לפני כשבועיים התקיים יום עיון בנושא חידוש תנאי היתר רעלים להחזקת אמוניה במערכות קירור ביוזמת אגף סביבה בטיחות ובריאות בהתאחדות התעשיינים. רס"ן יוליה גזיק, מאגף חומרים מסוכנים בפיקוד העורף, בין הדוברים ביום העיון, הסבירה על דרישות הפיקוד בכלל ועל הדרישות בתחום חומרים מסוכנים ואמוניה בפרט.
פיקוד העורף אחראי על התמודדות עם סיכוני חומרים מסוכנים בזמן מלחמה מתוקף חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ובו פרק על חומרים מסוכנים, לפיו פיקוד העורף רשאי לקבוע מהו חומר מסוכן, ע"פ סוג החומר, כמויות ועוד. קיים שוני בהגדרת חומר מסוכן בין פיקוד העורף ובין המשרד להגנ"ס כך שייתכן כי מפעל שעל פי המשרד להגנ"ס מהווה סיכון בשגרה, אינו משמעותי בזמן מלחמה ולכן עומד בדרישות פיקוד העורף ולהפך. לצד הדרישות מפיקוד העורף ומהמשרד להגנ"ס ישנם תנאים נוספים מכיבוי אש, אך רס"ן גזיק מודה כי לא תמיד יש תיאום בין המשרדים השונים.
בתקנות ההתגוננות האזרחית (חמרים מסוכנים), התשנ"ב-1991, מפורט אופן מסירת הפרטים על חומרים מסוכנים במפעל לפיקוד העורף (פרק ב'): סוג חומר, אריזה, כמות מקסימלית, שינוע ועוד. יש לדווח על הכמות המדוייקת של החומ"ס. בשונה מהדיווח למשרד להגנ"ס בו מדווחים על הכמות המקסימלית התאורטית, לפיקוד יש לדווח כמות בפועל.

קירבת מבני אוכלוסייה אזרחית למפעל בו מוחזקים חומרים מסוכנים משפיעה רבות על דרישות פיקוד העורף. כיצד מתמודדים עם מקרה בו קם מבנה אזרחי חדש בסמוך למפעל קיים המחזיק חומ"ס? – רס"ן גזיק ממליצה למפעלים מחזיקי חומ"ס להיות ערים לשינויים ולוועדות התכנון המקומיות על מנת לא להיות מופתעים יום אחד עם דרישות מחמירות להחזקת חומרים מסוכנים.
פיקוד העורף יוצא מנקודת הנחה שבמוקדם או מאוחר, מתקנים אזרחיים יקומו בקרבת מפעלים חדשים וישנים. לכן, הוא מחמיר בדרישות למפעלים חדשים, גם אם אין בקרבתם מתקנים אזרחיים בעת ההקמה. למשל, עסק חדש מחויב למגן מיכל אמוניה בבונקר, ללא תלות בקרבת אוכלוסייה. לעומת זאת, בחלק מהמקרים, עסק קיים רשאי להשאיר את מיכל האמוניה באותו אמצעי אחסון, אפילו במקרה בו המפעל סמוך למתקנים אזרחיים.
------
קישורים רלוונטיים: