השרה להגנת הסביבה: יש לבטל את ההסכם של קצא"א עם האמירויות
המשרד להגנת הסביבה מציג את עמדתו שמסתייגת מההסכם שנחתם להובלת נפט מאיחוד האמירויות בצנרת קצא"א. קצא"א: ההסכם הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 09/6/2021

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שלחה מכתב חריף לראש המל"ל ובו דרשה לבטל את ההסכם לשינוע נפט של חברת Med-Red L.B  מאיחוד האמירויות, בצנרת של החברה הממשלתית קצא"א מאילת לאשקלון.

יחד עם המכתב פורסם מסמך עמדה של הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה המפרט את הסיכונים מההסכם לסביבה הימית, לאוויר ולקרקע, העלולים לפגוע, בין השאר, בענף התיירות עליו מסתמכת העיר אילת. המסמך קורא לשקול שוב את ההסכם ובמידה ומוחלט לקיימו – מפרט את הצעדים בהם יש לנקוט על מנת לצמצם את הסיכוי לפגיעה סביבתית כתוצאה מדליפת נפט.

בתגובה למכתב של השרה גמליאל, נמסר ממשרד רה"מ כי: "כבר בחודש מארס האחרון, שלח המל״ל מכתב לשרה גמליאל ובו נמסר כי המל״ל לא עוסק בנושא. הפרסום והמכתב הנוסף באותו הנושא תמוה.". בהמשך לכך, מנכ"ל משרד רה"מ השיב לגמליאל והפנה אותה למשרד הממשלתי הממונה על קצא"א – משרד האוצר.

חברת קצא"א טוענת בתגובה כי ההסכם הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה וכי מדובר בפעילות שגרתית של החברה.

המכתבים של גמליאל ושל מנכ"ל משרד רה"מ מופיעים בתחתית הכתבה. כך גם נייר העמדה של המשרד להגנ"ס.


כתבות רלוונטיות:

  1. עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם, 05.5.2021
  2. גמליאל: "התוכנית של קצא"א נוגדת את שלנו, 03.5.2021
  3. קריאות לשקול שנית את הרחבת פעילות קצא"א, 02.3.2021
  4. בכירי קצא"א יעמדו לדין בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה, 28.10.2020
  5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

גידול בתנועת המכליות באילת מ-6 בשנה, ל-50

ההסכם, שנחתם בין קצא"א לחברת Med-Red L.B  מאיחוד האמירויות, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לאמירויות, עוסק בשינוע נפט גולמי ממכליות שיפרקו אותו במסוף קצא"א באילת – דרך צנרת קצא"א היבשתית הנפט יוזרם למסוף קצא"א באשקלון – שם יועמס על מכליות שימשיכו איתו ליעדן.

לפי נייר העמדה של המשרד להגנ"ס, בחמש השנים הקרובות צפוי גידול בכמות מכליות הנפט שיפקדו את מפרץ אילת החל מהרבעון השני של 2021 – מ-6 מכליות ליותר מ-50 מכליות בשנה, בהתאם יגדל היקף הנפט הנפרק בנמל אילת ויגיע כבר בשנה הקרובה ל-5-4 מיליון טונות בשנה באילת.

לדברי גמליאל, מכליות נפט ראשונות כבר החלו להגיע לאילת במסגרת ההסכם וזאת מבלי שהתקיימו דיונים ממשלתיים על ההסכם, ומבלי שהוא פורסם או הועבר לעיון המשרד להגנ"ס.

בהקשר זה יש לציין שההשפעה העיקרית של ההסכם היא על אילת. ההשפעה של ההסכם על היקף הפעילות של מסוף קצא"א באשקלון לא יהיה מאוד משמעותי משום שבאשקלון יש כיום פעילות גדולה יותר במסוף קצא"א. כך מסביר המשרד להגנת הסביבה בנייר העמדה.

גמליאל לראש המל"ל: הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות

במכתב ששלחה השרה גמליאל לראש המל"ל, היא דורשת לבטל את ההסכם בין קצא"א לחברה מאיחוד האמירויות ומזהירה מהסיכונים הצפויים מיישומו, לרבות אירועי זיהום שיתגמדו לעומת אירוע הזפת בחופי ישראל לפני כמה חודשים, ופגיעה מטילים, כפי שכבר קרה במבצע הצבאי האחרון "שומר החומות", כאשר טיל ששוגר מעזה גרם לפגיעה ישירה במיכל אחסון בנזין ענק באשקלון שנשרף כליל.

"בהמשך לפניות שלנו אליך בעבר, סוכם כי תתקיים פגישה בין מנכ"לי משרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה לבדיקת מהות ההסכם והשלכותיו", ציינה השרה במכתבה, "אלא שפגישה זו נקבעה ובוטלה מספר פעמים, ולמרות מספר פניות שלנו בנושא טרם התקיימה".

השרה הוסיפה במכתבה: "לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו".

השרה ציינה עוד כי הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות.

משרד רה"מ: המכתב תמוה. לא יכולים להתערב בפעילות עסקית

בתגובה לפנייתה של גמליאל למל"ל, משרד רה"מ מסר כי: "כבר בחודש מארס האחרון, שלח המל״ל מכתב לשרה גמליאל ובו נמסר כי המל״ל לא עוסק בנושא. הפרסום והמכתב הנוסף באותו הנושא תמוה".

בהמשך לכך, מנכ"ל משרד רה"מ, צחי ברוורמן, החזיר מכתב תשובה לגמליאל, ובוא הוא מסביר כי חברת קצא"א הינה חברה ממשלתית אשר נמצאת בסמכותו של שר האוצר. מעבר לכך, מסביר ברוורמן, בהתאם לחוק משרד רה"מ לא יכול להתערב בפעילות עסקית של חברה ממשלתית, אלא אם התקבלה החלטת ממשלה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

לכן, מסכם ברוורמן: "אנו מציעים כי תפנו למשרד האוצר אשר הדבר בסמכותו וככל שתקבעו לאחר מכן כי יש מקום להתערבות הממשלה, נשמח לבחון את הסוגיה".

לפי תגובת קצא"א שמובאת במלואה בסוף הכתבה, ההסכם עם האמירויות אינו יוצא דופן והוא במסגרת פעילות עסקית שגרתית. אך אין התייחסות ספציפית לגידול בתנועת מכליות הנפט הצפויות באילת.

הסיכונים לסביבה הימית

נייר העמדה של המשרד להגנ"ס ממשיך ומפרט את כלל הסיכונים הנובעים מההסכם – לסביבה הימית, לאיכות האוויר, לקרקעות ועוד.

בפרק על היבטי הסביבה הימית, מפורטים אירועי זיהום ים היסטוריים שנגרמו בעבר במסוף קצא"א באילת, אשר תדירותם עמדה על 2-1 אירועים בחודש בשנות ה-70, ופעמיים בשנה היה אירוע בהיקף של למעלה מ-20 טונות, פעם בשנה אירוע בהיקף של כ-50 טונות והיתר בהיקפים קטנים יותר של עד כ-5 טונות. כאשר משנת 1996 אירעו 2 זיהומים בלבד בהיקף של מאות ליטר נפט בלבד.

כמו כן, מודגשת רגישותו של מפרץ אילת, המכיל את שונית האלמוגים היחידה בארץ ובין השוניות הצפוניות בעולם. השונית היא בית גידול למינים ימיים רבים, וזיהום חמור מנפט עלול לגרום לתמותת אלמוגים ודגים ולהזיק לה באופן בלתי הפיך או לפגוע בה כך שהשתקמותה תימשך עשרות שנים.

בעת דליפת נפט, נטען במסמך, יהיה פרק זמן קצר מאוד להגיב ולטפל בזיהום הים ביעילות, עקב צמידותו של מסוף חברת קצא"א לשמורת האלמוגים ולריף הדולפינים.

כמו כן, במסמך מועלה חשש גם מתקלות שבר בצנרת ההולכה היבשתית של קצא"א, שרובה הוקמה בשנות ה-70 ויכולה להוות סכנה לא פחותה מאשר תנועת המכליות. עוד מצוין כי ההולכה של חומר מסוכן ומזהם – דלק -  יכולה לפגוע באופן קשה בקרקע, במי התהום, ובאוויר, וכי עדיין לא הסתיים הטיפול בדליפה הנפט שאירעה לפני 6 שנים בשמורת עברונה מצינור של קצא"א.

פרק זה מסוכם באמירה כי "כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

הסיכונים לאיכות האוויר

לפי המסמך, מפגעי ריח וזיהום אויר עלולים להחמיר כתוצאה מתוספת משמעותית של שינוע, פריקה, טעינה ואחסון של דלקים, אלא אם יינקטו אמצעים לטיפול ומניעה של פליטת מזהמים לאוויר על ידי קצא"א.

כיום תלונות הציבור הרבות על מטרדי ריח מתמקדות באשקלון בשל פעילות אתר קצא"א במקום ואתרים נוספים, העוסקים באחסון ושינוי דלקים, אך התלונות על מטרדי ריח צפויות לגדול עם התרחבות הפעילות באילת.

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מניחה כי הובלת הנפט הגולמי בצנרת צפויה לגדול עד פי 50 מהכמות כיום בעקבות ההסכם. בהתאם לכך, גם פליטת אדי הדלק תגדל בהיקף דומה, לפי ההערכה. גידול הפליטות עלול לגרום לבעיות זיהום אוויר, לרבות למטרדי ריח, לשכונות החדשות שמתוכננות להיבנות באזור נמל אילת בעתיד. בהקשר זה מציינת היחידה הארצית כי יש טכנולוגיות ידועות למערכות משוכללות למישוב אדי הדלק, ולפיכך להקטנה ומיזעור משמעותיים של כמויות פליטת המזהמים.

ההמלצות: לקיים דיון בדרגי ממשלה בכירים

המשרד להגנ"ס מסכם את עמדתו בנוגע להסכם של קצא"א עם האמירויות בכך שבראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת – שגויה.

בהקשר זה מציינת היחידה במסמך כי עיריית אילת מקדמת כיום תכניות שמטרתן שיפור המרחב הימי והחופי של העיר, אשר עלולות להימצא בסתירה להסכם המסחר בדלקים פוסיליים של קצא"א. עוד היא מוסיפה כי קידום ההסכם על אף רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, היא "צעד בכיוון שגוי".

המלצות היחידה הארצית הן, בראש ובראשונה, לקיים דיון עומק בהסכם בדרגי הממשלה הבכירים ביותר לפני החלטה גורלית שכזו, ושיהיה לשיקול השרה והמנכ"ל אם להביא זאת להחלטת ממשלה.

אם לאחר הדיון ההחלטה עדיין תהיה לקדם את המהלך, המשרד להגנ"ס דורש לוודא מול קצא"א ומול המשרדים הרלוונטיים (אוצר, רוה"מ, אנרגיה) קיומם של תנאים שונים: חיוב קצא"א להתקין מגופים לאורך הקו ולהרחיב את מערך משדרי הלחץ מראש, חיוב קצא"א להשתמש בטכנולוגיות ניטור נרחבות, זאת במסגרת ביצוע בדיקות המולוך החכם, בדיקת לחצים מתמשכת של קווי הצנרת, בדיקת נקודות הלחמה ואביזרים כמו מגופים ונשמים ובחינת מעטפת הקווים.

כמו כן, המשרד דורש כי קצא"א תחויב לשדרג תשתית צנרת ומשאבות לכל אורך הקווים ובמתקני התשתית באילת ובאשקלון. בנוסף לכך החברה תחויב להיערך מחדש במלוא האמצעים החדשניים ביותר למניעת שפך דלק באילת ובאשקלון לרבות:  אמצעי ניטור וגילוי, אמצעי אצירה ושאיבה, כלי שיט מתאימים. כמו כן תידרש לבצע ניתוח סיכונים לזיהום ים בשמן שישמש כבסיס לקביעת תכנית החירום המפעלית החדשה של המתקנים. בנוסף לכך, קצא"א תידרש לחוות דעת צד שלישי של חברה בינלאומית המתמחה בהיערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן לתכנית החירום.

לצד זאת, אם ההסכם יאושר בממשלה, המשרד להגנ"ס דורש תגבור בתקני כוח אדם ואמצעי פיקוח על פעילות המסוף בתחנה למניעת זיהום ים באילת, בפיקוח וניטור אויר ובפיקוח על מתקני התשתית ביבשה במחוז הדרום; כמו כן הוא דורש לחייב את קצא"א בהשתתפות בתקציב תכנית הניטור לים במפרץ אילת בהיקף של 1 מיליון ₪ בשנה.

התייחסויות

מקצא"א נמסר: "קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה.

ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה.

קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.

כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא.

כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו.

מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום."

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. מכתב השרה