מפת האינטרסים של שוק הטיפול בפסולת מסוכנת נחשפת
שחקני השוק חושפים את האינטרסים בעודם ממתינים למשרד להגנת הסביבה שיקבע את תנאי התחרות בין מתקני טיפול בישראל לבין יצואני פסולת מסוכנת ויכריע בעניין המעמד של החברה לשירותי איכות סביבה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 10/5/2015

כפי שדיווחנו לפני מספר שבועות, המשרד להגנת הסביבה מגבש בימים אלה מדיניות ארוכת טווח לפסולת חומרים מסוכנים, האמורה להחליף את מדיניות הביניים לייצוא פסולת מסוכנת שעודכנה רק בדצמבר האחרון. בינתיים שוק הפסולת המסוכנת בישראל סוער, ונוצרו מתחים בין שלושת סוגי השחקנים העיקריים: האתר הוותיק של החברה לשירותי איכות סביבה יחד עם מתקן השריפה אקוסול בנאות חובב, מתקני טיפול אחרים בפסולת מסוכנת בישראל ויצואנים של פסולת מסוכנת.

הרקע לשינוי במדיניות טיפול בפסולת מסוכנת

הצורך והרקע לשינויי המדיניות של טיפול בפסולת מסוכנת הם שינויים בשוק המטפלים בפסולת מסוכנת בישראל. מתקן השריפה אקוסול בנאות חובב, הוקם והתחיל לפעול בשנות ה- 90 כמענה של המדינה לטיפול בפסולת מסוכנת. היות ובאותה תקופה לא היו שחקנים רבים כמו היום (אלקון, טביב, עלה, דלק-סן, נשר וכו') החקיקה קבעה את אתר רמת חובב כברירת מחדל, ואכן מרבית הפסולת המסוכנת הגיעה במשך השנים לרמת חובב כאשר כל פתרון אחר לפסולת הצריך אישור מנהל של המשרד להגנת הסביבה עבור כל משלוח פסולת מסוכנת בנפרד. בתוך כך המחירים לטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב ואקוסול הינם, תחת פיקוח המדינה.

עם השנים, קמו שחקנים נוספים שמתעסקים בפסולת מסוכנת, אך כאמור כל משלוח פסולת אליהם דרש אישור מנהל של המשרד להגנת הסביבה. מנגד החברה לשירותי איכות סביבה טוענת כי הדרישות והפיקוח על המתקן בנאות חובב מחמירות מאשר על שאר השחקנים. בנוסף יצוא פסולת מסוכנת מישראל כפוף לעקרונות אמנת באזל המאפשרת ייצוא פסולת מסוכנת רק למדינות מפותחות ולמתקנים שמבצעים טיפול בעל ערך סביבתי גבוה מאשר במדינת המוצא (ישראל). לדוגמא, ניתן לשלוח פסולת מסוכנת למיחזור באירופה, במידה ואין לה פתרון של מיחזור בישראל.

ב - 2014, המשרפה של אקוסול הושבתה למספר חודשים לצורך שדרוג המתקן. במהלך תקופת ההשבתה שנמשכה מספר חודשים, רבים מיצרני הפסולת המסוכנת, המפעלים, שהיו רגילים לעבוד עם אקוסול, קיבלו את אישור המשרד להגנ"ס לעבוד עם השחקנים האחרים, בין אם בטיפול בישראל או יצוא לחו"ל. עם החזרה של אקוסול לפעילות לאחר מספר חודשים נוצרו מתחים בין השחקנים השונים, והבעיה הובאה לפתחו של המשרד להגנת הסביבה.

אם נוסיף לכך את המאפיינים הייחודיים של שוק הפסולת המסוכנת בישראל, קרי, כמות קטנה של פסולת, "כלכלת אי", והשאיפה לשמר בישראל תשתית לאומית לטיפול בפסולת מסוכנת - מתקבלת תמונה מורכבת.

פאנל סוער בהשתתפות המטפלים בפסולת מסוכנת בישראל

בפאנל מיוחד בהנחיית עו"ד עידית רייטר, ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' שהתקיים במסגרת מפגש בנושא חומרים מסוכנים של פורום מנהלי איכות סביבה ביוזמת חברת אביב AMCG, אורית נבו אסטרטגיה תקשורתית סביבתית והמכון לעסקים חברה וסביבה באוניברסיטת תל אביב, השתתפו שלושה נציגים מתחום הטיפול בפסולת מסוכנת בישראל, המייצגים אינטרסים שונים:

  1. יוסי זיו, מנכ"ל אקוסול, מתקן השריפה הפועל תחת החברה לשירותי איכות סביבה בנאות חובב.
  2. עומר לבנברג, מנהל איכות הסביבה של חברת טביב – בין השאר, יצואנית פסולת מסוכנת.
  3. לייזר בזדין, סמנכ"ל פיתוח עסקי של אלקון, מתקן לטיפול בשפכים תעשייתיים.

החברה לשירותי איכות סביבה מול שאר מתקני הטיפול בישראל

נציג חברת אלקון, העלה כצפוי טענות בדבר היתרון היחסי שמוקנה לחברת לשירותי איכות סביבה בגלל הדרישה מלקוחותיו לקבלת אישור מנהל מהמשרד להגנ"ס. לדבריו, במידה וחלק מפעילות החברה לשירותי איכות סביבה ואקוסול משמשת כתשתית לאומית, על המשרד להגנ"ס להפריד בין פעילות זו לבין שאר הפעילות ולאפשר תחרות הוגנת.

בהקשר זה ציין מנכ"ל אקוסול, יוסי זיו, כי אקוסול נמצאת תחת פיקוח קפדני, הכולל גם פיקוח על מחירי הטיפול, בעוד יתר השחקנים נהנים מחופש פעולה רחב יותר, ולכן קיום תחרות במתכונת הנוכחית אינה הוגנת. בנוסף, אקוסול והחברה לשירותי איכות סביבה מחויבות להחזיק תשתית בקיבולת פוטנציאלית לקליטת כל הפסולת המסוכנת המיוצרת בישראל, כ- 300 אלף טון בשנה, דבר המשית עלויות גבוהות על החברה, כאשר בפועל רק כשליש מהפסולת המסוכנת מגיעה אליהם כך שהם סופגים הפסדים כלכליים כבדים.

בעניין זה, המשרד להגנ"ס החל לפרסם בימים האחרונים אישורי מנהל רוחביים למתקני טיפול בפסולת מסוכנת בישראל, כך שלקוחותיהם, יצרני הפסולת, לא נדרשים יותר לקבל אישור מנהל ומנגד הם נדרשים לעמוד בפיקוח הדוק יותר.

טיפול בפסולת מסוכנת בישראל מול ייצוא פסולת מסוכנת

לטענת זיו, מדיניות הביניים הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה לייצוא פסולת מסוכנת עומדת בסתירה לאמנת באזל אליה מחויבת ישראל. לדבריו, הוכנסו למדיניות שיקולים כלכליים הנוגעים לעלויות הטיפול, דבר הסותר את אמנת באזל.

עומר לבנברג, נציג טביב, יצואנית פסולת מסוכנת, חלק על הטענה באומרו כי עלויות הטיפול במדינות אירופה נמוכות משמעותית, וכי הטיפול בפסולת נערך במתקנים מתקדמים מבחינה סביבתית. לדבריו, עלות טיפול גבוהה בישראל מקשה ליישם את הטיפול הנדרש.

בנוסף, לבנברג הביע חוסר שביעות רצון מהטפסים החדשים להיתרי ייצוא ואישורי מנהל של פסולת מסוכנת. לדבריו, מדובר בדרישות מידע בעייתיות וכי מתחילת 2015 ממתינות אצלם בחברה למעלה מ– 150 בקשות שטרם הספיקו לטפל בהם, דבר המעיד על מכשול בירוקרטי. היות ולא ניתן להחזיק פסולת מסוכנת יותר מחצי שנה, במידה והחברה (יחד עם יצרן הפסולת) לא מספיקים להשיג את כל המידע הנדרש למילוי הטפסים (בין השאר ממצאי אנליזה כימית לאותה פסולת), הפסולת תישלח לחברה לשירותי איכות סביבה בלית ברירה.

סוגיה נוספת רלוונטית לאיזון בין ייצוא לבין טיפול בישראל, היא סיווג הטיפול בפסולת המסוכנת [השבה/מיחזור/סילוק]. נציגי חברת אלקון ואקוסול הסבירו כי כיום, מרבית הפסולת המטופלת ברמת חובב ובמתקן אלקון מוגדרת על ידי המשרד להגנת הסביבה כסילוק [Disposal], הגדרה שיש לתת עליה את הדעת. זאת משום שלדבריהם לפי הדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת מסוכנת, כל מדינה רשאית לקבוע בעצמה את הסיווג שיינתן למתקן הטיפול, מבלי שיהיו קריטריונים בינלאומיים מקובלים. כך נכנסים שיקולים כלכליים אל תוך הגדרות סיווג הטיפול, דבר העלול לאפשר יצוא פסולת מסוכנת תוך כדי התאמה, למראית עין בלבד, עם עקרונות אמנת באזל.

יצרני פסולת מסוכנת קטנים

לבנברג ציין כי עודף הבירוקרטיה והעלויות הגבוהות בהם נתקלים יצרני הפסולת המסוכנת, הופכים למעמסה כבדה מדי עבור אלפי יצרני פסולת קטנים כגון מעבדות בבתי ספר או מעבדות מחקר ודוחקת את חלקם שלא לטפל בפסולת המסוכנת על פי חוק, אלא להשליכה למערכת הביוב העירונית הרגילה. דבר הגורם לנזק למערכת הביוב ומכוני הטיפול בשפכים כמו גם פגיעה באיכות מי הקולחים המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים.

בהקשר זה, המשרד להגנת הסביבה, פרסם בימים האחרונים מדיניות חדשה ליצרנים קטנים של פסולת מסוכנת.

מה צופן העתיד לשוק הפסולת המסוכנת בישראל?

כאמור, המשרד להגנת הסביבה, מצהיר כי הוא מבצע בכמה צעדים במקביל:

  1. בעבודה: גיבוש מדיניות ארוכת טווח לטיפול בפסולת מסוכנת
  2. פורסם: הקלות ליצרני פסולת מסוכנת קטנים.
  3. פורסם: אישורי מנהל רוחביים למתקני טיפול ובהתאם החמרת נהלי הפיקוח על מתקני הטיפול

---

קישורים רלוונטיים:

  1. הסוף לאישורי מנהל לטיפול בפסולת מסוכנת?  31.3.2015
  2. בקרוב: עדכון מדיניות פסולת חומרים מסוכנים, 31.3.2015
  3. החמרה בנהלים לסילוק ויצוא פסולת חומרים מסוכנים, 28.1.2015
  4. פסולת מסוכנת - עמוד ראשי infospot

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת:

תגיות: פסולת חומרים מסוכנים , אקוסול , אלקון , טביב , ייצוא פסולת חומרים מסוכנים ,