השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מצטרפת לקריאה של הארגונים הסביבתיים לערוך דיון דחוף של גופי הממשלה הרלוונטיים, בנוגע לתוכנית להרחבת פעילות חברת קצא"א בעקבות ההסכם שהיא חתמה לאחרונה עם מדינות המפרץ.

על רקע אסון הזפת ביטאה השרה התנגדות להרחבת פעילות קצא"א באומרה כי פוטנציאל הנזק יהיה משמעותי בהרבה מהנזק שמסב כעת אסון הזפת לים התיכון ולחופי ישראל.

כתבות רלוונטיות:

1. ייצוגית נגד קצא"א: פגיעה בתושבי אשקלון, 11.2.2021
2. מפגעי ריח מדליפה במיכל של קצא"א, 29.11.20
3. שימוע לקצא"א לבירור מפגעי ריח, 09.07.2017
4. דליפת נפט מצינור בים ליד אשקלון, 01.11.2020
5. בכירי קצא"א יעמדו לדין בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה, 28.10.2020
6. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

השרה גמליאל מצטרפת לארגונים הירוקים

לפני מספר חודשים, עוד לפני אירוע זיהום הזפת, הארגונים הירוקים ובראשם עמותת "צלול" הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית להרחבת פעילות חברת קצא"א, על רקע ההסכם שנחתם בינה לבין חברת Med-Red land Bridge ממדינות המפרץ.

נזכיר כי לאחר שנחתמו הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, קצא"א חתמה על הסכם ראשוני לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל ואספקתו ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

לפי התוכנית, עשרות מכליות בשנה יגיעו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים למפרץ אילת ויפרקו נפט למסוף קצא"א, סמוך לשמורת האלמוגים, אשר יזרום משם בצינורות של חברת קצא"א לאשקלון במטרה לייצא אותו לאירופה ולמדינות אגן התיכון.

כעת גם השרה להגנ"ס מצטרפת לקריאת הארגונים הירוקים נגד הרחבת הפעילות של קצא"א. לדבריה, "מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן. כמו-כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף".

טענות דומות השמיעה עמותת צלול לפני מספר חודשים, לאחר שנחתם ההסכם בין קצא"א לחברה ממדינות המפרץ. לדבריה, אישור התוכנית מאיימת על שונית האלמוגים הייחודית ועל חופי אילת ועלולה לגרום למפגעים רבים דוגמת זיהום אוויר, קרקע וים ועלייה בתחלואת התושבים. עוד הוסיפה העמותה כי התוכנית עלולה לפגוע קשות גם בתיירות באזור במקרה של דליפת נפט, שצפויה לקרות בשל התשתיות המתיישנות של חברת קצא"א, וכן לעצור את מתקני ההתפלה במסוף אשקלון.

לקריאת צלול לעצור את התוכנית הצטרפו מאות מדענים אשר פנו במכתב לראש הממשלה, שר האוצר ושר האנרגיה בדרישה ל"מנוע את הפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט וגז". במכתבם הם הצטרפו לטענות עמותת צלול ופירטו על ההשלכות בפגיעה בשמורת האלמוגים באילת, ובעקבותיה בתיירות בכל האזור.

מספר תביעות נגד קצא"א בשנים האחרונות

חברת קצא"א הייתה מעורבת בשנים האחרונות במספר מפגעים סביבתיים, חלקם משמעותיים יותר, חלקם פחות.

לפני מספר חודשים דיווחנו כאן כי 5 מבכירי חברת קצא"א יעמדו לדין בכפוף לשימוע בגין אחריותם לדליפת הנפט בהיקף של כ-5 מיליון ליטר מצינור של החברה בשמורת עברונה ליד אילת בשנת 2014. דליפת הענק גרמה לזיהום קרקע ומי תהום ולפגיעה אקולוגית בחי ובצומח. עקב כך, נחתם הסכם פשרה בתביעה אזרחית (ללא קשר להעמדה לדין הפלילית), לפיו החברה תשלם 100 מיליון ₪ כפיצוי על זיהום השמורה. בתביעה לקחו חלק גופים ממשלתיים כמו המשרד להגנ"ס ורשות הטבע והגנים.

אירוע סביבתי נוסף בגינו מתנהלת תביעה נגד קצא"א וחברות נוספות הוא זיהום נחל צין ב-2  אירועים שונים שבהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א בזמן עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. לפני שנה וחצי דיווחנו כי בתיק זה נפסקו קנסות של 700,000 ₪ והמשפט נגד קצא"א ונושאי המשרה בה טרם הוכרע.

אירועים אלה מצטרפים לשני אירועי דליפה שהתרחשו בחברה בחודש נובמבר האחרון: דליפה מגג מיכל דלק ודליפת נפט מצינור בים ליד אשקלון.

במסגרת האירוע הראשון אותרו שאריות דלק גולמי מעורבבות במי גשמים על מיכל דלק גולמי בנפח 100,000 קוב שנמצא בחוות הדלקים של קצא"א באשקלון. האירוע נמשך יותר מיממה ותושבים רבים התלוננו על מפגעי ריח קשים. בעקבות האירוע הוגשה נגד קצא"א תביעה ייצוגית.

האירוע של דליפת נפט מצינור בים ליד אשקלון אירע במרחק של 3 ק"מ מהחוף עקב תקלה באביזר הניתוק של הצינור. כמות הדליפה המשוערת הייתה מספר מטרים מעוקבים, אך בכל זאת נדרש להשבית את מתקן ההתפלה באשקלון כאמצעי זהירות ולטפל בשפך באמצעות ריסוס חומר לפיזור ופירוק השמן בים.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, עת נשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא"א. הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הגולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת – במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי.

צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו"ם, למאבק במשבר האקלים".

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: