ראש אגף רישוי כימיקלים במשרד להגנת הסביבה, רומי אבן דנן, הציגה לאחרונה בוועדת חומרים מסוכנים של התאחדות התעשיינים את התקדמות המשרד להגנת הסביבה בנוגע לגיבוש מדיניות ארוכת טווח לפסולת חומרים מסוכנים שאמורה להחליף את מדיניות הביניים לייצוא פסולת מסוכנת שעודכנה בדצמבר האחרון. המשרד צפוי לסיים את המלצותיו לגיבוש המדיניות החדשה עד סוף חודש מאי.

שוק הפסולת המסוכנת בישראל, בעל מאפיינים ייחודים:

• שוק קטן: כ 300,000 טון פסולת מסוכנת בשנה, כמות קטנה ביחס לשוק האירופאי או האמריקאי.
• "כלכלת אי": המדינות הסובבות את ישראל, איתם יש יחסים, לא מקיימות מדיניות פסולת מסוכנת מתקדמת כך ששוק הפסולת המסוכנת בישראל נאלץ לעבוד מול מדינות אירופה.

תפקיד המדיניות לאזן באופן אופטימאלי בין עמידה באמנות בינלאומיות, עידוד התחשבות בשיקולים סביבתיים והפחתת עלויות עבור התעשיין יצרן הפסולת ועבור המדינה.

עמידה באמנות בינלאומיות

ישראל חתומה על אמנת באזל שמטרתה צמצום השינוע של פסולת מסוכנת בין מדינות ובפרט למדינות מתפתחות, אלא אם אין טיפול לאותו סוג פסולת מסוכנת במדינת המקור (ישראל) או שהפסולת תמוחזר במדינת היעד ותשמש כחומר גלם. בנוסף, כחברה בארגון ה OECD גם ההנחיות של ארגון זה בתחום הפסולת המסוכנת חלות על ישראל. גם חלק מעקרונות הדירקטיבה האירופאית לפסולת מסוכנת צריכה להיות מיושמת בישראל על מנת לאפשר יצוא של פסולת מסוכנת לאירופה.

העדפת היררכיה הסביבתית

מבחינה סביבתית הטיפול המועדף לפסולת הוא מיחזור. בעדיפות שנייה נמצא תהליך ההשבה ליצירת אנרגיה ורק לאחר מכן שריפה וסילוק. מהשוואה שערך המשרד להגנת הסביבה לדרכי הטיפול בפסולת מסוכנת בין האיחוד האירופי לישראל, נמצא כי קיים פער לרעת ישראל, אותו מקווה המשרד להגנת הסביבה לצמצם. 

השוואת היררכיה סביבתית בטיפול בפסולת מסוכנת
בין ישראל לממוצע האיחוד האירופי

הפחתת עלויות, תחרות ושמירה על תשתית לאומית

גודל השוק הקטן בישראל יכול להצדיק מספר מצומצם של מתקני קצה, דבר שמשפיע על התחרות ועל המחירים. הדבר גורם גם לרגישות יתרה לשינויים, למשל במקרה שיצרן פסולת משמעותי אחד יצמצם את כמות הפסולת שהוא מייצר זה יכול לגרום לחוסר כדאיות וסגירה של מתקן קצה רלוונטי. מצד שני מתקן קצה שמושבת בגלל תקלה או שיפוץ (כמו שקרה לאקוסול ב 2014) מביא למחסור בפתרון קצה בישראל והגברת הייצוא במאות אחוזים.

ייצוא פסולת יכול להביא לחסכון בעלות ליצרן הפסולת הספציפי שמייצא. מצד שני הייצוא מגדיל את עלויות הטיפול של כל אחד מיצרני הפסולת הנותרים בארץ שנאלצים לחלוק בינהם את העלות של רווחיות מתקני הקצה. לדברי דנן, המשרד להגנ"ס מתכוון לבדוק באילו מקרים וסוגי פסולת הטיפול המקומי אכן יקר יותר באופן קבוע, דבר שיכול לאפשר היתרי ייצוא. מנגד, קיים חשש כי היתר ליצוא בגין עלות נמוכה וזמנית בחו"ל תגרום לסגירת מתקן טיפול בארץ ללא הצדקה. כל אלה ועוד משפיעים על סוגיית פיקוח המחירים שתישקל גם היא: האם שיטת פיקוח המחירים הנוכחית יעילה ונכונה? האם נכון לפקח רק היכן שלא קיימת תחרות? האם פיקוח לכשעצמו נחוץ?

בנוסף לשיקולים שצוינו לעיל, המשרד להגנת הסביבה ישקול שוב את נושא מעמד התשתית הלאומית של אקוסול, מתקן השריפה בנאות חובב. בין השאר: אילו טיפולים נחשבים תשתית לאומית ואילו נחשבים תשתית רגילה? איך ניתן לממן עלות עודפת של שירותי תשתית לאומית?

לוחות זמנים לפרסום מדיניות טיפול בפסולת מסוכנת החדשה

בתהליך שעשוי להסתיים בסוף חודש מאי 2015, המשרד ימליץ על החלופה המועדפת ויגבש תוכנית ליישום הפתרון הנבחר.

במקביל, המשרד להגנת הסביבה מעדכן את נושא אישורי המנהל לטיפול בפסולת מסוכנת - לחצו כאן למידע נוסף.

------

קישורים רלוונטיים:

1. מדיניות ביניים ייצוא פסולת מסוכנת - דצמבר 2014 – המשרד להגנ"ס [pdf]
2. ​​פורסמה מדיניות יצוא פסולת אורגנית מסוכנת – ידיעה מה- 9.12.2014 המסכמת את העדכון האחרון שנעשה במדיניות הביניים.
3. הסוף לאישורי מנהל לטיפול בפסולת מסוכנת? 31.3.2015
4. בקרוב: מדיניות מעודכנת למרחקי הפרדה מחומרים מסוכנים, 31.3.2015
5. פסולת מסוכנת - עמוד ראשי infospot

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: