגע ביכולת של הדם להוליך חמצן ועלול לגרום לחנק רקמתי.

לחנקן תלת פלואורי יש השפעה סביבתית משמעותית כשהוא נפלט לאטמוספירה, היות ומדובר בגז חממה עוצמתי עם מקדם התחממות גולבאלית פי 17,200 מפחמן דו חמצני. כלומר מולקולה אחת של חומר זה בעל השפעה של אפקט חממה פי 17,200 ממולקולה של פחמן דו חמצני. בשל כך, חומר זה נכלל בפרוטוקול קיוטו, שמגביל את השימוש בגזי חממה מסוימים.