גבר בן 66 מבאר שבע נהרג ביום חמישי האחרון מהרעלת פחמן חד חמצני [CO] בפיצרייה בבעלותו. ההרעלה נגרמה כנראה כתוצאה מפעילות תנור הפיצות שפלט את הפחמן החד חמצני לתוך שטח המסעדה, במקום בארובה. מספר אנשים נוספים נפגעו ופונו לבית החולים. עוד כעשרה אנשים נפגעו ברמות חומרה שונות כתוצאה מהרעלת פחמן.
מאחר שהפחמן החד חמצני מחוסר צבע, ריח או טעם לא ניתן לחוש מראש בדליפתו לאוויר. פליטתו נוצרת בעיקר בשל תהליך שריפה לא שלמה. בכל שנה נהרגים בעולם עשרות אנשים כתוצאה מהרעלת פחמן חד חמצני, בעיקר כתוצאה משימוש בתנורי נפט לחימום בבתי מגורים, אולם יש תעשיות שמשתמשות בפחמן חד חמצני וצריכות לנקוט אמצעי זהירות. המקורות לפחמן חד-חמצני הם פליטות מכלי רכב, מתנורי חימום ובישול, מתהליכים תעשייתיים, מעשן סיגריות ומשריפות יער.
סרטון: טיפול בהרעלת פחמן חד חמצני בב"ש [צילום: כב"ה]
כתבות רלוונטיות:
ביום חמישי בצהריים התקבלו קריאות במוקד 102 של כבאות והצלה לישראל על אזרחים שאינם חשים בטוב עם תחושת מחנק וצריבות ברחוב קק"ל בבאר שבע (בפיצריה) עם חשד לדליפה של חומר לא ידוע.
צוותי כיבוי והצלה מתחנת באר שבע יחד עם היחידה לחומרים מסוכנים של התחנה הוזנקו למקום האירוע וזיהו מספר נפגעים.
רשף אריאל רווח מכבאות והצלה על האירוע בפיצרייה: "מיד עם הגיענו למקום זיהינו מספר נפגעים כאשר חלקם בתוך הפיצרייה וחלקם בחוץ ובדרגות פציעה שונות. התחלנו בפעולות ניטור וכבר בשלבים הראשונים זיהינו דליפה של גז בתוך החנות וערכים גם מחוצה לה. חילקתי את הצוותים למספר משימות כאשר צוות אחד מבצע ניטור, צוות שני נכנס ממוגן עם ציוד ייעודי לחנות להגשת עזרה וצוות שלישי מבצע סגירה של מקור הפליטה. לאחר שסגרנו את מקור הגז לחנות ירדו הערכים וביצענו ניטור עד לירידה משמעותית של הערכים בתוך החנות ובסביבתה. יש לציין כי ניתנה הנחייה לפינוי כלל האזרחים מהמקום בכדי שלא יפגעו מהדליפה".
כוחות הכיבוי נכנסו לחנות לאחר שלבשו חליפות ומסיכות חומ"ס, הגישו עזרה לפצועים, סגרו את מקור הדליפה החשוד ופתחו פתחי איוורוור. במהלך החקירה בשטח התגלה כי מדובר בהרעלת CO (פחמן חד חמצני) שהינו גז ללא צבע וריח ולכן קשה מאוד להבחין או לחוש בו והוא קטלני ומסוכן.
לפי משרד הבריאות, פחמן חד-חמצני הוא מזהם אוויר גזי, חסר צבע, ריח וטעם. יש לו מספר שימושים בתעשיית המתכת, המזון והתעשייה הכימית, אך לרוב הוא נפלט לסביבה כתוצר לוואי מתהליכי שריפה לא שלמה. במצב של שריפה לא שלמה, הפחמן שבחומר הבעירה או בדלק לא מתחמצן לפחמן דו-חמצני אלא לפחמן חד-חמצני.
בסעיף 6 בחוק אוויר נקי נקבעו ערכי יעד לפחמן חד חמצני: 100,000 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לרבע שעה, 60,000 לחצי שעה, 30,000 לשעה, ו-10,000 לשמונה שעות. ערכי היעד הם ערכים שיש לשאוף אליהם אך לא חייבים לעמוד בהם לפי חוק. ערכי הסביבה לפחמן חד-חמצני, שמעליהם קיימת הפרה של החוק, הם 60,000 מק"ג/מ"ק לחצי שעה ו-10,000 לשמונה שעות. בארץ, ריכוזי הפחמן החד חמצני נמוכים בהרבה מערכים אלה.
חשיפה לריכוזים נמוכים של פחמן חד-חמצני גורמת לסחרחורות, לבחילות, לאיבוד ריכוז ולכאבי ראש. חשיפה לריכוזים גבוהים, העשויה להתרחש באזורים סגורים, עלולה לגרום להרעלה חריפה, שתוצאותיה הן אובדן הכרה ואף מוות כתוצאה מחנק, כפי שקרה בשבוע שעבר בבאר שבע.
משרד הבריאות ממליץ בין היתר לבצע ביקורת לציוד ולבדוק את תקינות הארובה, במקרה שנעשה שימוש בחומר בעירה.
פתרון נוסף הוא התקנת חיישן פחמן חד-חמצני, שאינו יקר, סדר גודל של 100 ש"ח. יש מדינות בעולם בהם הרגולציה מחייבת התקנת חיישני פחמן חד חמצני במקומות בהם דולקת אש (מלבד כיריים לבישול).
בישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה אינה דורשת התקנת חיישני פחמן חד חמצני. בשיחה שקיימנו עם דני קרוננברג, מהנדס, יועץ, מחבר ומתרגם ספרי מקצוע בתחום ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים". קרוננברג אמר כי הוא סבור שעל הרשות הארצית לכבאות והצלה להוסיף לדרישות רישוי העסקים שהם נותנים - גם התקנת חיישן פחמן חד חמצני במבנים שבהם יש מתקנים שבהם בוערת אש, למעט כיריים ביתיים לבישול. לדבריו מדובר בחיישן זול מאוד, שעשוי למנוע תאונות קטלניות, כמו זו שארעה.
---
מסמכים רלוונטיים: