בהמשך לדיווח שלנו מלפני 3 חודשים על פרסום נתוני 2016 של המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה(PRTR , המכיל דיווחים של כ-570 מתקנים על הפליטות לאוויר, הזרמת מזהמים לשפכים והעברת פסולת, המשרד להגנ"ס מפרסם כעת דוח מקיף המכיל ניתוח של נתוני המפל"ס ונתוני מצאי הפליטות המחשב את סך הפליטות בישראל גם מפעילויות שלא מדווחות למפל"ס.

לצד רשימת הישגים הכוללת המשך הפחתת הפליטות לאוויר של תחמוצות חנקן [NOx] וגופרית [SOx] ושל חומרים אורגנים נדיפים  [NMVOC] במפרץ חיפה, מפרסם המשרד את הלקחים העיקריים מהנתונים שאסף בשנת 2016:

1. העמקת המידע על פליטות של חומרים אורגניים נדיפים משימושים ביתיים, האחראים למרבית הפליטות של חומרים אלה ולפעול להפחתת פליטות אלו.
2. פליטות משריפת פסולת צמחית ומתחבורה הן מקור מרכזי לפליטות חומרים מסרטנים וחלקיקיPM10 .
3. קידום קווים לחלוקת גז טבעי ללקוחות יסייע להפחתת פליטות מזהמים.
4. חלק משמעותי מהפליטות של חומרים אורגניים נדיפים מתרחש באירועי תקלות או פליטה בלתי שגרתית.

 1. פליטות של חומרים אורגניים משימושים ביתיים

חומרים אורגנים נדיפים נפלטים לאוויר ממגוון תהליכים תעשייתיים וכן ממקורות נוספים שאינם תעשייתיים. מניתוח שערך המשרד עולה, כי הכמות המדווחת למפל״ס מהווה רק 22% מסך הפליטות של חומרים אורגנים נדיפים לאוויר בישראל, כאשר רוב הפליטות מקורן דווקא משימושים ביתיים – 42%.

התפלגות מקורות הפליטה לאוויר של חומרים אורגנים נדיפים, טון/שנה

מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס

נתון זה הדליק נורה אדומה במשרד להגנ"ס ששם לו למטרה לבדוק ממה נובעות הפליטות שמקורן משימושים ביתיים ולפעול להפחתתן.

אנחנו לא המתנו לבדיקה של המשרד להגנ"ס וערכנו בדיקה עצמאית. מסתבר כי אופן החישוב של פליטות החומרים האורגניים הנדיפים ממגזר השימוש הביתי, במצאי הפליטות שפרסם המשרד להגנ"ס, מתבצע ע"י מכפלת מקדם פליטה ביחידות גרם/אדם/שנה במספר תושבים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקדם הפליטה בו משתמש המשרד להגנ"ס הנו 2,700 גרם לאדם לשנה. מקור המקדם הוא ב- EMEP/EEA air pollutant emission inventory guidebook 2013, 2.D.3.a Domestic solvent use including fungicides.

מקדם פליטה זה כולל פליטות מחומרי ניקוי ביתיים, מוצרי תמרוקים ורחצה, מוצרים רפואיים, הדברת חרקים, פעילויות צביעה ושיפוץ ומוצרי תחזוקה וטיפוח לרכב. קישור למסמך ההנחיות לחישוב הפליטות משימושים ביתיים מופיע בהמשך.

2. פליטת חומרים מסרטנים

מעיון בהתפלגות מקורות הפליטה של חומרים מסרטנים, שפרסם המשרד להגנ"ס עולה, כי הכמות המדווחת למפל״ס מהווה רק 15% מכלל הפליטות, כאשר רוב הכמות נובעת משריפת פסולת צמחית – 42% ואחריה ממגזר התחבורה – 36%.

המשרד להגנת הסביבה מסביר בדוח, כי הוא מוביל תוכנית להפחתת זיהום אוויר ולצמצום של שריפת פסולת צמחית. התוכנית כוללת בין היתר, הרחבת הפיקוח והאכיפה, מיפוי המפגעים ומתן תמריצים למניעת שריפה של פסולת צמחית והפיכתה לחיפוי קרקע ומוצרים נוספים.

התפלגות של מקורות פליטה לאוויר של חומרים מסרטנים, טון/שנה

מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס

בנוסף, מבדיקת מקורות הפליטה לאוויר של חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטרי) (PM10)  עולה, כי הכמות המדווחת למפל"ס מהווה כמחצית מכמות ה-PM10 הנפלטת לאוויר. שני מקורות משמעותיים נוספים הם: שריפת פסולת צמחית - המהווה 24% ותחבורה - 23%.

התפלגות של מקורות הפליטה לאוויר של PM10, טון/שנה

מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס

את הפליטות משריפת פסולת צמחית המשרד להגנ"ס מחשב על בסיס הכפלת מקדמי פליטה של פעילות זו כפי שנקבעו ע"י רגולטורים מחו"ל עם כמות וסוג הפסולת הצמחית המוערכת בישראל, כפי שמפורט במסמך ההנחיות הרלוונטי (מופיע בהמשך).

מסמך ההנחיות לחישוב הפליטות מענף התחבורה מופיע גם הוא בהמשך.

3. קידום החיבור לגז טבעי כתחליף לדלקים פוסיליים מזהמים

על פי הדו"ח של המשרד להגנ"ס, משנת 2012 חלה הפחתה משמעותית בפליטה של תחמוצות חנקן ותחמוצת גופרית לאוויר מתחנות הכוח ומהתעשייה. את ההפחתה מנמק המשרד מעלייה בשימוש בגז הטבעי לייצור חשמל במקום שימוש בפחם, במזוט ובסולר, וכן מיישום של אמצעי הפחתה על פי דרישת המשרד, כגון הפרויקטים להתקנת סולקנים ומסננים קטליטיים סלקטיביים על יחידות הייצור חשמל הפחמיות של חח"י.

מגמה זו צפויה להמשך בשנים הקרובות עם כל הצעדים הננקטים על ידי משרד האנרגיה והמשרד להגנ"ס להגדלת השימוש בגז טבעי על חשבון דלקים פוסיליים, כגון סגירתן הצפויה של היחידות הפחמיות הישנות בתחנת הכח בחדרה והמדיניות להעדפת השימוש בגז טבעי להפקת חשמל.

הפחתות בפליטה לאוויר בעקבות העלייה בשימוש בגז טבעי

מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס

לעומת זאת, הירידה בפליטה של גז החממה פחמן דו-חמצני [CO₂] נבלמה ב-2014 ולא המשיכה לרדת יחד עם הירידה בתחמוצות החנקן והגופרית. לדברי המשרד הסיבה לכך נובעת מעלייה של כ-10% בייצור חשמל בשנים אלו.

למרות מגמת ההפחתה שחלה בשנים האחרונות, השוואה של כמות הפליטות לאוויר המדווחות למפל״ס לעומת זו המדווחת לאיחוד האירופי מעלה כי שיעור הפליטות בישראל גבוה הרבה יותר.

4. פליטות בעת תקלות

חוק המפל״ס מחייב לדווח בנפרד גם על פליטות ועל הזרמות מזהמים שהתרחשו בעת תקלה, למרות שהן חלק מהכמות הכללית המדווחת.

בשנת 2016 חל זינוק חד מפליטות לאוויר כתוצאה מתקלות. 65 מפעלים דיווחו על פליטה בעת תקלה.

פליטות והזרמת מזהמים בעת תקלה

מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס

הפליטות המשמעותיות ביותר התרחשו במפעלים הבאים:

• בז״ן - כ-5,100 טון, רובם באירוע שריפת המיכל בבתי זיקוק לנפט שהתרחש ב-25 בדצמבר 2016.
• נשר רמלה - כ-228 טון
• מט״ש שורק - כ-71 טון
• תחנת כוח אורות רבין - כ-58 טון

בנוגע לתקלה בבז"ן, המשרד מציין כי חקירת המשטרה הירוקה הסתיימה בחודש מארס 2017 ומסקנותיה - הכוללות התייחסות לחשדות נגד שורה של מעורבים - הועברו לבחינה ולטיפול של הפרקליטה העוסקת בהגנת הסביבה בפרקליטות המדינה.

----------

כתבות נוספות בנושא:

1. מפל"ס 2016 מתפרסם, 10.09.2017
2. מפל"ס 2015 מתפרסם - מה המגמות של הפליטות לסביבה? 1.09.2016
3. משנים את רשימת הפעילויות, המזהמים וערכי הסף במפל"ס, 28.03.2016
4. ימים אחרונים להגשת דיווח המפל"ס השנתי, 20.03.2016
5. מידע נוסף על מפל"ס | infospot

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. מרשם פליטות לסביבה, דוח 2016, המשרד להגנת הסביבה [pdf]
2. מצגת מסכמת מפל"ס 2016, המשרד להגנ"ס  [pdf]
3. שיטת חישוב של פליטות משימושים ביתיים, המשרד להגנ"ס [pdf]
4. שיטת חישוב פליטות משריפת פסולת צמחית, המשרד להגנ"ס [pdf]