משרד הבריאות פרסם את דוח 'בריאות וסביבה 2017' שנכתב בשיתוף עם הקרן לבריאות וסביבה. הדו"ח פותח בהסבר אודות חשיבותו של תחום הבריאות-סביבה ומציין כי על פי הערכת ארגון בריאות העולמי [WHO – World Health Organization] כ-24% מהתחלואה בעולם מיוחסת לגורמים סביבתיים, ובכל שנה נפטרים 12.6 מיליון בני אדם בעקבות חשיפה למפגעים סביבתיים.

הדוח ממשיך בבחינת הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הבריאות, ביניהם:  איכות אוויר, מי שתייה, חומרי הדברה, חומרים כימיים במזון ומוצרי צריכה, קרינה בלתי מייננת ושינוי אקלים. הדוח כולל גם בחינה של נושאים שלא זכו להתייחסות בדוח 2014: השקיה במי קולחין והיבטים בריאותיים בתהליכי תכנון וסקירה של השפעות סביבתיות על בריאותן של אוכלוסיות רגישות.

מקור: דוח בריאות וסביבה 2017

מטרת הדוח למדוד ולהעריך את ההתקדמות מבחינה רגולטורית, מעשית ומחקרית לאור האתגרים שסומנו בדוח הקודם משנת 2014. מהדוח עולה, כי אוכלוסיית ישראל מוסיפה להיות חשופה לרמות זיהום גבוהות מאלה המקובלות במדינות המפותחות. החשיפות המדאיגות במיוחד הן אלה המתרחשות בתחומים שישראל מובילה בהם - שימוש בקולחים בחקלאות ושימוש במים מותפלים לתגבור אספקת מי השתייה. לכן, על ישראל להבין את ההשלכות הבריאותיות של חידושים אלו, בהיותה מודל עבור מדינות אחרות המתמודדות עם מחסור במים הנובע משינויי אקלים.

בנוסף, הדוח ממליץ לשלב בהליכי התכנון  גם תסקירי השפעה על הבריאות. בדוח מודגש כי בנושאי בריאות, יש לאזן בין צמצום העלויות והבירוקרטיה ובין דרישות לבריאות ובטיחות, במיוחד ברגולציה של כימיקלים במוצרי צריכה.

הדוח מציג התקדמות ואתגרים ביחס לסוגיות הקשורות לבריאות הסביבה במגוון תחומים, אנחנו נתרכז בשניים: זיהום אוויר ומי קולחין.

זיהום אוויר – החשיפה גדלה

על פי מחקר "נטל התחלואה העולמי", שיעור מקרי המוות המיוחסים לחשיפה לחלקיקים נשימים [PM] בישראל קטן בשנים 2015-2000 – מ-29 ל-26.5 ל-100,000 נפש. עם זאת, מספר מקרי המוות גדל בשנים אלה מ-1,740 ל-2,133, בשל הגידול באוכלוסייה. על פי הנתונים, החשיפה לחלקיקים נשימים [PM2.5], גדלה בישראל ב-25 השנים האחרונות, ובעשור האחרון גדולה מהעלייה הממוצעת במדינות OECD. עלייה זו נובעת בחלקה מהתרכזות האוכלוסייה בישראל באזורים בהם הזיהום גבוה יותר.

מקור: דוח בריאות וסביבה 2017

הדו"ח מציג בקצרה את המחקרים על זיהום אוויר בישראל שנעשו בשנים 2014-2017. המחקרים התמקדו בין השאר בהשפעות של זיהום אוויר על: תוצאים ביוכימיים, מחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם, היריון ותוצאי לידה ותמותה.

הדו"ח גם ממפה את האתגרים העיקריים בתחום זיהום האוויר לשנים הקרובות:

• תחבורה היא מקור עיקרי של זיהום אוויר, אולם מעט מדי משאבים מושקעים בתחבורה הציבורית.
• ביצוע מחקר של זיהום אוויר חוצה גבולות וניטור באמצעות טכניקות של ייחוס מקורות יספק הבנה טובה יותר של תרומתם היחסית של מקורות שונים ושל האמצעים המתאימים הנדרשים לצמצום הזיהום. בשל ריכוזי הרקע הגבוהים של מזהמי אוויר מסוימים, יש להניח שישראל לא תוכל להגיע לערכי היעד ע"י תוכניות לאומיות בלבד. טכניקות של ייחוס מקורות חיוניות גם להערכת האמצעים לצמצום זיהום מקומי.
• בעקבות החלטת הממשלה משנת 2015, כוונו מאמצים ומשאבים ניכרים לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה. חשוב להגדיר עוד אזורים עירוניים כמופחתי פליטות בישראל ולהקטין את נטל התחלואה הקשורה לזיהום אוויר - לא רק ב"נקודות חמות" אלא גם באזורים שרמות זיהום האוויר בהם ממוצעות. יש צורך לשפר את שיטות ההערכה של רמות החשיפה לזיהום אוויר ולספק תחשיב מדויק יותר של נטל התחלואה ושל העלויות המיוחסות לטווח החשיפה של כל חלקי האוכלוסייה.

מי קולחין | הסכנה לבריאות הציבור

הסיכון הפוטנציאלי העיקרי לבריאות הציבור הנובע משימוש במי קולחין להשקיה חקלאית הוא מעבר פתוגנים (גורמים מחוללי מחלות) לגידולים חקלאיים בשל השקיה במי קולחין שלא טופלו כראוי. בשל האיום של עמידות לאנטיביוטיקה על הבריאות העולמית, גובר החשש שמכוני טיהור שפכים (מט"שים) גורמים להתפשטות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כמו כן ישנן עדויות שגידולים חקלאיים המושקים במי קולחין עשויים להכיל תרופות ומזהמים חדשים. עדיין לא ידוע אם חשיפה לרמות נמוכות מאוד של תרופות ומזהמים אחרים שמקורם בצריכת גידולים שהושקו במי קולחין קשורה לתוצרים בריאותיים שליליים.

מי קולחין | הייחודיות של ישראל בשיעורי השבת שפכים

ישראל מובילה בעולם בשימוש חוזר בשפכים ביתיים: יותר מ–80% מהשפכים מושבים, לעומת פחות מ–10% בארה"ב. ישראל מובילה גם בשימוש בשפכים מטופלים לחקלאות. 50% מהמים המשמשים להשקיה בחקלאות הם שפכים מושבים, שיעור זה צפוי לעלות ל–60% בשנת 2030. 530 מיליון קוב של שפכים מיוצרים בכל שנה בישראל, ומרביתם משמשים לחקלאות.

היות וישראל מובילה עולמית בשימוש חוזר בשפכים ובגלל הסיכון האפשרי לבריאות הציבור הנובע משימוש זה, יש חשיבות יתרה לנושא, במיוחד בישראל.

מי קולחין | רגולציה קיימת ועתידית

הרגולציה הקיימת בישראל בנושא איכות קולחים נוגעת לסיכון הבריאותי שעלול להיווצר מהעברת פתוגנים ולסיכונים האפשריים לבריאות הציבור ולחקלאות עקב הימצאות מתכות במי קולחין.

אך בישראל אין היום דרישות רגולטוריות בנוגע לנוכחות של תרופות ומזהמים אחרים בשפכים מטופלים המיועדים להשקיה חקלאית. משרד הבריאות בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מקדמים דרישות הנוגעות לריכוז תרכובות פרמצבטיות בשפכים ממפעלי תרופות. מפעלים המייצרים או מפתחים תרופות נדרשים להגיש רשימה ובה כל התרופות והכימיקלים המשמשים אותם או המיוצרים במפעל, כך שיהיה אפשר להתוות דרישות בדיקה עבור כל מתקן. הנפקת רישיון העסק למתקן תהיה תלויה בבדיקות ובדיווח.

השקיה במי קולחין (שיעור מהמים המשמשים להשקיה (1960-2030)

מקור: דוח בריאות וסביבה 2017

מי קולחין | אתגרים לשנים הקרובות

• ביצוע הערכת סיכונים הנובעים מההימצאות של מזהמים כימיים בקולחים, תוך שימת דגש על בני אדם, על בעלי חיים חקלאיים ועל התוצרת שלהם (חלב, ביצים, בשר).
• הקמת מסד נתונים משולב שיכלול ניטור כימי ומיקרוביאלי בשפכים שמקורם במשקי בית, בבתי חולים, במשקים חקלאיים, בתעשיית התרופות ובתעשייה הכימית; ניטור מכוני טיהור שפכים, עמידות לאנטיביוטיקה בקולחים, בקרקע, בצמחים ובגידולים, ונתונים על סוגים מסוימים של חיידקים עמידים שנמצאו בבתי חולים ובמשקי חי.
• ביצוע מחקרים על טכנולוגיות יעילות יותר להתמודדות עם מיקרו מזהמים ועל עמידות לאנטיביוטיקה בקולחים.

-------

כתבות רלוונטיות בנושא:

1. אושר צו 'אזור אוויר נקי' בחיפה, 2.11.2017
2. היעד המרכזי: צמצום זיהום אוויר מתחבורה, 08.05.2017
3. מתקן הדגמה חדשני לטיפול בשפכים, 30.10.2017
4. האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.06.2017
5. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot
6. זיהום אוויר | infospot

--------

מסמכים רלוונטיים:

דוח בריאות וסביבה 2017, משרד הבריאות [pdf]

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: