הרוחות סוערות בשוק הפסולת הביתית בשבועות האחרונים. בכנס "רשויות חוצות גבולות" שנערך לאחרונה קיבלנו הצצה נדירה לחלק מהאינטרסים והכוחות השונים הפועלים בשוק הפסולת הביתית המגלגל מאות מיליוני ₪ בשנה ומשפיע על כל אחד מאתנו באופן ישיר.

הרקע לסערה הנוכחית הוא מחלוקת על אופן קידום המיחזור של הפסולת האורגנית. הגורמים השונים מסכימים כי יש לקדם מיחזור של פסולת אורגנית ובכך לצמצם את הטמנת הפסולת במטמנות (גם אם מדובר בפתרון יקר יותר בטווח הקצר). הוויכוח הוא על אופן מימון וניהול המעבר משוק מטמין לשוק ממחזר ובחירת אופן הפרדת זרם הפסולת האורגנית (במקור או במתקני קצה).

הכתבה שלפניכם תעסוק באופן הפרדת זרם הפסולת האורגני ובשבוע הבא נדון בנושאים נוספים שעלו.

הפרדה במקור או מתקני קצה למיון פסולת אורגנית?

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שנכנס לתפקידו לפני כחצי שנה הצהיר לאחרונה כי הוא משנה את המדיניות כך שתהיה העדפה למתקני קצה על פני הפרדה במקור של זרם הפסולת האורגנית (פח חום). הצהרה זו הקימה עליו מתנגדים רבים מקרב הרשויות מקומיות, ארגוני הסביבה ואנשי המשרד להגנת הסביבה שעסקו בשנים האחרונות בקידום ההפרדה במקור.

בכנס, הציג מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, את עמדתו בעניין. לדבריו המשרד ימשיך לעודד ולתמרץ רשויות שמצליחות ליישם הפרדה במקור של פסולת אורגנית (פח חום). הוא הסביר כי: "ההתבטאויות של השר, אבי גבאי, ושלי נבעו מכך שראינו שהושקעו כספים רבים בעידוד ההפרדה במקור אך התוצאות לא היו בהתאם. לכן אנו חושבים שיש לשנות את המדיניות ולאפשר לכל הרשויות למחזר. זה שיש כאן כמה רשויות שמצליחות באופן מדהים, לא משקף את התמונה כולה". הוא ציין כי בתחילת השנה האזרחית הקרבה, יפורסם מודל חדש לפיו תקבע התמיכה הכספית של המשרד להגנ"ס בקידום המיחזור ברשויות. מודל זה יתבסס על תמרוץ בגין תוצאות ולא רק בגין פעולות.

מנגד, ראשי הרשויות שדיברו בכנס, המייצגים רשויות שמצליחות ליישם הפרדה במקור, הציגו את עמדתם. אלי אבוטבול, ראש מועצה מקומית זכרון יעקב, הזכיר כי מי שהוביל את חזון ההפרדה במקור בשנים עברו היו השרים הקודמים להגנת הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, וכי לא ייתכן שחזון שהוטמע בקרב התושבים ובחינוך בגני הילדים ובבתי ספר, יתהפך בין לילה בגלל חילופי שרים, כך שתושבים קוראים בעיתון כי העומד בראש המערכת לא מאמין בחזון זה.

לדברי אבוטבול, כל רשות יכולה להצליח בהפרדה במקור כל עוד ייתנו לה הזדמנות, זמן, תמיכה וכמובן נכונות של ראש הרשות והצוות שלו. הוא סיכם: "אסור להגיע למציאות שבה יש דור א' שהצליחו ודור ב' שלא נתנו להם צ'אנס להיכנס. החזון צריך להיות כלל ארצי. אי אפשר בפרק זמן של 3-4 שנים להצליח. כדי להטמיע תרבות חדשה לוקח זמן. יכול לקחת עשור שלם כדי להטמיע את החזון הזה בישוב".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין הוסיף כי השר הוא אמנם אחראי על המדיניות ומותר לו לסטות ממדיניות קודמיו בהתאם להשקפתו. אבל השאלה היא איך עושים זאת: "האם מותר לבטל חזון קיימות שלקח עשר שנים עד שהוא החל לחלחל ולהיטמע? האם בחצי שנה מספיקים לבצע את כל הבדיקות ולהיוועץ עם כל אנשי המקצוע הרלוונטיים ולבדוק את ההצלחות, הכישלונות והמגמות בחו"ל? גם אם כל שנתיים מתחלף שר, צריכים להישאר עם החזון".

עו"ד ברכה ציין גם כי הפתרון הטכנולוגי אינו תחליף להפרדה במקור: "במתקני המיון אין קסמים. ברגע שערבבת בבית את כל זרמי הפסולת, גם הטכנולוגיות הכי מתקדמות לא יצליחו להפריד את שני הזרמים באיכות טובה כמו הפרדה במקור".

מי רוצה לבטל את היטל ההטמנה? איך מחלקים את הכספים שהצטברו בקרן לשמירת ניקיון? מדוע כמעט ואין מתקני מיחזור לפסולת אורגנית בישראל? כל זאת ועוד בשבוע הבא...

הדברים נאמרו בכנס רשויות חוצות גבולות, שיזמו מועצה מקומית זכרון יעקב, השותפות לקיימות אזורית רמת הנדיב והמשרד להגנת הסביבה ובהפקת חברת הדוב הירוק - הסברה והפקה סביבתית

------

קישורים רלוונטיים:

1. פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית, 01.12.2015
2. הרשויות המקומיות עתרו לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, 09.11.2015
3. אבי גבאי: צריך לייצר תחרות בחוק האריזות, כך ש"תמיר" לא תהיה מונופול, 02.11.2015
4. פסולת – עמוד ראשי, infospot