מדד ההשפעה הסביבתי מתפרסם, האם המשקיעים מתייחסים?
מדד ההשפעה הסביבתי מתפרסם זו השנה הרביעית. מה תוצאות הדירוג? האם משקיעים מתייחסים למדד? איזה מסקנות סביבתיות ניתן להסיק ממנו?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 27/10/2015

המשרד להגנת הסביבה מציג היום במקביל את שני הפרסומים הסביבתיים הגדולים של השנה:

  1. מדד ההשפעה הסביבתי לנתוני שנת 2014: דירוג של כ- 46 חברות הנסחרות בבורסה אשר חייבות בדיווח שנתי לפי חוק המפל"ס. הדירוג מתבצע בהתאם למידת הציות הסביבתית של החברות, וכן – החל משנה שעברה – ע"פ פוטנציאל המסוכנות שלהן לסביבה.
  2. המפל"ס – מרשם פליטות לסביבה (PRTR) לנתוני שנת 2014: כמות הפליטות לאוויר, הזרמת מזהמים לשפכים ולים והעברת פסולת של כ- 500 מפעלים.

ישראל דנציגר, המנכ"ל החדש של המשרד להגנ"ס התייחס לנושא: "נמשיך ונפעיל את כל האמצעים כנגד מזהמים כי ההגנה על בריאות התושבים ואיכות האוויר, היא המשימה המרכזית שלנו. התוכנית הממוקדת לצמצום הזיהום במפרץ חיפה תתרחב לאזורים נוספים תוך הנגשת כל המידע באופן מפורט ושקוף לאזרחי ישראל"

בידיעה שלפניכם נסקור את מדד ההשפעה הסביבתי. לסיקור של המפל"ס – לחץ כאן.

מדד השפעה סביבתי | תזכורת – מה זה בכלל?

לפני כארבע שנים, השיק המשרד להגנת הסביבה, דירוג סביבתי של חברות תעשייתיות הנסחרות בבורסה. מטרת המדד המוצהרת היא הנגשת מידע למשקיעים אודות פוטנציאל ההשפעה הסביבתי של החברות הנסחרות, שכתוצאה ממנו רווחיהן עלולים להיפגע. נדמה כי המשקיעים בישראל טרם אימצו את המדד ככלי משמעותי המשפיע על קבלת החלטות השקעה, כך שבינתיים, נראה שהמשרד להגנ"ס משתמש במדד בעיקר ככלי ציבורי מרתיע לדרבן חברות לשפר את ביצועיהן הסביבתיים.

אופן בחירת החברות המדורגות עבר כמה שינוים, עד שהתייצב בשנה שעברה, בה הוחלט כי ידורגו חברות ממשלתיות או חברות הנסחרות בבורסה אשר חייבות בדיווח מפל"ס שנתי. קריטריון זה העביר השנה 46 חברות, שברובן המוחלט דורגו גם בשנה שעברה. חלק גדול מ- 46 החברות המדורגות, מורכבות מחברות בנות שמנוקדות כחלק מהדירוג של החברה האם, כך שהדירוג מקיף יותר מ - 150 חברות, אך מכיוון שהחברות הבנות לא נסחרות בפני עצמן - הן אינן מוצגות בתוצאות הסופיות. למידע נוסף אודות החברות שהצטרפו רק השנה למדד ההשפעה הסביבתי.

בשנה שעברה הוחלט לשנות גם את אופן חישוב הניקוד כך שישקלל לא רק את מידת הציות הסביבתית של החברות, אלא גם את פוטנציאל המסוכנות שלהן לסביבה. כלומר, המדד מורכב כעת משני פרמטרים עיקריים: ההשפעה הסביבתית של החברה, הכוללת נתונים אובייקטיביים על פעילות המפעלים שבבעלות החברה (כמות פליטות, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל), התנהלות החברה מבחינת רמת הציות לחקיקה בתחום הגנת הסביבה ומידת ההטמעה של מערכות לניהול סביבתי, דיווח ושקיפות.

מדד השפעה סביבתי | תוצאות הדירוג

באופן דומה לשנה שעברה, מבין 46 החברות שדורגו, תעשיית האנרגיה, קרי חברות הדלק וחברת החשמל, מובילות את הדירוג – כלומר הן בעלות ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. התוצאות לפניכם [מקור, המשרד להגנ"ס]:


*לחץ להגדלה

האם ניתן להסיק מסקנות סביבתיות מהמדד?

בשנה שעברה הייתה ביקורת על כך שקשה להסיק מסקנות סביבתיות מהדירוג כי רבות מהחברות מורכבות ממספר חברות בנות. כך למשל חברת "פז" המדורגת ראשונה גם השנה כוללת גם את חברת-הבת "פז בית זיקוק אשדוד", גם את חברת-הבת "פז שמנים וכימיקלים" וגם מאות תחנות דלק, בעוד שההשפעה הסביבתית של תחנות הדלק שלה היא שגרמה לה להיות בראש הרשימה ולא שתי החברות האחרות אותן היא כוללת. סיבה נוספת בגינה קשה להסיק מסקנות סביבתיות מהמדד היא שקיימת חפיפה בחלק גדול מהפעילויות. "החברה לישראל" למשל כוללת את חברת "בז"ן" שפעילותה תרמה לחלק מהניקוד השלילי שלה ו"סייעה" לדרגה במקום ה – 5 מתוך  46 חברות. למרות זאת, חברת בז"ן זכתה להיות מדורגת גם בפני עצמה והיא ניצבת במקום ה - 10 ברשימה (גם כאן, בז"ן עצמה, המדורגת פעמיים, מורכבת מ – 4 חברות בנות שונות).

השנה, ניסו במשרד להגנת הסביבה להתגבר על מורכבות זו, באמצעות פרסום 2 דירוגי משנה משלימים:

  1. 20 המפעלים בעלי הדירוג השלילי הסביבתי הגבוה ביותר

בדירוג זה, המשרד להגנ"ס לקח את מפעלי הקצה המרכיבים את הדירוג של חברות האם – והציגו את התוצאות שלהם בנפרד, בלי חברות האם. על פי מדד זה, שני בתי הזיקוק הגדולים של ישראל, בז"ן, ופז אשדוד מובילים את הרשימה השלילית, כאשר נייר חדרה במקום השלישי. להלן הפירוט [מקור, המשרד להגנ"ס]:


* לחץ להגדלה

  1. מדד ההשפעה הסביבתי של תחנות הדלק

המשרד להגנת הסביבה מפרסם השנה לראשונה מדד השפעה סביבתי לחברות המפעילות תחנות דלק שיהווה כלי משלים למדד ההשפעה הסביבתי הרגיל. לדברי המשרד להגנת הסביבה המדד הסביבתי החדש מאפשר להשוות את הביצועים הסביבתיים של חברות המפעילות תחנות דלק תוך נטרול השפעת מספר תחנות דלק המופעלות על ידי החברה המפעילה. המדד המשלים אינו מהווה תחליף או שינוי למדד ההשפעה הסביבתי הרגיל.

התוצאות לפניכם [מקור, המשרד להגנ"ס]:


* לחץ להגדלה

האם משקיעים מתייחסים למדדי איכות סביבה?

המשרד להגנ"ס מביא דוגמא לשימוש של משקיעים במדד ההשפעה הסביבתי: "הנתונים המוצגים במדדים אלה מאפשרים למשקיעים להכניס את יחסן של החברות הנסחרות לסביבה, למערך השיקולים שלהם", מסביר אמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות מיטב דש. "היחס לסביבה – עד כמה החברה מזהמת ומפרה תקנות – עשוי להעיד על סיכונים פוטנציאליים ובכך להשפיע על אפשרויות הצמיחה שלה. לדוגמה, אם חברה נוטה לזהם את הסביבה במידה משמעותית – הדבר עשוי להעיד על תחום שבו היא תידרש להשקיע הון רב בעתיד. זו הסיבה ששילבתי את דו"ח מדד ההשפעה הסביבתי 2014 בדו"חות מחקר שהפצתי. אמנם בישראל אנחנו עוד בתחילת הדרך, אך אני משוכנע כי אם יתנו למשקיעים נתונים סביבתיים רלוונטיים – הם יכניסו אותם למערך השיקולים שלהם[1]"

לא צריך ללכת רחוק בשביל לחפש הוכחות להשפעה של נושאים סביבתיים על מניות של חברות. כולנו שמענו על המניה של פולקסווגן שאיבדה עשרות אחוזים מערכה בשל בעיות זיהום האוויר שהתגלו ברכביה בארה"ב.

מדד השפעה סביבתי | סיכום

למרות שמדד ההשפעה הסביבתי מפורסם זו השנה הרביעית, הוא עדיין סובל מחוסר יציבות מסוים. זו סה"כ השנה השנייה שהחברות מדורגות באותה שיטת ניקוד, כך שלא רלוונטי להשוות לשנים קודמות. נראה שייקח עוד זמן עד שהמדד אכן ימלא את ייעודו המקורי – כלי לקבלת החלטות בידי משקיעים - ולכן נראה שהמשרד מתמקד בו כיום בעיקר ככלי הרתעתי. מבנה הבעלות של החברות הנסחרות מקשה על הסקת מסקנות סביבתיות מהדירוג, לכן נראה שהמשרד מנסה למצוא דרכים להדגשת חלקן של החברות הבנות – ואת התוצאה אתם יכולים לראות בדירוגי המשנה שמתפרסמים בפעם הראשונה ותוצאותיהם מודגשות השנה ותופסות את כותרות העיתונות הכללית.

------

מסמכים רלוונטיים:

  1. בסיס נתונים | מדד ההשפעה הסביבתי לנתוני 2014, המשרד להגנ"ס [pdf]
  2. מצגת מדד השפעה סביבתי 2014, המשרד להגנ"ס [pdf]

קישורים רלוונטיים:

  1. פורסם המדד הסביבתי לנתוני 2013, 24.11.2014
  2. אילו חברות ידורגו במדד ההשפעה הסביבתי השנה? 7.7.2015
  3. חדש: מדד השפעה סביבתי לתחנות דלק, 20.10.2015