הזדמנות עסקית או רגולציה מכבידה? מדיניות חדשה לטיפול בפסולת מסוכנת מייצור חומצה זרחתית
בתהליך הייצור של חומצה זרחתית נוצרים מיליוני טון של פסולת מסוכנת בשנה לה אין פתרון בעולם ובישראל. המשרד להגנ"ס מפרסם מדיניות חדשה לטיפול בפסולת זו המהווה גם הזדמנות ליזמי קלינטק
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 17/9/2015

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מדיניות חדשה לטיפול בפסולת מסוכנת הנוצרת בתהליך הייצור של חומצה זרחתית [H3PO4] ודורשת לדבריו התייחסות מיוחדת. פרסום זה נעשה כחלק מהרפורמה במדיניות של פסולת מסוכנת בישראל אחריה אנחנו עוקבים בחודשים האחרונים.

לפסולת מסוכנת מייצור של חומצה זרחתית יש מעט פתרונות סביבתיים (שימוש חוזר ומיחזור) בשל רעילותה ולכן היא אמורה הייתה להישלח להטמנה באתר הפסולת הרעילה היחידי בישראל, של החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב. מאחר ופסולת החומצה הזרחתית מיוצרת בכמויות גדולות, מיליוני טון בשנה בישראל (וכ- 100 מיליון טון בעולם), היא אינה מתאימה לטיפול הרגיל בפסולת מסוכנת לרבות הטמנה ברמת חובב. לכן נכתבה המדיניות החדשה המבוססת על מדיניות אירופאית מקבילה.

עד היום, מכיוון שלא נמצא פתרון לפסולת מסוכנת זו, היא נערמה בחצרות. לדברי המשרד להגנ"ס, הבעיה עם פסולת ייצור חומצה זרחתית היא בעיה עולמית שטרם נמצא לה פתרון סביבתי, אך חשוב להסדיר את הטיפול המיטבי בפסולת זו על מנת למזער את השפעותיה הסביבתיות-בריאותיות.

למה משמשת חומצה זרחתית?

חומצה זרחתית מיוצרת על ידי תגובה כימית בין המינרל אפטיט[1] לחומצה חזקה, לרוב חומצה גופרתית. לחומצה זרחתית שימושים רבים, בין השאר בתעשיית חומרי הניקוי, הדישון והמזון (בין השאר נמצא בקוקה-קולה).

מאפייני פסולת מסוכנת מייצור חומצה זרחתית | פוספוגבס

לדברי המשרד להגנ"ס, עיקר הפסולת מתעשייה זו, הינה פסולת פוספוגבס (פוספט+גבס) המורכבת בעיקר מסידן וסולפט המהווים מעל 75% מהרכבה. הרכב סלע הפוספט ומאפייניו משפיעים באופן ישיר על הרכבה הכימי של הפסולת. פסולת הפוספוגבס הינו בעל pH חומצי התורם להגדלת מסיסותן של המתכות הכבדות הנמצאות גם הן בפסולת ומאפשר את הסעתן מהערמות אל הסביבה וזיהום הקרקע ומי התהום.

סלע הפוספט המשמש כחומר גלם לייצור החומצה הזרחתית מכיל ריכוזים גבוהים של חומרים רדיואקטיביים טבעיים הנשארים ברובם בפסולת הפוספוגבס. לכן ריכוז האורניום [U] בפוספוגבס הינו פי 10 מאשר בקרקע וריכוז הראדיום [Ra] הינו פי 60 מאשר בקרקע. בשל רמת הקרינה של הפוספוגבס היא נחשבת לפסולת רדיואקטיבית לפי תקנות חומרים מסוכנים )סילוק פסולת רדיואקטיבית) התשס"ב -2002 אך בשל אקטיביות נמוכה אין הצדקה לסילוקה לאתר לסילוק פסולת רדיואקטיבית.

מדיניות לטיפול בפסולת מייצור חומצה זרחתית

לדברי המשרד להגנת הסביבה, טיוטת המדיניות לטיפול בפסולת מייצור חומצה זרחתית הופצה בעבר למפעלים המייצרים חומצה זרחתית (בעיקר רותם אמפרט וחיפה כימיקלים) ופורסמה להערות הציבור. המסמך עודכן בעקבות הערות וכעת פורסם בגרסתו הסופית.

תמצית מסמך המדיניות לטיפול בפסולת מייצור חומצה זרחתית:

  1. הטמנה באתרים יעודיים: פסולת "פוספוגבס" תוטמן באתרי הטמנה ייעודיים בהתאם למקובל במדינות ה – OECD  או תועבר לשימושים אחרים בכפוף לאישור מנהל. אתרי הטמנה ייעודיים אלה, יוקמו תוך 3 שנים מיום פרסום המדיניות.
  2. הפחתה במקור בהתאם לדרישות BAT: תידרש שיפור הניצולת הכוללת של תהליך ייצור החומצה הזרחתית בהתאם ל-BAT המתאים במסמכי ה- BREF בדירקטיבה האירופאית עבור מפעלים לייצור חומצה זרחתית.
  3. היטל הטמנה: ייבחן חיוב המפעלים בהיטל הטמנה בהתאם לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993.

-------

קישורים רלוונטיים

  1. חומצה זרחתית, ויקיפדיה [עברית]
  2. מסמך מדיניות לטיפול בפסולת השוטפת ממפעלי ייצור חומצה זרחתית, המשרד להגנ"ס [pdf]
  3. פסולת מסוכנת | infospot

[1] המינרל אפטיט [Ca5(PO4)3(F,Cl,OH)] מצוי בארץ בסלעי אילת ובסלעי הפוספט של הנגב הצפוני


חברות לטיפול בפסולת מסוכנת:

תגיות: חומצה זרחתית , פסולת מסוכנת , פוספוגבס ,