ביום חמישי האחרון, 28.05.2015, התקיימה ישיבה סגורה מסכמת בנוכחות בעלי העניין השונים, בהם הציג צוות העבודה של המשרד להגנת הסביבה את המסקנות הסופיות שלו ואת תוכנית העבודה ליישום הרפורמה בתחום הפסולת המסוכנת. כתבה זו מסתמכת על המידע שהוצג בישיבה אך עוסק רק בחלקו. לכן, לפני שנמשיך, להלן תמצית תוכנית העבודה הכללית ליישום הרפורמה שהוצגה בחמישי:
כתבה שנייה בסדרה: כפי שהצגנו בידיעה בשבוע שעבר, המטרה הראשית של המדיניות החדשה היא צמצום הפער בין שיעורי המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת בישראל לשיעורים הממוצעים במדינות אירופה. אך הכתבה הקרובה תעסוק במטרה נוספת של המדיניות החדשה לפסולת מסוכנת והיא הסדרת נושא התשתית הלאומית, הקיימת כיום תחת פעילות החברה לשירותי איכותי סביבה. הפרטים לפניכם.
בשנת 1990 הקימה המדינה את "החברה לשירותי איכות הסביבה" שהינה חברה ממשלתית, כתשתית לאומית לטיפול בפסולת מסוכנת היות ולא היו מתקנים דומים בישראל. בנוסף המדינה גיבתה את החברה בחקיקה שאומרת כי: "בעל מפעל יסלק כל פסולת [מסוכנת]... למפעל לניטרול וטיפול בפסולות תעשייתיות ופסולות חומרים מסוכנים שברמת חובב". מספר שנים לאחר מכן הוקמה המשרפה היחידה בישראל לפסולת מסוכנת, אקוסול, המנוהלת על ידי חברה פרטית, אך מתפקדת כקבלן ביצוע של החברה לשירותי איכות סביבה ומוגבלת לקליטת פסולת מסוכנת מלקוחה אחת בלבד – החברה לשירותי איכ"ס.
עם השנים נוספו שחקנים לשוק המטפלים בפסולת מסוכנת אך העדיפות לחברה לשירותי איכות הסביבה נותרה בעינה. עד היום, כל יצרן פסולת מסוכנת שרצה לטפל בפסולת במתקן אחר, שאינו בחברה לשירותי איכ"ס, נדרש לקבל אישור מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור כל משלוח פסולת שכזו (אישור מנהל).
בעקבות כך מוחים כיום יצרני הפסולת ומתקני הטיפול האחרים (כולל יצוא), המבקשים לבטל את העדיפות לחברה ולפתוח את השוק לתחרות חופשית. מנגד טוענים החברה והמשרד להגנת הסביבה כי חלק מפעילות החברה - הוא בגדר תשתית לאומית ויש לשמור עליו מסיבות בטחוניות וכלכליות וכן כי היא עומדת בפיקוח מחמיר יותר מאשר השחקנים האחרים.
בתוך כך, בשנת 2014 הושבתה המשרפה של אקוסול לצורך שידרוג למשך 60 יום, בהתאם לתכנון המקורי. יצרני פסולת רבים פנו במהלך ההשבתה למתחרים, באישור המשרד להגנ"ס, ולא חזרו בסיום השדרוג. בעקבות כך אקוסול והחברה לשירותי איכות סביבה, סיימו את 2014 בהפסד, כשהחברה לשירות איכ"ס מפסידה כ- 30 מיליון ₪. ההפסד, האיץ את המשרד להגנ"ס לגבש במהירות מדיניות ארוכת טווח שתסדיר את הנושא, שהרי החברה לשירותי איכ"ס היא חברה ממשלתית. צוות הבדיקה של המשרד להגנ"ס, טוען כי המשבר הינו כלכלי בלבד ולא תפעולי-סביבתי הנובע מעלות טיפול מקומי גבוהה ביחס לאלטרנטיבת הייצוא עבור חלק מסוגי הפסולת, סירבול בירוקרטי והעמדת התשתית הלאומית בסכנה.
צוות העבודה של המשרד להגנת הסביבה לעניין מדיניות פסולת מסוכנת, מצביע על מספר כשלים. כשל ראשון הוא שיצרני פסולת ספורים מממנים את התשתית הלאומית עבור כלל יצרני הפסולת. כך יוצא שכל אישור להעברת פסולת למתקן אחר או לייצוא פוגע בשאר יצרני הפסולת שנותרו לעבוד עם החברה לשירותי איכ"ס.
בעיה נוספת שעלתה נוגעת לאי ההפרדה בין שירותי תשתית לאומית לשירותים התחרותיים של הטיפול בפסולת המסוכנת אותם מציעה החברה. חוסר ההפרדה הנ"ל מקשה על קיום תחרות חופשית בין החברה לשירותי איכות הסביבה למתקנים אחרים בתחום הטיפול בפסולת.
בעיית הפיקוח עלתה גם היא, כיום קיים פיקוח מחמיר יותר על החברה לשירותי איכות הסביבה ואקוסול, מאשר על שאר מתקני הטיפול בפסולת מסוכנת.
סוגיה נוספת שצוות העבודה של המשרד ניסתה לענות עליה הייתה האם קיימת כדאיות כלכלית להפעלת משרפת פסולת מסוכנת בישראל. המלצות הצוות הראו כי קיימת כדאיות כלכלית, ולפיכך עולה השאלה מדוע יש לממן את המשרפה כתשתית לאומית אם יש לה בסיס לרווחיות כלכלית?
המשרד להגנ"ס מציג מספר כלים לפתרון הבעיות. כלי ראשון הוא היטל על כלל יצרני הפסולת המסוכנת, כולל המייצאים והמטפלים במתקנים אחרים מלבד רמת חובב. היטל זה עתיד לממן את התשתית הלאומית באופן שוויוני ויאפשר להפריד את שירותי התשתית הלאומית משירותי הטיפול בפסולת. ינתנו הנחות או פטור מהיטל עבור טיפולים שממחזרים/משיבים את הפסולת המסוכנת על מנת לעודד פתרונות אלה.
הפרדת התשתית הלאומית ומציאת מקורות מימון הולמים לכך (ההיטל), תאפשר למשרד להגנ"ס לפתוח את השוק לתחרות בין מתקני הטיפול בפסולת מסוכנת בישראל ובהמשך גם בחו"ל. כחלק מההפרדה הנ"ל, מוצע כי אקוסול תחבור לשירותי הטיפול של החברה ותיווצר חברה חדשה, עסקית, תחרותית, שתתחרה בשוק החופשי, ללא הגיבנת של התשתית הלאומית. במקביל, החברה לשירותי איכות סביבה תישאר כחברה ממשלתית ותספק אך ורק את שירותי התשתית הלאומית, תחת תעריף מפוקח ורמת שירות נדרשת אשר ימומנו באמצעות ההיטל שיחול על כלל יצרני הפסולת המסוכנת. הדבר גם יקל על מתן דרישות פיקוח אחידות לכלל המטפלים בפסולת מסוכנת לעומת דרישות שונות לשירותי התשתית הלאומית.
צוות העבודה של המשרד להגנת הסביבה סבור כי יישום ההמלצות תביא ל:
תגובת החברה לשירותי איכות סביבה: נשיאת החברה לשירותי איכות הסביבה בעלויות "המוצר הציבורי", הוא חובת קליטת כל כמות של פסולת והחזקת האמצעים לטיפול בכל כמות של פסולת (תחת מחירון טיפולים אשר לא עודכן על ידי הרגולטור משנת 2011), לצד תמורות נוספות בשוק הפסולת המסוכנת ובמדיניות הטיפול, הינם הגורמים המרכזיים שהובילו להפסדי החברה בשנה האחרונה. אי לכך, החברה הציעה למשרד הגנת הסביבה ולהתאחדות התעשיינים מספר פעמים לפתוח את השוק לתחרות ולהוריד את חובת קליטת הפסולת מהחברה. עם זאת, לאור האכיפה הקיימת בשוק כיום, לא ניתן לקיים תחרות חופשית ולא ניתן להבטיח את יישום המדיניות המוצעת, משום שהתוצאה הישירה תהיה פגיעה באיכות הסביבה.
תגובת משרפת אקוסול ישראל: התראה על מועדי ההדממה נמסרה ללקוחות החברה לשירותי איכות הסביבה 3 חודשים לפני עיתוי ההדממה. היערכות החברה לשירותי איכות הסביבה ואקוסול לתקופת ההדממה, הבטיחה ללקוחות רמת שרות שאינה נופלת מרמתה הרגילה, ללא כל מגבלה על קליטת פסולות בתקופה זאת.
-------
הכתבה הקודמת: יצרן פסולת מסוכנת? היטל כספי חדש צפוי בקרוב עוסקת בדרכים למימוש המטרה העיקרית של המדיניות החדשה, השוואת שיעור המיחזור של פסולת מסוכנת בישראל לאירופה.
בכתבה הבאה נסקר את הנושא של ייצוא פסולת מסוכנת.
--------
קישורים רלוונטיים:
חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: