פסולת או קרקע מזוהמת? שאלה ששווה הרבה כסף
פרויקט פינוי הפסולת והקרקע המזוהמת מקריית הפלדה בעכו מתקרב לסיום לאחר כשנה מיום תחילת העבודות. 95% מהחומר שפונה עורבב עם אגרגטים ועתיד לשמש כמצע או חומר מילוי בפרויקטים של בניה ותשתית. חלקו כבר מיושם בהקמת שכונה חדשה בקריית ביאליק. האם זאת חלופת הטיפול המיטבית?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 17/4/2016

לפני שנה דיווחנו על תחילת העבודות לפינוי הפסולת מקריית הפלדה בעכו, פרויקט שעלותו מוערכת בכ- 42,000,000 ₪. המדינה והמפרק של החברה המזהמת מתחלקים בינהם באופן שווה בעלות הפרויקט. המשרד להגנת הסביבה מלווה ומפקח אחר ביצוע הפרויקט באופן שוטף.

לפי דו"ח מסכם שהגיע לידינו, עבודות הפינוי הסתיימו בשבועות האחרונים, לאחר פינוי של כ – 265,000 טון חומר מהאתר. נראה כי הפרויקט קרב לשלבי הסיום.

איך טיפלו בפסולת ובקרקע המזוהמת שפונתה מהאתר?

מעניין לעקוב אחר הפתרון שמצאו לחומר שפונה מהאתר, לאור הפרויקטים של שיקום קרקעות מזוהמות של משרד הביטחון העתידים להתבצע בקרוב – אותם תנהל חברה ממשלתית (החברה לשירותי איכות סביבה). 

החומר שהיה באתר קריית הפלדה בעכו פונה לשני אתרי הטמנה, גוש חלב וברקת, שם הוא עובר מיון וניפוי. מתוך 265,000 טון חומר שפונה, 50% מהחומר כבר עבר את תהליך המיון והניפוי ו- 50% הנותרים נמצאים בתהליך בימים אלה.

מהחומר שכבר עבר מיון וניפוי, כ-2% הוטמן (2,130 טון), 2% נוספים סווגו כברזל והועברו למיחזור (2,500 טון) והשאר, כ–95% מהחומר, הוגדר כעומד בערכי סף של ריכוז מזהמים, כך שיכול לעבור למיחזור.

איך ממחזרים פסולת וקרקע מזוהמת?

כאמור, לפי היחסים לעיל, כ-95% מהחומר שפונה מקריית הפלדה, עתידים לעבור למיחזור. מסתבר כי שיטת המיחזור שננקטה עד כה בפרויקט היא קודם כל אותו תהליך ניפוי ומיון שתואר לעיל. לאחר מכן, החומר שסווג כמיועד למיחזור עורבב עם אגרגטים (חומר גלם לבנייה) וקרקע נוספת, כך שיוכל לשמש כמצע או מילוי בפרויקטים של בנייה ותשתיות. כ-61,000 טון מהתוצר החדש, המעורבב, כבר נמכרו לשימוש בפרויקט שכונת "נאות אפק" בקריית ביאליק.

אמנם משמח לראות שימוש חוזר בחומר שהוגדר במקור כפסולת או קרקע מזוהמת, היות וזה מצמצם את הכרייה של מחצבים חדשים עם כל הנזקים הסביבתיים הנלווים וחוסך שטח הטמנה יקר ערך. מצד שני, המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בקרקעות מזוהמות מתעדפת בבירור טיפול insitu, באתר עצמו, על פני פינוי לאתרי טיפול חיצוניים. מסמך ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה אומר מפורשות : "תינתן עדיפות לטיפול בקרקע ובמזהמים באתר בו הם מצויים, על מנת למנוע את התפשטות הזיהום וכן מניעת הסיכון ממנו". כמו כן, טיפול באתר עצמו חוסך את הזיהום הנגרם מהמשאיות הרבות שמפנות את החומר לאתר טיפול חיצוני ומשם שוב לפרויקט בנייה.

אם כך, מדוע בפרויקט קריית הפלדה בעכו הועדפה החלופה של פינוי לאתרי הטמנה ולא טיפול באתר (insitu)? והאם שיטת טיפול של "מיון ניפוי וערבוב עם חומרי חציבה" זה סוג הטיפול שנראה בטיפול בקרקעות משרד הביטחון?

קיימים קווי דמיון רבים במאפיינים ובדרכי הטיפול בין פסולת לבין קרקעות מזוהמות אך מדובר בשני נושאים שונים. גם המשרד להגנת הסביבה מתייחס באופן שונה לשני הנושאים הנ"ל. אך במקרה שלפנינו נראה שיש ערבוב בין השניים. מצד אחד כחלק מתהליך האבחון והאפיון של המקום, בוצעו סקר היסטורי וסקר סיכונים (IRBCA) לבדיקת זיהום קרקע באתר, עליהם התבססו בבחירת חלופת הטיפול המועדף. מצד שני, שיטת הטיפול שנבחרה לא תואמת את מדיניות המשרד להגנ"ס לקרקעות מזוהמות ומתייחסת לחומר שפונה כפסולת. 

התייחסויות

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "הפסולת מהרי הפסולת בקרית הפלדה מפונה לאתר ההטמנה בגוש חלב, שם היא עוברת ניפוי והפרדה לפי גודל כאשר החלקיקים הקטנים, בהם תכולת המתכות גבוהה והסיכון לשאיפה גבוה מועברים להטמנה ושאר המרכיבים עוברים לשימוש בתשתיות, כאשר הוגדר לקבלן המבצע כי אין ליישם את החומר בתשתיות במגורים ובחקלאות.

לשם עמידה בתקנים של איכות החומר לתשתיות החומר מעורבב עם חומרי חציבה. לעניין ערכי המזהמים נקבעו ערכי סף.

באופן ספציפי לאתר אפק, כאמור אין אישור ליישם בשטחי מגורים ומעבר לכך, המשרד קיבל אישור מרשות המים ליישם את החומר באתר בערכי סף לתעשייה, ללא קשר לגובה מי התהום באתר. 

העבודה של ניפוי ומיון החומר לא נעשית באתר קריית הפלדה בשל קרבתו לאזורי מגורים והחשש מזיהום אויר, בעוד בשטח המחצבה יש אמצעים למניעת אבק והפעילות בתוך בור חציבה כך שנמנע מפגע לתושבים הסמוכים (הנושא גם נבדק ואומת בבדיקות). כמו כן לצרכי הכנת החומר לתשתיות  יש צורך בחומרי חציבה מגדלים שונים הזמינים במחצבה ולא באתר העבודה. 

חשוב לציין שהפרויקט עוסק בפינוי וטיפול בפסולת תעשייתית ולא בשיקום קרקעות מזוהמות. ככלל, טיפול בקרקעות מזוהמות מבוצע בהתאם למדיניות אגף קרקעות מזוהמות ובהתאם להנחיות מקצועיות ואמות מידה לטיפול בקרקע לצורך שיקום- ינואר 2016".

--------

קישורים רלוונטיים:

  1. פרויקט פינוי הפסולת מקריית הפלדה בעכו יצא לדרך בעלות של 42,000,000 ₪, 26.04.2015
  2. סדר עדיפויות חדש לטיפול בקרקעות מזוהמות, 21.03.2016
  3. "יש מספיק עבודה לכולם" על התחרות בשיקום הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון, 14.03.2016
  4. הנחיות חדשות לביצוע "סקר קרקע", 14.03.2016
  5. איזה טכנולוגיות ישקמו את הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון? 07.03.2016
  6. המשרד להגנת הסביבה מחפש יועץ בתחום קרקעות מזוהמות, 07.03.2016
  7. זיהום קרקע | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע:

חברה איש קשר טלפון מייל
LDD ד"ר רפי מנדלבאום 072-3712254 Ldd@infospot.co.il
WINDEX דורון בכר 054-9360419 windex@infospot.co.il
קומפוסטאור ליאת גרוס 072-3719906 compost@infospot.co.il
איזיטופ טל אביטוב 072-3712248 easytop@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>
תגיות: קריית הפלדה , זיהום קרקע , שיקום קרקע , ניפוי , מיחזור ,