עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם להובלת נפט של האמירויות
שלושה ארגונים סביבתיים עתרו לבג"ץ בניסיון להביא לביטול ההסכם בין קצא"א לאמירויות לפיו ישראל תיהפך לגשר נפט יבשתי בין אסיה לאירופה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 05/5/2021

עמותת צלול, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע עתרו לבג"ץ נגד ממשלת ישראל והחברה הממשלתית קצא"א בבקשה לבטל את ההסכם להובלת נפט לאירופה דרך ישראל, שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת Med-Red L.B מאיחוד האמירויות לאחר חתימת הסכם השלום.

בעתירה נטען כי אם תהיה דליפת נפט מהצינור המתוכנן בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון של ישראל, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך בשווי מיליארדי ₪, הן למערכת האקולוגית במפרץ אילת והן לתיירות ולכלכלת העיר.

בנוסף לכך, במקרה של דליפה בנמל קצא"א באשקלון עלול להיגרם נזק לחופי הים באזור ולמתקני ההתפלה הלאומיים, וכן בריאות התושבים עלולה להיפגע בשל פליטת מזהמים מסרטנים לאוויר בעת פעילות הנמל.

לפני כשבוע גם השרה גמליאל הזהירה שוב מפני ההשלכות של דליפת נפט לים כתוצאה מההסכם וקראה לבטלו ולהשקיע באנרגיות מתחדשות.


כתבות רלוונטיות:

  1. גמליאל: "התוכנית של קצא"א נוגדת את שלנו, 03.5.2021
  2. קריאות לשקול שנית את הרחבת פעילות קצא"א, 02.3.2021
  3. ייצוגית נגד קצא"א: פגיעה בתושבי אשקלון, 11.2.2021
  4. בכירי קצא"א יעמדו לדין בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה, 28.10.2020
  5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

דליפה של 1% בלבד יכולה לחרב את שונית האלמוגים

לפי שלושת הארגונים הסביבתיים שהגישו את העתירה, לא נדרשות דליפות רבות של נפט כדי לגרום לפגיעה ואף לחורבן שונית האלמוגים באילת בתוך זמן קצר. למעשה, די בדליפת נפט בודדת של 1% בלבד ממכלית אחת הנושאת 300 אלף טונות. הם הדגישו כי הדליפה יכולה להתרחש בקלות בגין תקלה טכנית או עלייה על שרטון. לפי ההסכם, תחול עליה חדה במספר המכליות שפורקות נפט במפרץ אילת – מ-5-1 מכליות לעשרות מכליות בשנה, כך שהסיכון לדליפה יגדל משמעותית.

בשונית האלמוגים במפרץ אילת מתקיימים עושר ביולוגי ומגוון מינים. לאור תופעת הלבנת האלמוגים והיעלמותם ברחבי העולם עקב שינויי אקלים והתחממות מי הים, לשונית באילת יש חשיבות אקולוגית עולמית בהיותה עמידה יחסית לתופעה.

הנזק מדליפה יכול להתרחב הרבה מעבר לשונית האלמוגים ולפגיעה האקולוגית האנושה במפרץ אילת, ולגרום לשיתוק התיירות והכלכלה באילת ובמדינות האזור, לפגיעה במתקני ההתפלה הלאומיים של ישראל ולסיכון בריאות התושבים עקב פליטת חומרים מסרטנים בעת פריקה והעמסה של הנפט בנמל ממכליות לחוות המכלים ולצינור, כך לדברי העותרים.   

הממשלה הייתה צריכה לאשר את ההסכם

טענה מרכזית נוספת בעתירה נוגעת לצורך לקבל אישור הממשלה לקידום הפרויקט. הסיבות לכך הן היותה של קצא"א חברה ממשלתית וכן פגיעה ריאלית באינטרס הלאומי והטלת מגבלות על הממשלה "בין בתפקידה השלטוני ובין במעמדה כבעלת מניות בחברה". העותרים הוסיפו כי העובדה שההסכם לא הובא לממשלה לפני חתימתו וקיבל את אישורה כחוק - הופכת אותו לחסר תוקף. יתרה מכך, החתימה על ההסכם נעשתה בסתר, תוך פגיעה בזכות הציבור לדעת, וזאת בניגוד לעמדותיהם של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה - הגורמים הממשלתיים האמונים על שמירה על הסביבה והסביבה הימית.

גם העבר הוזכר: "קצא"א גרמה למספר דליפות נפט חמורות"

ארגוני הסביבה התייחסו בעתירתם גם לאירועי דליפות הנפט החמורות שנגרמו ממתקני קצא"א בעבר. הם ציינו כי בשנות ה-70 שונית האלמוגים של אילת כמעט נכחדה בעקבות פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, ובשנים האחרונות אירעו כמה דליפות נוספות לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון: בשנת 2011 התרחשה דליפה בנחל צין ובה זרמו לסביבה כ-1,000 מ"ק של נפט מצינורות קצא"א. עקב כך נגרם נזק סביבתי כבד לשמורת נחל צין, הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בקצא"א והושתו עליה קנסות כספיים.

בשנת 2014 התרחשה דליפת נפט נוספת מצנרת של קצא"א, בשמורת הטבע עברונה ליד אילת, ובה זרמו לסביבה כ-5,000 מ"ק של נפט. האירוע הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שנודעו בישראל. בעקבותיו הוגשו תביעות ייצוגיות נגד קצא"א, שהסתיימו בהסכם פשרה ולפיו תשלם קצא"א 100 מיליון ₪ לשיקום הנזקים ופיצוי הציבור.

על פי העתירה, ההסכם הנוכחי גובש ללא תשתית עובדתית באשר לסיכונים הסביבתיים ו"תוך התעלמות מנזקי העבר, של אותה הפעילות ממש".

התייחסויות

מקצא"א נמסר: "ההסכם, שפעילותו כבר החלה, מחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין לאומי ומבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה.

במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים.

קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות פעילותה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר.

קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר.

החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה.

אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו.״

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. כתב עתירה נגד