בית המשפט למשרד להגנ"ס: מדוע שוק האריזות לא נפתח לתחרות?
תאגיד 'אמיר גלובל גרין' עתר לבית המשפט בעקבות דחייה נוספת של המשרד להכיר בו כגוף רשמי לטיפול בפסולת אריזות: "זאב אלקין שומר על מונופול המיחזור 'תמיר'"
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 19/10/2017

תאגיד 'אמיר גלובל גרין' ממתין כבר 4 שנים לקבלת הכרה מהמשרד להגנת הסביבה כגוף מוכר לטיפול בפסולת אריזות. נראה כי התאגיד שבע מההצהרות החוזרות ונשנות של המשרד להגנ"ס על כוונתו לפתוח את שוק פסולת האריזות לתחרות והחליט לעלות שלב במאבקו לקבלת הכרה והגיש לפני מספר חודשים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנושא.

זמן מה לאחר הגשת העתירה, במהלך חודש אוגוסט, שלח המשרד להגנ"ס ל'אמיר' הודעה לפיה, לאחר בחינה מעמיקה נוספת של בקשת ההכרה, עמדתו היא כי מתן הכרה לגוף מוכר נוסף, בעת הזאת, מעלה חשש ממשי לפגיעה ביישום מטרות חוק האריזות. כמו כן, בהתאם להוראות סעיף 12(ב) לחוק האריזות, בטרם החלטה על סירוב מתן הכרה לעותרת, ניתנת לה ההזדמנות לטעון את טענותיה בעניין, בכתב, בתוך 30 יום.

הודעה זו נשלחה גם לשתי חברות נוספות שהגישו בקשות להכרה וכן פורסמה לציבור.

בהתאם לכך, המשרד להגנת הסביבה, באמצעות פרקליטות המדינה, הגיש בקשה לבית משפט, לפיה טרם מוצה ההליך המנהלי ועל 'אמיר' להגיש טיעוניו בכתב טרם קבלת החלטה סופית בבקשת ההכרה. לכן, העתירה הינה מוקדמת ולוקה באי-מיצוי הליכים, ואין מקום לדון בה עתה. כך טען המשרד להגנ"ס.

בית המשפט לא קיבל את הטיעון של המשרד, והחליט שלא למחוק את העתירה והורה למשרד להגנ"ס לעדכן מתי צפויה להתקבל החלטתו בנושא.

כעת, מנהל האריזות במשרד להגנת הסביבה בוחן את הטענות שהתקבלו מהעותרת וגורמים נוספים, ולאחר שקילת מכלול ההיבטים של הנושא וכלל המידע שבפניו, יקבל החלטה סופית, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו במסגרת ההליך המשפטי התלוי ועומד. הודעת עדכון תוגש לבית המשפט עד ה-20 בנובמבר.

כשל השוק נובע מהמונופול ששולט בתחום

בעתירתו מסביר תאגיד 'אמיר' מדוע אין צורך בתיקוני חקיקה לחוק האריזות, וכי כשל השוק הקיים נובע מכך שהתחום נשלט ע"י שחקן יחיד, מונופול, תאגיד המיחזור 'תמיר'. לטענת 'אמיר', הדרישה לביצוע תיקוני חקיקה היא תירוץ כדי לא לממש את ההבטחה ונועדה לעכב שוב לתקופה ארוכה את פתיחת השוק לתחרות בניגוד לטובת הציבור. לכן מבקש 'אמיר' מבג"ץ שיורה למשרד להגנ"ס להעניק לו את ההכרה כגוף מוכר לצד 'תמיר'.

בקשת "אמיר גלובל גרין" לקבלת הכרה מהמשרד להגנת המשרד נסמכת על החוק לטיפול בפסולת אריזות משנת 2011. הבקשה שהגיש נדחתה 5 פעמים למרות שלטענתו היא מגובה בחוות דעת מנומקת ע"י פירמת הייעוץ הכלכלי פיננסי, גיזה זינגר אבן. לטענת 'אמיר' השוק נותר סגור לתחרות, בניגוד למתחייב מחוק האריזות ומהמדיניות המוצהרת של המשרד, ובניגוד לטובת הציבור. 

ההכנסות של 'תמיר' עלו ושיעור המיחזור ירד

בעתירתו לבג"ץ טוען תאגיד 'אמיר גלובל גרין' שהשר זאב אלקין שומר על מונופול 'תמיר'. "המשרד להגנ"ס משחק משחק כפול. שבועות ספורים לאחר שאלקין הבטיח לפתוח את שוק פסולת האריזות לתחרות – ממשיך המשרד להגנ"ס להילחם בחירוף נפש כדי לשמור על מונופול המיחזור של תמיר".

מאז החלת חוק האריזות ועד היום, לטענת 'אמיר', נגרם נזק מצטבר לציבור מהפעלת השירות ע״י תאגיד מונופוליסטי אחד –  "תמיר" הנמצא בבעלות מונופולים ובעלי הון מהגדולים בישראל: קוקה קולה, תנובה, שטראוס, אוסם, שופרסל, טמפו, יפאורה, סנו ויוניליוור.

לדברי 'אמיר', בשנת 2016 שלשלו לכיסם בעליו של מונופול תמיר, 90 מיליון שקל על חשבון משלם המסים הישראלי. אבל למרות זאת צנח היקף הפרדת הפסולת בישראל ב-17%. לטענתו, 'תמיר' גבתה עבור כל 1 טון פסולת מחיר מופרז של כ- 9,000 ₪, כאשר אגרת הטמנה של 1 טון פסולת מעורבת (אשפה ביתית) מסתכמת בכ-107 ₪.

"ארץ המונופולים והטייקונים"

בנוסף טוענים ב'אמיר', כי המונופול מעלה כמעט מדי שנה את התעריפים שהוא גובה מיצרנים ויבואנים, בעשרות עד מאות אחוזים, ומתחילת השנה, זמן קצר לאחר שקיבל זיכיון בלעדי ל-5 שנים נוספות, הוא העלה שוב את תעריף דמי הטיפול לאריזות נייר וקרטון, המהוות כ-60% מהאריזות, בשיעור של 151%. לטענת 'אמיר', עליית המחירים הזו, מגולגלת מהיבואנים והיצרנים ישירות אל האזרח, וגוררת עליית מחירים כללית במשק. "המשרד להגנת הסביבה מעשיר את המונופול על חשבון משלם המסים הישראלי וגורם לעליית יוקר המחיה בישראל".

עו"ד יעקב שרעבי, מגיש העתירה בשם 'אמיר' מסכם: "במדינה מתוקנת, הרגולטור היה עומד על הרגליים האחוריות, מרסק את המונופול ומזרים דם חדש לשוק בדמות פתיחת השוק לתחרות, לשחקנים חדשים אשר יתקנו את מה שהמונופול קלקל. לא אצלנו. הארץ היא ארצם של המונופולים והטייקונים, הם השתלטו ונכסו לעצמם כל חלקה טובה ואין פוצה פה. מה לנו ולטובת הציבור; מה לנו ולהגנת הסביבה; מה לנו ולקיום הוראות החוק. כל אלה, כקליפת השום ייחשבו. הטייקון אמר את דברו, והרגולטור מתיישר".

התייחסויות

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "תגובת המשרד באופן מפורט לתגובת העותרת תשלח כראוי להליך משפטי מתנהל – לפרקליטות ויידונו בבית המשפט."

תגובת 'תמיר': "תמיר הינה חברה לתועלת הציבור הפועלת כגוף מוכר מאז נכנס חוק האריזות לתוקף בשנת 2011. בשנים אלו עמדה תמיר שנה אחר שנה, ביעדי המיחזור והובילה את מהפכת מיחזור האריזות בישראל וכיום, יכולים מעל  ל-3 מיליון תושבים בעשרות רשויות מקומיות להפריד את פסולת האריזות בביתם לפחים הכתומים.

דמי הטיפול שמשולמים על ידי היצרנים והיבואנים לתמיר משמשים למימון הסדרי הפרדת פסולת האריזות ברשויות המקומיות בישראל. בין היתר מממנת תמיר בכל הרשויות במדינת ישראל איסוף למיחזור של פסולת אריזות קרטון, נייר וזכוכית, וזאת בנוסף למימון הפחים הכתומים שפריסתם עולה בכל שנה וצפויה להגיע לכ-75% ממשקי הבית בשנת 2020.

מימון הסדרי ההפרדה ברשויות המקומיות מהווה את השימוש העיקרי בדמי הטיפול המשולמים לתמיר בנוסף לשימושים נוספים כגון הסברה וחינוך של תושבי ישראל להפרדת פסולת אריזות.   

 תמיר בהיותה חברה לתועלת הציבור (חל"צ), אינה רשאית על פי החוק לחלק את רווחיה לבעלי מניותיה, ובהתאם, לא נעשתה כל חלוקת רווחים לבעלי המניות בתמיר. בכל מקרה בו נשארו עודפים בתמיר, הוחזרו עודפים אלו לכלל היצרנים והיבואנים החתומים עם תמיר.

היקף הפרדת הפסולת נמצא בעלייה מתמדת הן בכמות האריזות והן באיכותן (בפסולת אורגנית הייתה ירידה של 17% ואין לזה שום קשר להפרדת פסולת האריזות).

דמי הטיפול לטון שאותם גובה תמיר מהיצרנים והיבואנים מפורסם באתר תמיר ורחוק מאוד מהסכום שנכתב לעיל.

גובה דמי הטיפול בתמיר: ראשית נציין כי היו שנים בהן ירדו דמי הטיפול וזאת בשל השבת עודפים שהצטברו בתמיר לכלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם תמיר. בשנת 2017 ביצענו העלאה בדמי הטיפול לאריזות הקרטון המסחרי, העלאה זו נבעה בעיקר משינוי באופן ייחוס העלויות על חומרי האריזה השונים.

חשוב לציין כי במרבית מדינות אירופה המערבית פועל "גוף מוכר" אחד שאינו למטרות רווח ושהינו בבעלות היצרנים והיבואנים החבים בחוק האריזות. מודל זה נמצא על ידי מדינות רבות כמודל היעיל ביותר שמביא לתוצאות הטובות ביותר.

תמיר תמשיך ליישם את חוק האריזות ע"פ הוראות החוק וע"פ ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה כפי שבאות לידי ביטוי בתנאי ההכרה של תמיר ותמשיך לגבות מהיצרנים והיבואנים החתומים איתה אך ורק את הסכומים הנדרשים לשם המשך מימון פרישת תשתיות של הפרדה ואיסוף פסולת אריזות, מיונה והעברתה למיחזור כנדרש מממנה בחוק ובתנאי ההכרה, וכן כדי להמשיך את הפעילות הנדרשת לשם העמידה ביעדי המיחזור".  

--------

מסמכים רלוונטיים:

  1. הודעת מנהל האריזות להכרה בגופים נוספים, 08.2017, המשרד להגנ"ס [pdf

----------

קישורים רלוונטיים:

  1. מה עומד מאחורי ההצהרה על פתיחת שוק פסולת האריזות לתחרות? 22.08.2017
  2. תחרות והגברת אכיפה בפסולת אריזות ואלקטרונית, 15.05.2017
  3. הכנסת תחרות לענף פסולת האריזות? המשרד להגנ"ס מתקשה לממש את הצהרותיו, 19.06.2016
  4. ההכרה ב"תמיר" חודשה, האם שוק פסולת האריזות ייפתח לתחרות?30.11.2016
  5. יבואן: אני מעדיף לקחת סיכון פלילי ובלבד שלא לדווח לחוק האריזות, 07.07.2016
  6. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot