ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה למיגון מתקני חומרים מסוכנים מפני רעידות אדמה היו אמורות להיכנס לתוקף לפני 3 חודשים, אך פרסומם נדחה והם צפויות לראות אור במהלך אפריל 2016. מדוע הפרסום התעכב? איזה שינוים נעשו בטיוטת ההנחיות? ודגשים נוספים שחשוב להכיר נידונו ביום עיון בנושא טיפול ומיגון מתקני חומרים מסוכנים כנגד איומי רעידות אדמה שהתקיים לאחרונה בהתאחדות התעשיינים. להלן עיקרי הדברים.

שינויים צפויים בתקן הבנייה 413

במקביל לעבודה של המשרד להגנת הסביבה על ההנחיות החדשות למיגון מתקני חומרים מסוכנים, יש ניסיון להחיל את תקן הבנייה הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, גם על מתקני חומ"ס. מיכאל ואטנמכר, מרכז בכיר בהיערכות לחירום במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי לאחרונה התקיים דיון רב משתתפים במכון התקנים, בו הוסכם כי בעדכון הקרוב של תקן הבנייה הישראלי 413, תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה, שמתוכנן להתפרסם להערות הציבור בשבועות הקרובים, ימחק המשפט המחריג את מפעלי החומ"ס. המשמעות היא שתקן הבנייה 413 יחול על מתקני חומ"ס.

ואטנמכר הסביר שאמנם התקן לא מותאם באופן מיוחד למתקני חומ"ס, ונדרשות התאמות, אך ציין כי עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שהמהלך יעשה סדר בכך שהוא יוצר תקן כחול לבן אחיד החל גם על מפעלי חומ"ס.

מתי ייכנסו לתוקף ההנחיות למיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה?

כאמור, פרסום הנחיות המשרד להגנת הסביבה למיגון מתקני חומ"ס מתעכב. לדברי ואטנמכר מתקיימים דיונים עם הלשכה המשפטית וגורמים נוספים פנים-משרדיים הנדרשים לאישור ההנחיות. מר ואטנמכר הוסיף כי הוא מקווה שכל ההסתייגויות ייפתרו וכי ההוראות יפורסמו במהלך חודש אפריל.

על מי יחולו הדרישות למיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה?

כפי שכבר הצגנו בעבר, הדרישות החדשות עתידות לחול על מפעלים העומדים ב- 2 קריטריונים יחד:

1. סווסו: מפעלים המחזיקים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהכמות המופיע בעמודה 2 בנספח לדירקטיבת סווסו [ANNEX I – Part 2 - Named dangerous substances].
2. מרחקי הפרדה: מפעלים בחומרים מסוכנים מסוג ובכמות גדולה מהמצוין בנספח ב' למדיניות מרחקי הפרדה למקורות נייחים.

בעת חידוש היתר הרעלים, אותם מפעלים העומדים בשני הקריטריונים הנ"ל (סווסו + מרחקי הפרדה), יידרשו לבחון ולסווג את התהליכים המסוכנים בשטח המפעל – האם הם מהווים סיכון לאוכלוסייה (רצפטור ציבורי) בזמן רעידת אדמה. המשרד להגנת הסביבה מעריך כי 50 מפעלים עומדים בקריטריונים אלה.

רק במידה והמפעל מצא במהלך הסיווג, כי קיימים בשטחו תהליכים המסכנים רצפטורים ציבוריים בזמן רעידת אדמה, הוא יידרש לבצע סקר סיכוני רעידות אדמה וסקר הנדסי על מנת לקבוע האם נדרש טיפול נוסף במתקני החומ"ס המהווים סכנה.

להשלמת תהליך הסיווג, כולל שני הסקרים במידת הצורך, ניתנים למפעל 9 חודשים, בסיומם עליו להגיש תצהיר למשרד להגנת הסביבה.

מה נדרש ממפעל שמצא כי מתקניו מהווים סיכון ברעידת אדמה?

תכנון: לאחר תהליך הסיווג (הכולל סקר סיכוני ר"א + סקר סיסמי), אותם מפעלים בהם נמצאו מתקנים המסכנים רצפטורים ציבוריים, נדרשים להכין תכנית למניעת הסיכון, לרבות הפחתה או שינוי בחומרים המסוכנים, אמצעי הפחתה פסיביים או אקטיביים ברמת מהימנות של SIL2 לפחות ואמצעים הנדסיים. להשלמת התכנון ניתנים למפעל 18 חודשים בסיומו עליו להגיש תצהיר למשרד להגנת הסביבה.

ביצוע: לאחר הגשת התצהיר, ניתנים למפעל 30 חודשים על מנת להטמיע את התוכנית.

התהליך כולו מתמשך כ- 57 חודשים, מרגע קבלת הדרישות בעת חידוש היתר הרעלים, ועד סיום הפעולות למניעת הסיכון מהמתקנים בזמן רעידות אדמה.

מי יבדוק ויפקח על התהליך? | ביקורת עצמית

מיכאל הסביר כי המשרד להגנת הסביבה לא יבצע בדיקה מקצועית לכל סיווג, תכנון וביצוע של מפעל, אלא בדיקות מדגמיות בלבד. במקביל, המשרד יגדיר את דרישות הסף מבעלי המקצוע שיבצעו את הסיווג והתכנון. המשמעות היא שאין צורך להמתין לקבלת אישור מקצועי של המשרד להגנת הסביבה על השלבים השונים, אלא לוודא כי התקבל אישור על כך שהתצהיר שמוגש בסיום כל שלב, אכן הוגש ונקלט.

האם הדרישות יורחבו כך שיספקו הגנה גם ל"סביבה"?

לדברי מיכאל ואטנמכר, אחת הנקודות הנבחנות עתה, בניסוח הסופי של ההנחיות, היא האם להרחיב את בחינת הסיכון ומניעתו גם על ה"סביבה" ולא רק על בריאות הציבור. כדוגמא, מר ואטנמכר ציין את הדליפה בעברונה בה לא נשקפה סכנה גדולה לציבור, אך היא גרמה לנזק משמעותי לסביבה. כמובן שרעידת אדמה עלולה לגרום לאירועים סביבתיים חמורים בהרבה מעברונה, שיגרמו לזיהום קרקע, מקורות מים, אוויר ועוד.

פעולות המשרד להגנת הסביבה להקלה על התעשייה

במקביל לסיום הכנת מסמך ההנחיות הסופי למיגון מתקני חומ"ס, המשרד להגנת הסביבה מכין מדריך שיציג פתרונות גנריים לחיזוק ושיפור מתקני חומ"ס תחת עומסים סיסמיים. מדריך זה נועד להקל על המפעלים ואנשי המקצוע בתחום במציאת פתרונות הולמים וזולים.

כמו כן, במשרד להגנ"ס מנסים לזהות וליצור פתרונות גנריים לסוגי מתקנים שכיחים (למשל מתקני אמוניה במפעלי מזון). מיכאל ציין כי המשרד מתכנן לפרסם בשבועות הקרובים מכרז ליועץ הנדסי שיסייע למשרד בגיבוש הפתרונות הנ"ל.

בנוסף, המשרד להגנ"ס פועל בשיתוף עם התאחדות התעשיינים לאפשר הכנת סקר גיאולוגי משותף למפעלים הנמצאים באותו אזור גיאולוגי בכדי לחסוך עלויות לאותם מפעלים.

טיפים ועצות

מהנדס ירון אופיר M.Sc, ממשרד ירון אופיר מהנדסים בע"מ, המתמחים בתכנון פתרונות למניעת סיכונים מרעידות אדמה, ציין כי יש מגוון של פתרונות אלגנטיים וזולים היכולים לחסוך הרבה כאב ראש ובזבוז משאבים מיותר בעזרת תכנון מושכל. בנוסף, ירון ציין כי יש להיזהר מיישום של פתרונות מיגון מלחמתיים של פיקוד העורף מבלי לבדוק את החפיפה עם דרישות המיגון מרעידות אדמה, היות ומדובר בדרישות חופפות אותם יש לשקלל יחד בזמן התכנון על מנת למנוע עבודה כפולה, או אף הכבדה על השדרוג כנגד רעידת אדמה.

גם נציג המשרד להגנ"ס, מיכאל ואטנמכר ציין מספר דגשים והמלצות למפעלים:

לא לחכות: לא לחכות לקבלת הדרישות בהיתר רעלים. כדאי לבצע את הסיווג ובמידת הצורך את הסקר הסיסמי והסקר ההנדסי על מנת לדעת מה המצב. כך יש למפעל יותר זמן להיערכות.

תכנית רב שנתית: מפעלים גדולים יכולים להכין תכנית רב שנתית לטיפול בנושא, מבלי לחכות לדרישה מהמשרד ואז המשרד יכול גם לאשר, במידת הצורך, חריגה מלוחות הזמנים הקבועים. ואטנמכר ציין כי ישנם כבר 3 מפעלים שהמשרד להגנ"ס אישר להם תכנית כזאת.

תיעוד: ואטנמכר מדגיש כי חשוב לעדכן את המשרד להגנ"ס בכל צעד ולתעד את ההתכתבויות והאישורים שהמשרד נותן, למקרה שבעתיד הדרישות ישתנו.

--------

קישורים רלוונטיים

1. תכנון מקדים למיגון מתקן חומ"ס חדש יחסוך מאות אלפי ₪, 24.12.2015
2. מהכנסת: דרישות חדשות למיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה, 07.01.2016
3. הדרישות החדשות למיגון מפעלי חומ"ס מפני רעידות אדמה, 06.10.2015
4. טיוטת המדריך לטיפול מתקנים מחזיקי חומ"ס מפני רעידות אדמה – המשרד להגנת הסביבה, [pdf]
5. מיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה | infospot

​