האם חוק אוויר נקי הוא הצלחה או כישלון?
סיכום הסבב הראשון של היתרי הפליטה של 175 מפעלים. מהו הצעד האפקטיבי ביותר? בכמה הסתכמו עלויות הרגולציה? ואיזה מפעלים המשרד שוקל להחריג מדרישת היתר פליטה לאוויר לקראת הסבב השני?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 16/7/2018

במסגרת כנס שהתקיים בשבוע שעבר במלאת עשור לחוק אוויר נקי וסיכום הסבב הראשון של היתרי הפליטה לאוויר, הציג המשרד להגנת הסביבה ניתוח כלכלי לפיו התועלת שהביא יישום החוק למשק ולסביבה מתבטאת בחיסכון של 115 מיליארד ₪ לעומת השקעה של 38 מיליארד ₪. כלומר יחס של 1 ל-3 לכל שקל שהושקע ביישום החוק. ניתוח זה מוכיח לדברי המשרד את החשיבות הרבה ביישום חוק אוויר נקי.

מדוע אנו מדברים על חוק אוויר נקי כעת?

חוק אוויר נקי נחשב בעיני רבים לחוק הסביבתי המתקדם והמשמעותי ביותר, וככזה אשר מסדיר את נושא זיהום האוויר בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD. נושאים סביבתיים אחרים לא זכו לקבל טיפול דומה (פסולת, שפכים, קרקעות מזוהמות, חומרים מסוכנים וכו'), וחוק רישוי סביבתי משולב שהיה אמור לתת מענה כולל, תקוע כיום בשל אי הסכמות בין המשרד להגנ"ס, האוצר והתאחדות התעשיינים.

חוק אוויר נקי נולד כיוזמה של עמותת אדם טבע ודין שניסחה את טיוטת החוק הראשונה בתחילת שנות ה–2000. לאחר מכן החוק הגיע לכנסת כהצעת חוק פרטית. תהליך החקיקה בכנסת נמשך מספר שנים בשיתוף פעולה בין המשרד להגנ"ס, לארגונים הירוקים, לתעשייה ולמספר חברי כנסת שהתגייסו למשימה (דב חנין ואופיר פינס) ובסופו של דבר ב-2008 החוק אושר.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. ערכי הסף לזיהום אוויר בישראל מחמירים מאירופה, 27.06.2018
  2. חומרי ניקוי ביתיים - מקור עיקרי לזיהום אוויר בערים, 15.03.2018
  3. נמשכת הירידה בזיהום האוויר מתחנות הכוח של חברת החשמל, 09.04.2018
  4. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

יישום חוק אוויר נקי בהיבט של היתרי פליטה לאוויר למפעלי תעשייה, החל ב-2011 כאשר בכל שנה ענפי פעילות אחרים נכנסו להסדרה של היתרי הפליטה וב-2016 הסתיים הסבב הראשון של היתרי הפליטה לאוויר ו 175 אתרי פעילות הרלוונטיים קיבלו את היתרי הפליטה שלהם.

היות וההיתר ניתן ל-7 שנים, בשנת 2018, החל מחדש סבב נוסף של חידוש היתר הפליטה, לאותם מפעלים שההיתר שלהם עומד לפוג תוקף.

לאור סיום הסבב הראשון של היתרי הפליטה לאוויר ותחילתו של הסבב השני, יזם המשרד להגנ"ס את הכנס בו סקר את הישגי החוק לצד ניתוח תועלתו הכלכלית והפקת לקחים לגבי המשך יישומו.

עלות תועלת: יחס של 1 ל-3

בסיום הסבב הראשון של היתרי פליטה ל-175 מפעלים בחן המשרד להגנ"ס את העלות-תועלת הכלכלית מהחוק. מצד אחד כמה כסף הוציאו המפעלים על יישום החוק (התקנת ציוד חדש ותחזוקתו, ניטור ורגולציה)? מצד שני, כימות החיסכון הכלכלי למשק בגין הפחתת המזהמים (העלאת תוחלת החיים, צמצום ימי אשפוז ואובדן ימי עבודה)?

הבדיקה העלתה שהמפעלים השקיעו 38 מיליארד ₪ ליישום החוק והתועלת למשק היא 115 מיליארד ₪, כלומר יחס של 2.9 ₪ תועלות למשק לכל 1 ₪ שהושקע על ידי המפעלים.

חשוב לציין שאופן החישוב כולל בתוכו גם את העלות והתועלת הצפויה מיישום דרישות היתרי הפליטה לאוויר שטרם בוצעו, אך צפויים להתבצע בשנים הקרובות. כלומר חלק מהניתוח מבוסס על נתוני ביצוע בפועל וחלק נוסף מבוסס על תחזית.

90% מהחיסכון נובע מחברת החשמל

ניתוח עומק של הנתונים, מצביע על כך ש-90% מהעלויות ו-87% מהתועלות נובעים מהפחתת פליטות של חברת החשמל. מדוע חברת החשמל כה מהותית? הפליטות מתחנות הכוח הפחמיות והצעדים להפחתת הפליטות בגינן:

  • 28 מיליארד ₪ המהווים 73% מכלל העלויות של כל ענפי התעשייה ליישום חוק אוויר נקי הושקעו בפרויקט התקנת האמצעים להפחתת פליטות בתחנות הפחמיות של חברת החשמל, קרי: סולקנים לצמצום פליטות תחמוצות גופרית SOx, מסננים קטליטיים סלקטיביים [SCR – Selective Catalytic Reduction] לטיפול בתחמוצות חנקן NOx ואמצעים נוספים להפחתת פליטות חנקן בדודי הקיטור.
  • 6.6 מיליארד ₪ נוספים משקפים את העלות העתידית הצפויה בגין השבתת היחידות הפחמיות 1-4 והקמת תחנת כח חלופית במקומם.

הצעדים המפורטים לעיל של חח"י, יחד עם הדרישה להפחתת השימוש בפחם מייצרים למשק תועלת של 100 מיליארד ₪.

שאר התעשייה: 96% מהכסף הושקע בטיפול בפליטות

שאר מפעלי התעשייה בישראל המחויבים בהיתר פליטה לאוויר מלבד חח"י אחראים לפחות מ-10% מההשקעות ליישום חוק אוויר נקי (3.6 מיליארד ₪)  שתרמו כ-13% מהתועלות (15 מיליארד ₪).

מהניתוח של המשרד עולה כי 96% מההשקעות של המפעלים שימשו לטיפול במקורות פליטה. 2% נוספים הושקעו בניטור ובקרה ו 2% נוספים ברגולציה.

מסקנות לסבב השני של היתרי הפליטה לאוויר

כאמור, הסבב השני של היתרי הפליטה לאוויר כבר החל השנה וצפוי להמשך ב-5-6 שנים הקרובות. המשרד הפיק מספר לקחים מהסבב הראשון הצפויים להיות מיושמים בשנים הקרובות, להלן תמצית הלקחים:

  1. החרגת מפעלים מדרישה להיתר הפליטה לאוויר בהם נמצאה תועלת כלכלית נמוכה מהיישום: במהלך הניתוח, נמצאו מספר מפעלים, בד"כ קטנים, שתרומתם להפחתת הפליטות ולתועלות נמוכה ביחס להשקעה הנדרשת מהם ליישום חוק אוויר נקי. בחלק מהמקרים מדובר במפעלים השייכים למגזר פעילות המחויב בהגשת היתר פליטה בגין סוג הפעילות, אך לא נקבעו בו ערכי סף מזעריים להיקף הפעילות, כך שגם מפעל קטן בהיקף קטן מוצא עצמו מחויב ליישום יקר של היתר פליטה לאוויר. המשרד שוקל להחריג מפעלים מסוג זה מהיתרי הפליטה לאוויר.
  2. הפחתת נטל רגולציה: מדובר במספר צעדים, ביניהם:
    1. הפחתת הדרישה למידע בהגשת היתר ממפעלים שלא חלו בהם שינויים.
    2. שינוי אופן חישוב האגרה להיתר הפליטה לאוויר: מצד אחד המשרד טוען כי עלות הרגולציה נמוכה. לפי הניתוח שלו, מלבד חח"י, שאר מפעלי התעשייה הוציאו כ-70 מלש"ח, המהווים 2% מעלות יישום החוק, על אגרות היתר הפליטה והכנת הבקשות. מצד שני, המשרד מודה כי סך תשלומי האגרות ששולמו על ידי המתקנים גבוה ביחס להוצאה הכספית ליישום מדיניות ההיתרים. בפרט במפעלים בהם הפליטות נמוכות או כאלה שכבר עמדו בדרישות הסביבתיות קודם להיתר. לכן המשרד מציע לשנות את אופן החישוב של אגרת היתר הפליטה.
  1. חיבור המפעלים לגז טבעי: אמצעי יעיל ביותר להפחתת פליטות. למרות זאת, כיום יש מפעלים רבים שהיו אמורים להפחית פליטות בזכות החיבור לגז טבעי שמתעכב מסיבות שונות שלא תלויות במפעלים. המשרד מדגיש כי ישקיע מאמצים בקידום הנושא.

מי פחות מרוצה מחוק אוויר נקי?

המשרד להגנ"ס, הארגונים הסביבתיים והפוליטיקאים הגיעו לכנס לחגוג את הישגי חוק אוויר נקי. אך היו בכנס כמה אנשים שהיו פחות מרוצים מאופן יישום החוק. על הביקורת שלהם לחוק נספר לכם בשבוע הבא.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "חוק אויר נקי הוא ללא ספק win win בהא הידיעה ומהווה את גולת הכותרת של המאמצים שלנו להגנה על הציבור והסביבה. הדו"ח שמתפרסם היום מראה שההשקעה בצמצום זיהום אוויר באמצעות חוק אוויר נקי הייתה כדאית מכל הבחינות וכי ניתן להיות גם סביבתי וגם כלכלי. מדינת ישראל עשתה קפיצת מדרגה בההגנה על הסביבה בזכות  אימוץ עקרונות של מדיניות סביבתית כמקובל באיחוד האירופי, הקצאת משאבים וכח אדם למשרד, שקיפות ושיתוף ציבור. צעדים אלה תורגמו לצמצום משמעותי בפליטות זיהום אוויר באיזורים עירוניים ולהפחתת הפליטות בתחנות הפחמיות . כדי לשמר את ההישגים האלה ניצבת לפנינו עוד עבודה מרובה בתחומי האכיפה ,קידום תוכניות לתמיכה בהשקעות סביבתיות בתעשייה. נמשיך להשקיע בטכנולוגיות  'קלין טק' חדשניות לצמצום זיהום האוויר ונקדם הליכים מקלים לפיילוטים של חדשנות כולל חקיקה עתידית בתחומי התעשייה, ייצור אנרגיה והתחבורה."

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "החוק עובד, ומשמעותו נטו בריאות לציבור - וזו רק ההתחלה. מכאן אנו מרחיבים את השימוש בחוק להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ולהפחתת זיהום מייצור אנרגיה ומשריפות - והכול לשיפור בריאות תושבי מדינת ישראל"

ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה: "הפחתת הפליטות המשמעותית היא תוצאה של השקעת משאבים עצומה על-ידי התעשייה. עם זאת, התעשייה הישראלית נאלצה להשקיע השקעות עודפות משמעותיות ליישום חוק אוויר נקי, וזאת בשל דרישות מחמירות ביחס למקובל בעולם המפותח. נדרשים תיקונים בחוק ובאופן יישומו למניעת המשך פגיעה בתעשייה ובתדמיתה"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "אנחנו גאים על המהלך לחקיקת חוק אוויר נקי שאדם טבע ודין היתה חלוצה שלו. החוק נועד בראש ובראשונה לתרום לאוויר נקי והגנה על בריאות התושבים, אבל היום אנחנו יודעים כי חשיבותו רחבת היקף הרבה יותר - בעצם היותו מקרה לדוגמה המלמד על היכולת לעצב מציאות באמצעות חקיקה סביבתית מערכתית, לנו ולדורות הבאים. החוק קיים כבר 10 שנים אבל מלאכתנו לא תמה. על קובעי המדיניות עומדת החובה ללמוד מהחוק וליישם זאת על נושאי סביבה אקוטיים נוספים וזאת, כדי להבטיח שמירה על סביבה נאותה לשנים הבאות"

-------

מסמכים רלוונטיים, עשור לחוק אוויר נקי:

  1. מצגת ניתוח עלות תועלת, המשרד להגנ"ס [pdf]
  2. דוח בחינת עלות תועלת, המשרד להגנ"ס [pdf]
  3. שאלות ותשובות, המשרד להגנ"ס [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה