9 חודשי הריון סוערים עברו מיום כניסתו של אבי גבאי לתפקיד השר להגנת הסביבה מטעם מפלגת כולנו. עתה, משהסתיימה תקופת ההיריון, גבאי והמנכ"ל מטעמו, ישראל דנציגר, מציגים את הבייבי שלהם - תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה לשנה הקרובה.

איזה תחום יעמוד בראש סדר העדיפויות ויזכה בתקציבים ותשומת לב ממקבלי ההחלטות? איזה תחומים לא מוזכרים בתוכנית העבודה, ויצטרכו אולי לחכות לשר הבא? ננסה להציג בפניכם את עיקרי התוכנית וכמובן לנתח אותה. נתחיל.

איך גבאי החליט במה לטפל?

גבאי דיבר לאחרונה בכנס סביבה 2050 והסביר כי לתפיסתו, תפקיד המנהל הוא למנות צוות, לטפל בתרבות ארגונית, לבחון את הקונספציות שהארגון נמצא בו ולקבוע סדר עדיפויות. הוא גם הוסיף כי יש חסרונות לכך שהוא לא מגיע מתחום איכות סביבה, אך מנגד זה מאפשר לו להסתכל על דברים בצורה מאוד קרה ולא רומנטית, והוא לא מחויב לאמירות או פעולות מלפני 10 שנים.

במקום הראשון: זיהום אוויר הורג

המנטרה שאנחנו שומעים מגבאי ודנציגר בחודשים האחרונים היא: "זיהום אוויר הורג". לכן, כך הם טוענים, הם בחרו לשים את נושא זיהום האוויר בראש סדר העדיפויות. גבאי הסביר בכנס סביבה 2050: "יש מספרים שונים לגבי מספר מקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר. הנמוך שבהם הוא 1,500. פי שלושה מכל מקרי המוות מתאונות דרכים ורצח. וזה עוד לפני הפגיעה באיכות חיים של מאות אלפים. זה הנושא המרכזי של המשרד להגנת הסביבה".

עיקרי התוכנית: התוכנית של המשרד להגנת הסביבה מדברת על שלוש נקודות עיקריות: צמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח של חברת חשמל, המשך החמרת הדרישות ממפעלים ויישום פתרונות יצירתיים שיביאו לצמצום או הסטה של פליטות לאוויר ממרכזי הערים הנובעים מתחבורה. הגז הטבעי גם מעסיק את גבאי כחלק מהנושא של הפחתת זיהום האוויר, היות והוא מהווה תחליף "נקי" ביחס לשימוש בפחם, סולר, מזוט ושאר דלקים פוסיליים הגורמים לזיהום האוויר.

מי המפסידים? באופן ישיר ובטווח הזמן הקצר התוכנית כנראה תפגע במפעלי תעשיה, חברת חשמל וציי הרכב הכבד. אך ענף ייצור החשמל וציי הרכב הכבד פועלים בשוק המקומי בלבד, נמצאים בחלקם בבעלות או תמיכה ממשלתית ובעלי ביקוש קשיח ולכן פשוט יגלגלו את העלות של הפחתת הפליטות ישירות עלינו, הצרכנים ומשלמי המיסים. מנגד, ההחמרה המוצדקת בדרישות לצמצום זיהום אוויר מתעשייה עלולה להיות מסמר נוסף בארון הקבורה של אותם מפעלי תעשיה המתחרים בשוק הבינלאומי ונושאים לבדם בעול הרגולציה, ללא תמיכה ממשלתית מאזנת.

במקום השני: שיקום קרקעות מזוהמות

כזכור, מפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון השקיעה את מירב הכוח הפוליטי שניתן לה בבחירות האחרונות בבניית "ארגז כלים" שיאפשר לה להתמודד עם מחירי הדיור הגבוהים. חלק מ"ארגז הכלים" הזה, היה המשרד להגנת הסביבה. בהתאם, אחד מהפרויקטים המרכזיים שגבאי מקדם יחד עם האוצר, הוא שיקום הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון, הנמצאות באזורי הביקוש ועליהן ניתן לבנות עשרות אלפי יחידות דיור.

כך, לפני מספר חודשים דיווחנו כי קבינט הדיור מינה את החברה הממשלתית המתמחה בטיפול בפסולת מסוכנת, החברה לשירותי איכות סביבה, הנמצאת תחת פיקוח של המשרד להגנת הסביבה, לזרוע הביצוע שלו לניהול פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות. בנוסף לכך, בעיית המימון לשיקום הקרקעות נפתרה באמצעות הסכם עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שתממן את הפרויקט על חשבון מכירת הקרקע בהמשך וקיזוז החלק היחסי מהתמורה שעתיד היה לקבל משרד הביטחון.

עיקרי התוכנית: החברה לשירותי איכות סביבה אמורה לנהל את הפרויקטים באמצעות קבלני משנה שייבחרו במכרזים והיא עצמה תמצא תחת פיקוח של ועדה בינמשרדית של משרדי ממשלה רלוונטית. פרויקטים ראשונים אמורים לצאת לדרך במהלך שנת 2016.

מי המפסידים? נראה כי במקרה זה אין מפסידים גדולים, להפך, מדובר ב win-win קלאסי. מי שיטפל בקרקעות המזוהמות ירוויח, הסביבה תרוויח, וגם הציבור ירוויח כשהפרויקטים יושלמו ויהיו דירות נוספות.

במקום השלישי: ענף הפסולת

ענף הפסולת מגלגל מיליארדי שקלים בשנה, כנראה הענף הגדול ביותר, בהיבט כלכלי, הנמצא תחת ניהול המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, מדובר בתחום בעל נראות ציבורית רחבה וקשר הדוק לרשויות המקומיות ולכן חשוב מאוד גם ברמה הפוליטית. מסיבות אלה ונוספות, גבאי ודנציגר החליטו "לצלול אל תוך הפסולת" ולנסות לפתור בעיות בתחום.

עיקרי התוכנית: תוכנית העבודה מדברת על: מדיניות חדשה לחלוקת כספי היטל ההטמנה של הרשויות המקומיות הנצברים בקרן לשמירת ניקיון, קידום מתקני קצה כפתרון מועדף להפרדת זרם הפסולת האורגנית ביתית (במקום הפרדה במקור), פיקוח מחירים על ענף הפסולת, הכנסת מתחרים לתאגיד המיחזור תמיר בתחום של פסולת אריזות ועוד.

מי המפסידים? רשויות וגורמים שקידמו והשקיעו בהפרדה במקור, חברות בתחום הפסולת עליהן יופעל פיקוח מחירים, תאגיד תמיר, רשויות בהן יש מיחזור כבר היום.

מה לא נכנס לתוכנית העבודה?

בתוכנית העבודה יש דגשים ונושאים נוספים שזוכים להתייחסות, אך בולטים בהיעדרם נושאים כגון יישום חוק פסולת אלקטרונית, ענף המשווע להסדרה של המשרד להגנת הסביבה, או הרפורמה בתחום הפסולת המסוכנת שהמשרד אמור היה לקדם וכעת לא ברור מה הסטטוס שלה. נושא נוסף שבולט בהעדרו הוא חוק רישוי סביבתי משולב שאמור היה להיות פרויקט הדגל של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לצמצום רגולציה ובירוקרטיה.

סיכום והתייחסות

אבי גבאי וישראל דנציגר יודעים היטב שמשך הקדנציה שלהם לא מובטח והם נחושים להשאיר חותם. לכן הם רצים בכל הכוח. מצב זה מעורר ביקורת שחוזרת ונשמעת מצד גורמים הנפגעים מהמדיניות שלהם והיא שההחלטות מתקבלות בפזיזות וללא היכרות ולימוד מספק של התחום. בנוסף, טוענים המבקרים, העובדה שכל שנה/שנתיים/שלוש מגיעים שר ומנכ"ל חדשים ומשנים את המדיניות, לא מאפשרת לתהליכים ארוכי טווח להתממש, גורמת לבזבוז משאבים ולהגברת חוסר הוודאות וחוסר האמון במנגנון הממשלתי.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי: "מאז כניסתי לתפקיד שם המשרד דגש על הפחתת סיכונים סביבתיים לאוכלוסייה בכלל וסיכונים מזיהום אוויר בפרט. העברת התכנית הלאומית למפרץ חיפה ב- 2015, גיוס תקציב ממשלתי ותחילת יישומה מהווה דוגמה ראשונה להתמודדות מקיפה עם בעיות סביבתיות באזור הגיאוגרפי של המפרץ, ובכוונתנו להמשיך לפעול באופן שיטתי כדי להגן ככל הניתן על בריאותו של הציבור".

מנכ"ל המשרד, ישראל דנציגר: "היום יותר מתמיד ברור הקשר ההדוק בין איכות הסביבה ובין איכות החיים. מטרותיו של המשרד להגנת הסביבה נוגעות בחיי כלל הציבור בישראל. מחד אמון המשרד על השמירה על בריאותם ורווחתם של תושבי ישראל בנושאי סביבה, ומאידך אחראי המשרד על השמירה על משאבי הטבע והסביבה הטבעית. כל זאת, תוך שאיפה לשמירה ככל הניתן על חוסן ויעילות כלכלית של המשק ושל תושבי ישראל."​

-----

קישורים רלוונטיים

1. תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה 2016 [pdf]
2. המשרד להגנת הסביבה דורש מחברת חשמל לצמצם את השימוש בפחם, 20.12.2015
3. אבי גבאי: זיהום אוויר זה חיי אדם. נקודה. 10.01.2016
4. פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית, 01.12.2015
5. לא רק בסין | הסיפור המלא על הגבלת תנועת המשאיות בחיפה, 07.01.2016
6. מאחורי הקלעים של הסערה סביב זיהום האוויר בחיפה, 19.04.2015
7. זיהום אוויר | infospot

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: