החברה להגנת הטבע מתריעה כי שפכי משחטה, ככל הנראה מאזור טול כרם, הכוללים דם, נוצות וחלקי פנים של עופות, זורמים בפלג של נחל אלכסנדר ומגיעים למט"ש באזור, אך יש סכנה שימשיכו לנחל אלכסנדר. כך עולה ממכתב ששלחה העמותה לח"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, לרשות המים, ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בו היא מבקשת מהם למנוע את המשך הזרמת השפכים ולטפל בזיהום המתפשט.

אמנם שפכי המשחטה מגיעים למט"ש יד חנה, אך למט"ש זה (ולאחרים) אין יכולת להתמודד שפכים גולמיים מבתי מטבחיים, האסורים להזרמה ישירה לביוב ללא טיפול מקדים. דבר זה גורם לזיהום מי הקולחין המופקים במט"ש לצורכי השקיה חקלאית או המשך הזרמה לנחל כך שהזיהום עלול להגיע גם לנחל אלכסנדר.

לדברי החברה להגנת הטבע, זיהום נחלים חוצי גבולות בין ישראל ושטחי יו"ש אינו תופעה חדשה וכונתה ע"י מבקר המדינה כ"מפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון, בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב ביותר באקוות ההר", המשמשים את כל האוכלוסייה החיה באזור, הישראלית והפלסטינית.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. תמונת מצב עגומה בנושא זיהומי מים בין השטחים לישראל, 22.05.2017
2. ביהמ"ש חייב את עיריית שפרעם לטפל במפגעי בית המטבחיים, 18.06.2018
3. פעילות אכיפה נרחבת נגד משחטת עופות באור יהודה, 15.02.2018
4. דם מבית מטבחיים זרם לנחל בשמורת טבע, 27.12.2016
5. שפכים תעשייתיים | infospot

כיצד מטפלים בהזרמת שפכים מהרשות הפלסטינית לישראל?

למרות יחסינו המורכבים עם פלסטינים, טוענת החברה להגנת הטבע כי יש לפעול לעצירת המפגע, שעלול לפגוע בריאותית לא רק באוכלוסייה הישראלית, אלא גם בזו המתגוררת ביו"ש פלסטינים וישראלים. זאת, נוסף על הפגיעה הקשה בטבע ובמערכות האקולוגיות באזור.

העמותה מוסיפה, כי ישנה התכנות מסוימת שהמשחטה המזהמת מצויה בבעלות חברת מזון ישראלית (שמה שמור במערכת – היות והדבר מצריך בירור נוסף), ואם הדבר נכון יש לפעול כדי שהחברה והעומדים בראשה יישאו באחריות לנזקים הנגרמים.

הזרמת שפכי בית מטבחיים גורם לזיהום נחל, קרקע ומי תהום

הזרמת תשטיפי משחטה לביוב העירוני אסורה על פי כללי שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב ויכולים להביא לחקירה פלילית. בנוסף, הזרמת שפכים אלה למערכת הביוב העירונית יכולה לגרום לזיהום קרקע ומי תהום.

בעיה נוספת שנגרמת כתוצאה מהזרמת שפכים אסורים בקנה מידה כזה, היא שהם עלולים לזהם את השפכים העירוניים איתם הם באים במגע. כך, שפכים ממפעל אחד מזהמים את כל השפכים העירוניים האמורים לעבור טיפול במכון טיהור שפכים ולשמש לאחר מכן להשקיית שדות חקלאיים וחיסכון במים שפירים. כאמור, במקרים בהם יש זיהום חריג לא ניתן לעשות בשפכים העירוניים שימוש חוזר להשקיה.

התייחסויות

רשות המים מסרה בתגובה: "זיהום המגיע משטחי הרשות הפלשתינית הינה בעייתית ומטרידה. אכיפת מניעת הזיהום המגיע משטחי הרשות הפלשתינית הינה של המנהל האזרחי שהוא הריבון בשטח. היות והזיהום בסופו של דבר חוצה את הקו הירוק, הנושא מעסיק גם אותנו. כשזיהום כזה מתרחש, אנחנו מאשרים למ.א. עמק חפר ו/או לרשות הנחל לטפל (בתחומי הקו הירוק) במפגע וממליצים על קיזוז הכספים מהרש"פ. במקביל, אנחנו פועלים ומסייעים לכל הגורמים הרלוונטיים למצוא פתרונות ולעצור את המפגע, ע"י הרחבת מפעל ההשבה, הקמת תחנות שאיבה ועוד".