כתבה ראשונה בסדרה: כפי שדיווחנו מספר פעמים, המשרד להגנת הסביבה שוקד על גיבוש מדיניות ארוכת טווח בתחום פסולת מסוכנת. לאחרונה, בין השאר בעקבות המשבר שהיה באקוסול במהלך שנת 2014, הטיפול בנושא הואץ. כעת, נחשפות ההמלצות של צוות העבודה של המשרד להגנת הסביבה לעדכון המדיניות, את חלקן הוא כבר החל ליישם בעקיפין (אישור מנהל רוחבי למתקני טיפול, הרחבת הפטור מאישור מנהל ליצרנים קטנים עד 50 טון) והשאר ממתינות כנראה לאישור גורמים בכירים יותר במשרד.
בידיעה שלפניכם, נסקור את המטרה העיקרית של המדיניות החדשה המוצעת ע"י צוות העבודה של המשרד להגנת הסביבה והיא צמצום הפער בין שיעורי המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת בישראל לשיעורים הממוצעים במדינות אירופה. בידיעות הבאות, נסקור את המטרות הנוספות, בהן הסדרת התשתית הלאומית הנדרשת ( כולל החברה לשירותי איכות סביבה ואקוסול), הסדרת יצוא פסולת מסוכנת, הסדרת הפיקוח הכלכלי על השוק (פיקוח מחירים, מונופולים וכו') ועוד.
כאמור, נושא ההשבה לאנרגיה והמיחזור הינן המטרה הראשית של המדיניות הצפויה. אחת הסיבות לחשיבות הנושא, היא אמנת באזל עליה ישראל חתומה, המחייבת טיפול בפסולת על-פי היררכיה סביבתית: ההעדפה הראשונה היא מניעה והפחתה במקור, לאחר מכן שימוש חוזר, מיחזור, השבה לאנרגיה, שריפה (עם פוטנציאל להשבת אנרגיה) ולבסוף סילוק. מהממצאים שמציג המשרד להגנ"ס עולה כי יש פער של כ – 13% בין כמות הפסולת המסוכנת המושבת או ממוחזרת בישראל, לבין אירופה.
המספרים של שיעור סוג הטיפול בפסולת בישראל ביחס לאירופה
* מקור הנתונים: המשרד להגנת הסביבה. ניתן ללחוץ על הטבלה להגדלה
הפתרונות לצמצום הפערים בין ישראל לאירופה, כוללים, בראש ובראשונה, שיפור ההגדרות הקיימות ל"מיחזור", "השבה", ו"סילוק" ובהתאם טיוב הקריטריונים לסיווג מתקני הטיפול בפסולת מסוכנת. לטענת המשרד, ייתכן כי אחת הסיבות לשיעורי המיחזור וההשבה הנמוכים של ישראל לעומת מדינות אירופה קשורה להגדרות של המדינות לתהליכי הטיפול בפסולת מסוכנת. לפחות באופן תאורטי, ההשוואה של ההגדרות והקריטריונים לאלה הנהוגים באירופה, יכולה לכשעצמה לצמצם את הפער ולפתור את הבעיה.
לאחר שתתבהר התמונה ה"אמיתית" ביחס לאירופה בעקבות עדכון ההגדרות והסיווגים, במידה ואכן יוותרו פערים, מוצע כי ייקבעו יעדי מיחזור והשבה לאומיים. פתרון נוסף הוא מתן עדיפות למיחזור והשבה על ידי קביעת היטל כספי על יצרני הפסולת ובמקביל מתן פטור מאותו היטל למתקני מיחזור והשבה. כספי ההיטל שישלמו יצרני פסולת שלא בחרו במיחזור או בהשבה, יופקדו בקרן סביבתית שמטרתה תהיה בין השאר, עידוד השקעות במחקר ופיתוח במתקני מיחזור והשבה.
הכתבה הבאה בסדרה: תשתית לאומית לטיפול בפסולת מסוכנת.
---
קישורים רלוונטיים:
חברות לניהול וטיפול בפסולת מסוכנת: