לפני שבועיים התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוק האריזות, בו הציגו מנכ"ל המשרד להגנ"ס ישראל דנציגר וסמנכ"ל שלטון מקומי, גיא סמט את משנתם לתחום זה. גורמים נוספים לקחו חלק בדיון ואנחנו כמובן היינו שם בשביל להביא לכם את עיקרי הדברים.

ישראל דנציגר פתח את הדיון עם אמירה לפיה חוק האריזות מיושם בהצלחה אך יש עוד הרבה מה לשפר. הוא גם ציין כי חוק האריזות הוא המפתח להגדלת שיעור המיחזור וההשבה בישראל ולכן הוא מציב אותו בראש סדר העדיפויות בתחום המיחזור.

יעדי מיחזור פסולת אריזות יוגדלו

לדברי ישראל דצינגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, כיום, כ- 40% מהאריזות בישראל ממוחזרות במסגרת חוק האריזות, 300,000 מתוך 750,000 טון אריזות שנכנסות לשוק מדי שנה. כמות זו מספיקה לתאגיד המיחזור המוכר, תמיר, לעמוד ביעדי המיחזור שלו הנגזרים ממשקל האריזות שהיבואנים והיצרנים שהתקשרו עמו הכניסו לשוק באותה שנה. באיחוד האירופאי, שיעור המיחזור עומד על 60%.

דצינגר הצהיר כי במהלך 2016, המשרד להגנ"ס יגדיל את יעדי המיחזור.

האכיפה על יצרנים ויבואנים תוגבר

נכון לחודש מאי 2016, 981 יבואנים ויצרנים של אריזות ומוצרים ארוזים התקשרו עם תמיר ומשלמים את חלקם בדמי הטיפול. אלא שדצינגר הסביר כי מספר זה מייצג רק כ- 40% מכלל היבואנים והיצרנים האמורים להתקשר על פי החוק. מצב זה גורם למספר בעיות שהוצגו בין השאר על ידי עו"ד אסף רוזנבלום, ראש המחלקה המשפטית באדם טבע ודין: "הבעיה העיקרית היא שחצי מהיצרנים ויבואנים לא חתמו עם תמיר. חצי מהכסף שאמור לשמש לפיתוח תשתיות ומיחזור לא נמצא. בגלל חוסר אכיפה. מנכ"ל המשרד להגנ"ס מדבר על רמת השירות והעלאת יעדי מיחזור. אבל המפתח טמון בהגדלת כמות הכסף שנכנסת. יעדי המיחזור יעלו ככל שיותר יבואנים ויצרנים יתקשרו. בנוסף, אם עוד יבואנים ויצרנים יתקשרו עם תמיר, הם יהיו חייבים לאסוף עוד מהמגזר הביתי כי הם כבר ממצים את המגזר המסחרי. זה המפתח להצלחה של חוק האריזות".

על מנת לצמצם את הבעיות הנ"ל, דנציגר הצהיר כי אין סיבה לא להגיע ל 80% יבואנים ויצרנים שחתומים ומקיימים את החוק ובהתאם נקבעו יעדי אכיפה לשנת 2016. גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס האחראי גם על תחום פסולת האריזות, אמר כי האכיפה כנגד יבואנים ויצרנים שטרם התקשרו עם גוף מוכר היא נושא מהותי שצריך לקדם וכי לשם כך הם מנסים להגדיל את כוח האדם של אגף האריזות.

תחרות בתחום האריזות

נושא התחרות בתחום פסולת אריזות נמצא בכותרות מיום כניסתו של החוק לתוקף. רק תאגיד מיחזור אחד, תמיר, קיבל עד היום את אישור המשרד להגנ"ס לפעול, למרות שהחוק מתיר למשרד לאשר גופים נוספים.

כבר לפני 9 חודשים, הצהיר השר היוצא להגנ"ס, אבי גבאי, כי הוא מעוניין לייצר תחרות בענף פסולת האריזות ולאשר גופים מוכרים נוספים. אלא שלמרות הצהרות חוזרות בנושא זה, לא חלה התקדמות. כיום יש בקשות של 2 חברות הנמצאות בתהליך קבלת אישור מהמשרד להגנ"ס. חברת "תאגיד האריזות אמיר גלובל גרין" המנסה לקבל אישור מאז דצמבר 2013 וחברת "המסלול הירוק מיחזור" שנמצאת בתהליך מאוקטובר 2014.

בדיון בכנסת, הסביר דנציגר כי השוק המונופוליסטי הקיים, בו פועל רק תאגיד מיחזור אחד, גורר רמת שירות לא טובה לרשויות המקומיות, והוסיף: "אנחנו מתקשים להכניס שחקנים נוספים בגלל שהחוק מחייב שיהיו נקיים מאינטרסים בפינוי פסולת, אנו בוחנים איך לעשות זאת ויכול להיות שזה ידרוש תיקון חקיקה"

דנציגר גם סיפר על פתרון חדש שהמשרד בוחן לנושא התחרות. לדבריו נבחנת אפשרות להפריד בין משימת הגוף המוכר לשמש כמסלקה שגובה כסף מהיבואנים והיצרנים ומעבירה לרשויות, לבין המשימה שלו כגוף שעובד מול קבלני האיסוף והמיחזור. דנציגר הסביר כי כך תיווצר מסלקה אחת והרבה קבלני איסוף שמתחרים בינהם, אך כי מדובר בשינוי מהותי שידרוש תהליך שינוי חקיקה.

סיום תקופת ההכרה בתמיר

ב- 30.11.2016, מסתיימת תקופה ההכרה בת 5 השנים של המשרד להגנת הסביבה בתמיר כגוף מוכר למיחזור אריזות. בדיון בכנסת, ציין גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, כי בקשה מחודשת של תמיר כבר הוגשה לאישור המשרד להגנ"ס וכי הם מתכוונים לשבת יחד עם השלטון המקומי ועם תמיר על מנת לגבש הבנות שישדרגו את רמת השירות שתמיר נותנת לרשויות המקומיות.

מה אומרים היבואנים והיצרנים?

ערן בושארי, מנכ"ל חברת "ערנות", ציין כי הם מלווים כ – 70 יבואנים ויצרנים המקיימים את חוק האריזות. לדבריו, העלות הנסתרת והמשמעותית היא המורכבות של יישום החוק ולאו דווקא דמי הטיפול. מנגנון החישוב והדיווח המסורבל לפיו נדרשים היצרנים והיבואנים לדווח משית עלויות כוח אדם, מערכות מידע וביקורת רו"ח חיצוני שבאות בנוסף לדמי הטיפול אותם משלמים לתמיר. לדבריו, במקרים רבים עלות ביקורת רו"ח לדיווח השנתי של חוק האריזות גבוהה באופן משמעותי מעלות דמי הטיפול שמשולמים לתמיר.

נושא נוסף שבושארי שם עליו את האצבע היה המחסור בידע. לדבריו יבואנים ויצרנים שטרם החלו ביישום החוק, יודעים שהם הולכים לשלם דמי טיפול ויודעים שהיישום מורכב – אך אין להם מידע מספק בנוגע לאופן היישום. בושארי מסביר כי על מנת לטפל בבעיה זו, הם החלו בחודשים האחרונים לערוך כנסים להנגשת המידע ליבואנים.

--------

קישורים רלוונטיים:

1. ריבוי גופים בחוק האריזות? מחלוקת בין אבי גבאי לדרג המקצועי, 18.1.2016
2. טיפים ליישום חוק האריזות, 23.02.2016
3. ראש אגף אריזות במשרד להגנ"ס מסיימת את תפקידה, 06.04.2016
4. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 5.07.2015
5. האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם פראיירים, 28.06.2015
6. פסולת אריזות | infospot

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: