המשרד להגנת הסביבה החליט לבטל עיצום כספי בגובה 2.7 מיליון ₪ שהטיל על אחת מחברות האוטובוסים המובילות במשק. הקנס הוטל בגין 3 הפרות של ההוראות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר מצי כלי רכב כבד. בגין כל הפרה הוטל קנס של כ 900,000 ₪.
העבירות שהיוו את העילה להטלת הקנס היו:
החברה, באמצעות בא כוחה – עו"ד קובי בר לב, טענה כי לא הפרה את ההוראות. הפירוט לפניכם.
כתבות רלוונטיות:
הפרה אחת של החברה, לפי המשרד להגנ"ס, הייתה איחור של כשנה וחצי בהגשת תוכנית הכשרה לנהיגה חסכונית באיחור רב, וכן הגשתה בניגוד להוראות.
לכך השיבה החברה, באמצעות עורך דינה, כי היא הגישה תוכנית הכשרה חסכונית ביחד עם חברות אוטובוסים נוספות והמשרד אישר את ההגשה ואף בירך עליה. אך לאחר שנה המשרד שינה את עמדתו ודרש מכל חברה להגיש תוכנית הכשרה נפרדת והקצה לצורך כך שבועיים בלבד.
ההפרה השנייה של החברה, לפי המשרד להגנ"ס, הייתה אי ביצוע בדיקת זיהום אוויר לאוטובוסים אשר הציבור דיווח שנפלט מהם עשן. לפי החוק יש לבצע את הבדיקה בתוך 3 ימים מיום קבלת הפניה.
לטענה זו השיבה החברה כי היא פעלה בהתאם להוראות משרד התחבורה, לפיהן החלטה על התיקונים שיבוצעו באוטובוסים תהיה בסמכותו הבלעדית של קצין הבטיחות, הפועל כגורם בלתי תלוי.
עוד טענה החברה כי מן הראוי שמשרדי הממשלה יבחנו את הדרישות הסותרות וינחו באופן ברור וחד משמעי את קציני הבטיחות כיצד לנהוג. החברה הוסיפה וטענה, כי אין לצפות ממנה שתכריע בין ההוראות הסותרות ואין להטיל עליה סנקציה בכך שצייתה להוראות קצין הבטיחות שלה.
הפרה שלישית של החברה, לפי המשרד, הייתה אי דיווח על חישוב פליטת חלקיקים מזהמים מכלי רכב ומידע נוסף, וכן אי פרסום הנתונים לעיון הציבור.
בתגובה לכך טענה החברה כי היא קיבלה ארכה מהמשרד ופעלה בהתאם לה וכי לא הייתה מוטלת על החברה החובה לפרסם אותו באתר האינטרנט במועד הדיווח.
בהמשך להגשת הבקשה לביטול הקנס שהגישה החברה, המשרד להגנ"ס החליט שלא להטיל עליה את הקנס שתוכנן בגובה 2.7 מיליון ₪ - כ-900 אלף ₪ עבור כל הפרה.
עו"ד קובי בר-לב מסר: "אני מברך על החלטת המשרד להגנת הסביבה שלא להטיל על החברה עיצום כספי. מדובר בחברה שהשקיעה כ- 85 מליון ₪ בהרחבת צי האוטובוסים שלה על מנת שיכלול עשרות אוטובוסים בעלי תקן יורו 6 המתקדם, בהם גם אוטובוסים חשמליים, מעבר לנדרש ממנה. פעולותיה הביאו לידי כך שפליטת החלקיקים הממוצעת מהאוטובוסים נמוכה ביותר. הטלת עיצום כספי, בנסיבות כאלה, לא הייתה הוגנת והייתה עלולה לשדר מסר שלילי ולהביא להרתעת יתר לכלל הנוגעים בדבר, באופן שירפה את ידיהם מלהשקיע זמן, כסף וכוח אדם, אם ממילא החברה הייתה נדרשת לשאת במחיר כספי המעמיד אותה בשורה אחת עם מי שלא קיים את הוראות החוק".